הרקולס סגרס
הרקולס סגרס (Hercules Seghers) (בערך 1589 - בערך 1638) היה צייר ומדפיס הולנדי בתור הזהב של הציור ההולנדי. [1] הוא נקרא "צייר הנוף בעל השראה, הניסיון והמקוריות הגדולים ביותר" בתקופתו. כנ״ל גם בתחום הדפוס החדשני עוד יותר. [2]
| לידה |
1589? הארלם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
1638? (בגיל 49 בערך) האג, הרפובליקה ההולנדית |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית, גרפיקה |
| זרם באמנות |
בארוק |
| הושפע על ידי |
Gillis van Coninxloo |
| יצירות ידועות |
River Valley, River Valley |
  | |
חייו
עריכההרקולס נולד בהארלם, כבנו של סוחר בדים, במקור מפלנדריה, שעבר לאמסטרדם בשנת 1596. שם הלך הרקולס לחניכות בציור נוף פלמי אצל הצייר המוביל ג'יליס ואן קונינקסלו, אך ככל הנראה, חניכתו התקצרה עקב מותו של קונינקסלו בשנת 1606. סגרס ואביו קנו מספר מיצירותיו במכירה הפומבית של אוסף הסטודיו כפי שעשה פיטר לסטמן. אביו של סגרס נפטר בשנת 1612, לאחר מכן חזר להארלם והצטרף לגילדת סנט לוק בהארלם.
הוא שב לאמסטרדם בשנת 1614 כדי להשיג משמורת על בת לא לגיטימית, ובשנה שלאחר מכן התחתן עם אנקה ואן דר ברוגן מאנטוורפן, שהייתה מבוגרת ממנו בשש עשרה שנה. בשנת 1620 קנה בית גדול בג'ורדאן שבלינדנגרכט בכ-4,000 גילדן הולנדי, אולם בסוף שנות ה-1620 היו לו חובות, ובשנת 1631 נאלץ למכור אותו. מהסטודיו שלו בגג הבית, שנהרס ב -1912, נשקף נוף שנמצא על אחד התחריטים שלו. [3]
באותה שנה עבר לאוטרכט והחל למכור אמנות. בשנת 1633 עבר להאג. נראה שהוא נפטר בשנת 1638, כשקורנליה דה וייט מוזכרת כאלמנתו של "הרקולס פיטז". כמו פרטים נוספים מהתיעוד על חייו של סגרס, מתבסס על נדירות שמו הפרטי. מקורות מאוחרים אמרו כי סגרס היה שתיין בסוף ימיו ונפטר לאחר שנפל במדרגות. [4]
המוניטין שלו הוכר על ידי סמואל ואן הושטראטן, שהציג אותו יותר כאב רומנטי גאון בודד, עני ולא מובן, הערכה המבוססת בעיקר על תחריטיו .
הדפסים
עריכההוא ידוע בעיקר בזכות התחריטים החדשניים שלו, בעיקר של נופים, שלעיתים קרובות הודפסו על נייר או בד צבעוניים, ועם דיו צבעוני, ונצבעו ביד. הוא עשה גם שימוש בטכניקות הדפסה חדישות ובעזרים כמו בדים עבים, כדי לקבל אפקטים מיוחדים.
בסך הכל רק 183 רישומים שלו שרדו והרוב נמצאים עכשיו במוזיאונים. בחדר ההדפסים בריקמוזיאון, באמסטרדם, יש את האוסף הטוב ביותר. רמברנדט קנה שני ציורים (היו לו שמונה) והדפסים של סגרס, ורכש את אחת מהמקוריות שלו ״טוביאס והמלאך ״ [5] אותם עיבד מחדש ב״בריחה למצרים״, תוך שמירה על תצוגה רחבה של הנוף. רמברנדט עיבד מחדש את ציורו של סגרס ״נוף הררי״, נמצא במוזאון אופיצי, וסגנון הנוף שלו מראה השפעה מסוימת מצד סגרס.
אף על פי שהתיארוך של הדפסיו לא ברור, ״העיירה עם ארבעה מגדלים״ נחשב כאחד מההדפסים המאוחרים ביותר סביב 1631. בהתחשב במספר הקטן של רישומים ששרדו, אין זה סביר שהדפסים היו מקור הכנסה משמעותי עבורו. הרישום שלו ״ערימת הספרים״, הוא יוצא דופן בהדפסים בנושא טבע דומם מהמאה ה -17.
נראה שהוא המציא את טכניקת ההדפס הנקראת אקווטינטה, שהתגלתה באנגליה למעלה ממאה שנים מאוחר יותר על ידי אלכסנדר קוזנס.
ציורים
עריכה
הרקולס סגרס היה ככל הנראה ידוע בעיקר בקרב בני דורו בזכות ציורי נופים ונושאי טבע דומם כמו עמק הנהר. הציורים שלו נדירים, כשרק חמישה עשר שרדו (אחד מהם נהרס בשריפה באוקטובר 2007 [6]). פרדריק הנרי, נסיך האורנג' קנה ציור נופים בשנת 1632. רבים מהנופים המצוירים שלו הם קומפוזיציות הרריות פנטסטיות, ואילו בהדפסיו גדולתו היא לרוב בגישה הטכנית ולא בנושא.
ציורי הנופים מציגים נוף אופקי רחב, עם דגש של פני האדמה ולא השמיים. בשניים מהציורים בברלין הוסיפו רצועות שמיים בחלקם העליון, מאוחר יותר כדי לענות על הטעם המשתנה. סגרס שאב ממסורת ציורי הנוף הפלמי, אולי כמו גוס דה מומפר ורולנדט סייברי. אך גם הוסיף את ה"היבטים הפנטסטיים והחזוניים של ציור הנוף המניירים". [7] במלאי של אוסף הצייר הימי יאן ואן דה קפל משנת 1680, שהיה בבעלותו חמישה ציורים של סגרס, מתואר בו הנוף של בריסל, שאם זה נכון, המשמעות היא שסגרס נסע לשם, ככל הנראה כשהיה צעיר, כשהסגנון שלו מראה את השפעה הפלמית בציורו .
מקורות
עריכה- George S. Keyes in: K.L. Spangenberg (ed), Six Centuries of Master Prints, Cincinnati Art Museum, 1993, no.s 75 & 76, ISBN 0-931537-15-0
- Under the spell of Hercules Segers (English ed.). Amsterdam: WBOOKS. 2016. ISBN 978-94-625-8173-9
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרקולס סגרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Neil MacLaren, The Dutch School, 1600-1800, Volume I, National Gallery Catalogues,p. 418-20, 1991, National Gallery, London
- ^ Seymour Slive, Dutch Painting, 1600-1800, p. 183, Yale UP, 1995
- ^ Kannegieter, Z.J. (1942) Het huis van Hercules Segers op de Lindengracht te Amsterdam. In: Historische studiën en schetsen, p. 24-25.
- ^ Hoogsteder & Hoogsteder, Mathieu Dubus, avant-gardist Archived 2011-07-12 at the Wayback Machine
- ^ Slive, op cit p.184
- ^ Armando Museum in Ruins After Fire
- ^ Slive op cit, pp.184-5