וולף היידנהיים

חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני, בעל בית דפוס

ר' בנימין זאב [וולף] בן שמשון היידנהייםראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim;‏ 1757, ה'תקי"ז23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני. ערך והדפיס ספרי קודש רבים, בהם חמשה חומשי תורה סידורים ומחזורים. למד בישיבה בפיורדא אצל רבי יוסף שטיינהארט, מחבר הספר "זיכרון יוסף", וכן תלמידו המובהק של רבי נח חיים צבי ברלין שהיה רב באה"ו.

וולף היידנהיים
Wolf Heidenheim
לידה 1757
ה'תקי"ז
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה היידנהיים, אנסבך
פטירה 23 בפברואר 1832 (בגיל 75 בערך)
כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב
הדוכסות הגדולה של הסן רדלהיים (אנ'), הסן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים גרמניה
הערות תלמידו של ר' יוסף שטיינהארט
תרומות עיקריות
פרסום ספרים בדקדוק השפה העברית, חקר המסורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סדר הלימוד לליל שבועות וליל הושענא רבא, רעדעלהיים, 1866. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

ספריו ומלאכתו

עריכה

בשנת 1799 הקים היידנהיים בית דפוס נודע בעיירה רדלהיים שבפאתי פרנקפורט. ספריו נחשבו לבעלי יוקרה מיוחדת, משום שהשקיע רבות בהגהה ובעיצוב. בין השאר הדפיס גם חומשים עם ביאורו של הרב יקותיאל הכהן ("יהב"י הנקדן") יחד עם הוספות שלו; עד גילוי כתר ארם צובא, והדפסת תנ"ך מדויק ע"פ כתר ארם צובא וכתבי יד מדויקים נוספים על ידי הרב מרדכי ברויאר, חומשיו היו נחשבים כמדויקים ביותר, ותנ"ך קורן הסתמך על נוסחו. כמו כן הוציא מחזורים בתשעה כרכים עם ביאור משלו על הפיוטים. כל ספריו זכו לשבחים רבים מפי גדולי דורו. עם זאת, יש שמתחו ביקורת על סידורו, הן משום ששינה מהנוסח המקובל בהסתמך על יצחק סטנוב, שנחשד כזייפן וכמשכיל, והן משום שעירב בין נוסח אשכנז המערבי לנוסח פולין.[1]

היה מקובל בחוגי היהודים, ורבנים שונים אף כתבו עליו בהערכה. לדוגמה, רבי משה סופר כתב עליו (חו"מ תשובה פט) "שכילה כמה זמן בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז ואלמלא הוא- הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו, כידוע". לעומת זאת, בהקשרים אחרים סייע לרפורמים במחלוקתם עם האורתודוקסים, ועל פי טענות מסוימות הושפע מהגותם.[2]

פרסם ספרים בנושא דקדוק עברי: "מבוא ללשון" (1806) ו"משפטי הטעמים" (1808). הותיר אחריו מספר רב של חומרים וכן מאמרים מפרי עטו בנושא דקדוק שלא פורסמו, בשל צווי הגבלה על הדפסת ספרים. בית הדפוס נחרב בידי הנאצים לאחר למעלה ממאה שנות פעילות.

הוא הדפיס על חשבונו בשנת 1812 את ספר "דברי אגרת" שחיבר חברו מענדל שטיינהארט, שכולל בתוכו תשובות על שינויים במנהגים מסוימים, כמו אכילת קטניות בפסח. בין היתר היה מקורב אל מיכאל קרייצנאך, מראשי הרפורמים[דרוש מקור].

ברדלהיים, המהווה כיום חלק מפרנקפורט, קיים רחוב על שמו. ברחוב שוכן בית העלמין היהודי שבו היידנהיים קבור.

לקריאה נוספת

עריכה
  • ישראל מאיר לוינגר, ר' וואלף היידענהיים, חייו ומפעלו - תקי"ז-תקצ"ב, הופיע בתוך: הגדה של פסח: בנימין וואלף היידענהיים מתרגם מדקדק ומדפיס: קוים לדמותו, ירושלים: י' מ' לוינגר, תשמ"ז/ 1987. (דפוס צילום של הגדה של פסח רעדלהיים תקפ"ב כולל השער המקורי בתוספת חיבור מאת לוינגר)
  • Michel Garel, 'The rediscovery of the Wolf Haggadah,' Journal of Jewish Art 2 (1974), 22-27.
  • Israel Meir Levinger, 'Die deutschen Gebetsbücher und Chumaschim: 150. Jahrzeitstag von Wolf Heidenheim,' Udim 11-12 (1981-1982), 69-82. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא וולף היידנהיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מבוא למנהגי אשכנז באתר מכון מורשת אשכנז.
  2. ^ לפירוט: הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, כרך ב'.