התנועה למען איכות השלטון בישראל

עמותה הפועלת לקידום ממשל איכותי יותר במדינת ישראל

התנועה למען איכות השלטון בישראל היא עמותה הפועלת "כדי להבטיח שלטון נקי ואיכותי במדינת ישראל"[1][2].

התנועה למען איכות השלטון בישראל
סמליל העמותה
סמליל העמותה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים
יושב ראש עו"ד אליעד שרגא
מנכ"ל שחף גל
תקופת הפעילות מרץ 1990 – הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mqg.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התנועה נוסדה ביולי 1990[3], בעקבות מחאה ציבורית כנגד ניסיון להקים ממשלת שמאל חרדים צרה שתישען על ח"כ שנבחר במפלגה יריבה[4], ועתירה לבג"ץ[5] בטענה לחוסר תקינות ההליך, שהוגשה אז על ידי אליעד שרגא שגם שבת רעב[6] במחאה על ניסיון זה. התנועה שהוקמה לאחר פסיקת בג"ץ בנושא, נקטה במהלך השנים פעולות משפטיות כנגד ממשלות ישראל משמאל ומימין.

התנועה מונה ב-2017 כ־35,000 חברים רשומים. בדף הפייסבוק של התנועה ישנם כ-200,000 אנשים שמקבלים עדכונים ומגיבים על פעולות התנועה לאיכות השלטון.

התנועה היא עצמאית פוליטית וקיימת שלא למטרות רווח. היא פועלת באמצעות תרומות פרטיות, המהוות כשני שלישים מסך כל התרומות (חלקן מתורמים אנונימיים), ומדמי חבר של חבריה (שמהוות כשליש מסך כל התרומות). התנועה הגישה בשנים 2021–2022 מעל ל-30 עתירות פרטיות לבג"ץ[7].

מטרות התנועה

עריכה
 
תעודת חבר התנועה

התנועה בחרה להתמקד במטרות הבאות:

  • להעלות את הסטנדרטים האתיים הציבוריים של עובדי ציבור, ולהנחיל תרבות של הגינות בפוליטיקה.
  • לחזק את מודעות הציבור באמצעות מעורבות אזרחית גדולה יותר, ולעודד את שקיפות הפעילות בשלטון.
  • קידום אחריות אישית של עובדי ציבור לשמירה על שלטון החוק בישראל.
  • חשיפה ומעקב אחר שחיתות ועבירות של עובדי ציבור.
  • לשמור על האינטרס הציבורי ועל הקופה הציבורית.
  • להביא למנהל תקין בכל הרמות, לניהול תקין של כספי הציבור ולחיזוק ערכי הדמוקרטיה, טוהר המידות ושלטון החוק.

צוות התנועה

עריכה

בשנת 2013 מנה צוות התנועה כ-23 עובדים בשכר, הפועלים במחלקות שונות: המחלקה המשפטית; ליטיגציה מנהלית, כלכלה ומחקר, פניות הציבור וחושפי שחיתות, המחלקה האזרחית; מבצעים, חברים ודוברות, ובפברואר 2019 יוקם במחלקה גם אגף תחקירים.

יושב ראש התנועה מיום הקמתה הוא עו"ד אליעד שרגא, מנכ"ל התנועה הוא שחף גל והיועץ המשפטי לתנועה הוא עו"ד תומר נאור.

אליעד שרגא מואשם מדי פעם כי על אף שהוא מתהדר בכך שהוא עובד בהתנדבות, הוא משתמש במעמדו בתנועה למינוף משרדו הפרטי. הגדיל לעשות אלוף-משנה יוסי דסקל מנכ"ל בומברדייה ישראל, שאמר בראיון לעיתון מעריב: "אליעד שרגא אמר לי: אני מוכן לטפל במכרז הרכבת באמצעות התנועה לאיכות השלטון, אם תעביר את הטיפול המשפטי בעסקי בומברדייה למשרד הפרטי שלי"[8][9].

בשנת 2023 פורסם כי יו"ר התנועה כפה על עובדיה לחתום על הסכם העסקה חדש הכולל התחייבות להשתתף בהפגנות שמארגנת התנועה והתנועה אף הלינה את שכרם של עובדים שסירבו לכך. יועמ"שית התנועה באותה עת, עו"ד צרויה מידד לוזון התריעה כי מדובר בפעולה המנוגדת לחוק ומשלא התקבלה עמדתה התפטרה מעבודתה בתנועה יחד איתה עזבו עוד מספר עובדים[10].

דרכי פעולה

עריכה
 
התנועה למען איכות השלטון בישראל בעצרת לציון 400 ימים בשבי וקריאה לאישור עסקה להשבת החטופים במהלך מלחמת חרבות ברזל

בתנועה פועלים בין דרכי הפעולה נמנים:

  • עתירות לבג"ץ.
  • חשיפה וגילוי ברבים של פעולות עובדי ציבור, שאינן תואמות את המינהל הציבורי התקין.
  • מתן עזרה משפטית ללא תשלום לחושפי שחיתות.
  • הוצאת מגוון רחב של פרסומים מיסודה של התנועה כגון ביטאון "מאחוריך", ירחון אינטרנט – "עמוד האש" ועוד.
  • פעילות אינטרנטית ענפה בדף הפייסבוק של התנועה המונה כ-200,000 עוקבים.
  • כנס ירושלים לאיכות השלטון הנערך מדי שנה במשך שלושה ימים ועוסק במאבק לטוהר המידות.
  • מתן תוארי "אבירי השלטון" כל שנה לעובדי ציבור, אשר תרמו ופעלו בנושא האתיקה בחיים הציבוריים.
  • סימפוזיון שנתי בנושאי ממשל איכותי.
  • הפגנות ועצומות בהתאם להתרחשויות.
  • עצרות וחוגי בית בכל רחבי הארץ.

הישגי התנועה

עריכה

התנועה מקדמת את נושא איכות השלטון בכמה דרכים, אך היא מוכרת בעיקר בשל הצלחותיה המשפטיות כנגד עבירות שלטוניות חמורות.

לדעת חברי התנועה הצלחתם היא שם דבר, בשל העובדה שתנועתם מוכרת כ"כלב השמירה" הציבורי - "לעיתים מספיק אזכור שם התנועה בנושא על מנת שיתוקנו העוולות". ברוב המקרים התלונות מופנות למשטרה ולמבקר המדינה, אך עם זאת ישנן תלונות המופנות לערכאות משפטיות לרבות בג"ץ.

בעקבות הגשת עתירות לערכאות הושגו הישגים רבים, כגון:

  • כל הסכם להרכבת קואליציה יובא לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה.
  • פורסם צו בית משפט לפיקוח הדוק על מינויים למשרות ממשלתיות על מנת למגר את תופעת המינויים הפוליטיים.
  • בג"ץ הורה ליועמ"ש לבחון מחדש את החלטתו שלא להעמיד לדין פלילי את חבר הכנסת אבנר חי שאקי[11].
  • קביעת רף כישורים למשרות ציבוריות כדי למנוע מינוים פוליטיים.
  • קצבה בלתי-חוקית שקבעה הכנסת לחבריה בוטלה, והכסף הוחזר לקופת המדינה.
  • ועדת הכנסת הורתה למפלגות להעביר לקופת המדינה תרומות בלתי חוקיות שקיבלו.
  • התמודדות עם בעיות הון ושלטון ברשויות המקומיות- איסור על רשויות מקומיות לוותר על גביית היטלי השבחה ולהמירם בשירותים או תמורות אחרות.
  • עובדים בכירים ברשויות מקומיות לא יוכלו עוד להתעלם מאי-סדירות בכספים במהלך כהונתם, וישאו באחריות אישית לגביהם.
  • ביטול מענק על סך 65 מיליון ₪ בחריגה מכללי מנהל תקין, בהיעדר שקיפות וללא קביעת קריטריונים למענק.
  • משרת נציב שירות המדינה תהיה מינוי על בסיס מקצועי ועצמאי.
  • חקירות בנושאים צבאיים רגישים הועברו מגורם חקירות פנימי לחיצוני, על מנת לשמור על טוהר החקירה - כמו דרישת התנועה להקמת ועדת חקירה חיצונית בעקבות אסון צאלים, דרישה אשר התקבלה בשנת 1994 ובכך אף נקבעה נורמה לחקירות דומות בעתיד. כמו גם בשנת 2006, בה התנועה הייתה פעילה בארגון מחאה ציבורית בעקבות מלחמת לבנון השנייה בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולקיחת אחריות אישית - מאבק שהוביל להקמת ועדת וינוגרד.
  • המוסד לביטוח לאומי מעסיק אקטוארים, כנדרש בחוק[12].
  • הדחת שרים שהוגש נגדם כתב אישום[13].
  • הזכות להפגין: המאבק בעיריות שגובות כסף על הפגנות - בית המשפט העליון קיבל את עמדת התנועה וקבע בפסיקתו כי אין מקום לגבות כסף מאזרחים או ארגונים המעוניינים להפגין באתרים ציבוריים.
  • אתרי אינטרנט לרשויות המקומיות - בעקבות עתירת התנועה חייב בית המשפט עשרות רשויות להקים אתרי האינטרנט, כפי שנדרשות על פי חוק, על מנת להנגיש לאזרחים מידע, ולפעול בהתאם לעקרונות המחייבים של השקיפות והנגישות[14].
  • החלת דיני המשמעת והמינויים על עובדי המועצות הדתיות[15].
  • אתר החרמון: שקיפות, נגישות ומנהל תקין - לאחר שנים בהן האתר היה בבעלות פרטית באופן לא מוסדר, ללא הסכם בתוקף עם המינהל, ללא שקיפות וללא תשלום ראוי לקופת המדינה על השימוש במשאב הטבע הנדיר ששייך לציבור[16].
  • בסוף 2022 הייתה התנועה שותפה להגשת העתירות בבג"ץ דרעי, שהובילו לפסילת מינויו של אריה דרעי לשר בממשלת ישראל השלושים ושבע[17].

חברי התנועה הם אלו שקובעים את מצעה ופעולותיה. הגופים המרכזיים הפועלים בתנועה הם נשיאות התנועה, המורכבת מאישי ציבור והוועד המנהל, הנבחר באספה הכללית מדי שלוש שנים וקובע את מדיניות התנועה. לוועד המנהל כפופות מס' ועדות ובהן הוועדה האקזוקטיבית (ביצועית). ראש הוועד המנהל עומד לבחירות באספה הכללית בכל שלוש שנים.

המאבק בריכוזיות במשק הישראלי

עריכה

החל משנת 2011 החלה התנועה לאיכות השלטון במאבק מתמשך כנגד הריכוזיות במשק הישראלי. במחאה החברתית של 2011 עברו נציגי התנועה במאהלי המחאה, העבירו הרצאות והדרכות בנושאים כלכליים, מתוך מגמה למקד את עיקר המאבק החברתי להעברת "חוק הריכוזיות". במחקר שערכה הציגה התנועה נתונים לפיהם צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות יביאו לחיסכון חודשי ממוצע של כ-3,000 ש"ח למשפחה. בעצרות שהיו ברחבי הארץ התנועה השתתפה ובחרה להתמקד בהם במלחמה בריכוזיות במשק הישראלי.

המאבק של התנועה היה בין הגורמים העיקריים להעלאת הנושא למודעות הציבורית, ובזמן שהתנועה פתחה במאבק עוד היו מי שטענו שאין בעיה של ריכוזיות במשק הישראלי; התנועה דחפה להקמת ועדה מקצועית שתטפל בנושא הריכוזיות, ולאחר מכן ליוותה באופן צמוד את הדיונים בוועדת הכספים בהצעת החוק שנוסחה והשתתפה בכל דיון שנערך בנושא בוועדה; נציגי התנועה הופיעו 3 פעמים מול חברי הוועדה, הציגו ניירות עמדה והביעו עמדה נחרצת כנגד חוסר הרגולציה הממשלתית בשוק המאפשר לתופעת הריכוזיות לחנוק את המשק ואת האזרח.

התנועה פעלה להעברת חוק הריכוזיות והחוק עבר בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת ה-18. עם תחילת פעולתה של הכנסת ה-19 התנועה פעלה בוועדות הכנסת השונות הדנות בחוק הריכוזיות והעבירה ניירות עמדה והצעות לחיזוק החוק כנגד הריכוזיות. החוק אושר בדצמבר 2013. מדובר בהישג שצפוי להשפיע על החברה והדמוקרטיה ועל המשק הישראלי בכללותו. גם לאחר שעבר החוק התנועה ממשיכה בפעילות ומתמקדת במעקב אחר יישום החוק וכן פועלת לוודא שיסגרו הפרצות בו.

חוק טל

עריכה

לאחר יותר מעשר שנים של דיונים, בג"ץ קיבל בשנת 2012 את עתירת התנועה משנת 2002 וביטל את חוק טל[18]. במסגרת המאבק גם חתמו על עצומת התנועה בנושא למעלה מ-30 אלף אזרחים. התנועה ממשיכה בפעילות משפטית וציבורית על מנת להביא לכך שחוק שירות ביטחון ייאכף באופן שוויוני על כלל אזרחי המדינה.

ליווי והגנה משפטית על חושפי שחיתויות

עריכה

חושפי השחיתות הם חלק מרכזי מהמלחמה בשחיתות – ופעמים רבות הם משלמים על כך מחיר אישי כבד ונאלצים לעבור סדרת התנכלויות ואיומים שפעמים רבות נגמרת אף בפיטוריהם. התנועה מלווה חושפי שחיתות רבים במאבקם הכפול – הן בטיפול בתלונות שלהם, והן בשמירה על זכויותיהם והגנה עליהם מפני ההתנכלויות והפיטורים.

במהלך השנים התנועה העניקה ייעוץ, תמיכה והגנה משפטית לחושפי שחיתות בנמל אשדוד, ברשות השידור, ברשות המיסים, במשטרה, בעיריות, במשרד החינוך ובעוד מקומות. במקרים רבים הצליחה התנועה להביא למתן צווי הגנה ממבקר המדינה לחושפי השחיתות, לפיצויים, לביטול הפיטורין, להחזרת חושפי השחיתות לעבודה ועוד. בשנת 2000 אף נקבע בזכות פעילות התנועה תקדים, כשהודח מנכ"ל חברה ממשלתית בשל התנכלותו לחושף שחיתות – זו הייתה הפעם הראשונה בה מנהל הודח בשל התנכלות לחושף שחיתות.

במסגרת ההגנה המשפטית, הצליחה התנועה להוביל גם להלכה תקדימית ומחייבת – "הלכת גרטי" – שנקבעה בעקבות עתירת התנועה משנת 2005 בבית הדין הארצי לעבודה, קובעת עקרון מנחה בדבר חובתה של רשות להשיב את מצבו של עובד שחשף שחיתות לקדמותו, טרם מסכת ההתנכלות שבאה בעקבות נכונותו לפעול ולהתריע על מעשי שחיתות. ההלכה נקבעה בעקבות ערעורה של התנועה בעניינו של עובד משרד הפנים אסף גרטי שפוטר לאחר שהתריע על חשדות לחריגות קשות ממנהל תקין. בעקבות ערעור התנועה, הושב גרטי לעבודתו ונקבעה ההלכה התקדימית – שמסייעת למאבקם המשפטי של כל חושפי השחיתות.

מעבר לכך, הכנסת אישרה בשנת 2008 חוק שהתנועה סייעה רבות בניסוחו וקידומו ושהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד – חוק הקובע עונש מאסר למעסיק שיפטר או יתנכל לחושף שחיתות וכן מאפשר לחושפי השחיתות לתבוע פיצויים[19]. בנוסף, בשנת 2014 הכנסת אישרה חוק נוסף שנוסח בשיתוף עם התנועה ושהגיש ח"כ מיקי רוזנטל: תיקון לחוק אשר חוקק קודם לכן, מטרת התיקון הייתה לתקן את המצב הנוצר בו חושפי שחיתות לא זכו להגנה אשר מגיעה להם ממבקר המדינה[20].

יום איכות השלטון ואות אביר איכות השלטון

עריכה

אחת לשנה התנועה מקיימת את יום איכות השלטון, במסגרתו מוענקים אותות אביר איכות השלטון לאנשים שתרמו בפועלם למען החברה, הדמוקרטיה ואיכות השלטון במדינה בתחומים רבים ומגוונים: חקיקה, חינוך, עיתונות, ביטחון, משפט, חשיפת שחיתויות ועוד. אות אביר איכות השלטון מוענק על ידי התנועה החל משנת 1995 לאישים בולטים שבמהלך השנה שחלפה פעילותם הייתה מופת לקידום טוהר המידות ושלטון החוק. בחירת המועמדים נעשית על ידי ועדה חיצונית המפרסמת את שיקוליה. לדברי התנועה לאיכות השלטון מגיעות מדי שנה מאות פניות למועמדים לקבלת האות. מקבלי האות מתועדים כולם באתר התנועה. האותות מוענקים מתוך האמונה של התנועה שאין די במאבק במי שבפועלם פגעו באיכות השלטון – אחת לשנה כדאי וראוי לציין לטובה גם את אלה שבפועלם חיזקו את איכות השלטון וערכי טוהר המידות[21].

המכללה לאיכות השלטון

עריכה
  ערך מורחב – המכללה לאיכות השלטון בישראל

לאורך שנים עסקה התנועה בצד החינוכי באמצעות המחלקה לחינוך. לפני מספר שנים נפתחה עמותה נפרדת מהתנועה וקרויה המכללה לאיכות השלטון. המכללה מנוהלת באופן נפרד על ידי מנכ"ל נפרד וחבר מנהלים נבחר, אך לה זיקה למטרות התנועה לאיכות השלטון.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
אתרים
כתבות וידאו
כתבות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מי אנחנו - התנועה לאיכות השלטון, באתר התנועה לאיכות השלטון
  2. ^ בג"ץ: על כל הסיעות לפרסם את כל ההסכמים, חדשות, 9 במאי 1990.
  3. ^ תעודת לרישומה של עמותה - התנועה למען איכות השלטון בישראל, באתר גיידסטאר, ‏25 ביולי 1990
  4. ^ מכתב שריר — הנוסח המלא, חדשות, 8 באפריל 1990.
  5. ^ דניאל אביב, משה פרל, בג״ץ: על כל הסיעות לפרסם אה כל ההסכמים, חדשות, 9 במאי 1990.
  6. ^ אריה בנדר, אם ל-2 קצינים ניצולת שואה הצטרפה לשובת הרעב מול משכן הנשיא, מעריב, 6 באפריל 1990.
  7. ^ הליכים משפטיים, באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל.
  8. ^ התנועה להצלת אליעד שרגא, באתר m.news1.co.il
  9. ^ גידי ליפקין, שרגא אמר לי: אני מוכן לטפל במכרז הרכבת באמצעות התנועה לאיכות השלטון, אם תעביר את הטיפול המשפטי בעסקי בומברדייה למשרד הפרטי שלי, באתר nrg‏, 11 במאי 2012
  10. ^ אבישי גרינצייג, כופה הפגנות ומעכב שכר: הפרקטיקה של יו"ר התנועה לאיכות השלטון נחשפת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באוגוסט 2023
  11. ^ בג"ץ 3425/94 אורי גנור ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 001, ניתן ב-7 באוגוסט 1996
  12. ^ יעקב הכט, הביטוח הלאומי מינה אקטואר לראשונה זה 11 שנה, באתר ynet, 14 במרץ 2001
  13. ^ בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל ואחרים, פ"ד מז(5) 404, ניתן ב-8 בספטמבר 1993
  14. ^ ביהמ"ש הורה ל-30 רשויות מקומיות להקים אתרי אינטרנט | התנועה לחופש המידע, באתר התנועה לחופש המידע, ‏13 במרץ 2010
  15. ^ עובדי מועצות דתיות יוכפפו לחוקי משמעת ומינויים, באתר ynet, 21 במאי 2013
  16. ^ שלמה פיוטרוקובסקי, למי שייך אתר החרמון?, באתר ערוץ 7, ‏20.7.2010
  17. ^ בג"ץ 8948/22 אילן שיינפלד ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־18 בינואר 2023
  18. ^ יובל יועז, ‏בג"ץ בהחלטה דרמטית: ביטל את חוק טל לדחיית שירות לאברכים, באתר גלובס, 21 בפברואר 2012
  19. ^ שאול אמסטרדמסקי, "כלכליסט", אושר חוק ההגנה על חושפי שחיתויות, באתר ynet, 18 ביוני 2008
  20. ^ חזקי ברוך, אושר סופית: ההגנה לחושפי שחיתויות תורחב, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2014
  21. ^ הזוכים לאורך השנים נמצאים תחת הקטגוריה: זוכי אות אביר איכות השלטון