וושינגטון קפיטלס
וושינגטון קפיטלס (באנגלית: Washington Capitals) היא קבוצת הוקי קרח מקצוענית מוושינגטון די. סי., ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NHL בה היא חברה בבית המטרופוליטני שבחטיבה המזרחית.
 | |||||
| מידע כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| אולם ביתי | |||||
 | |||||
| קפיטל ואן ארנה | |||||
| (18,506 מושבים) | |||||
 וושינגטון די. סי., ארצות הברית | |||||
| מדינה |
ארצות הברית  | ||||
| תאריך ייסוד | 1974 | ||||
| ליגה | NHL | ||||
| חטיבה | מזרחית | ||||
| בית | מטרופוליטני | ||||
| היסטוריה | וושינגטון קפיטלס (1974 - ההווה) | ||||
| בעלים |
טד לאונסיס | ||||
| מנכ"ל |
כריס פטריק | ||||
| מאמן |
 ספנסר קארברי | ||||
| תארים | |||||
| |||||
| תלבושת | |||||
 | |||||
| מדים (בית, חוץ, חלופיים) | |||||
| http://capitals.nhl.com | |||||
  | |||||
הקבוצה נוסדה ב-1974 והצטרפה ל-NHL בעונת 1974/1975.
הקפיטלס זכו בגביע סטנלי פעם אחת, ב-2018.
היסטוריה
עריכה1974 - 1982: התחלה קשה
עריכהוושינגטון קפיטלס נוסדה ב-1974 והצטרפה ל-NHL בעונת 1974/75 יחד עם קנזס סיטי סקאוטס. מייסד הקבוצה היה אייב פולין, הבעלים של קבוצת ה-NBA וושינגטון בולטס. הקפיטלס נכנסו כקבוצה ביתית ל"קפיטל סנטר" בפרבר של העיר, לנדובר שבמרילנד, האולם שבנה פולין עבור קבוצת הכדורסל כשעברה מבולטימור עונה קודם לכן. מילט שמידט, הכוכב הגדול של בוסטון ברואינס בשנות ה-40 וה-50, מונה למנהל. ג'ים אנדרסון, שחקן עבר שהיה חסר ניסיון ממשי באימון, מונה למאמן הראשון של הקבוצה.
העונות הראשונות היו קשות מאוד לקבוצה. עונת 1974/75, עונתה הראשונה בליגה, הסתיימה במאזן נורא ואיום של 8 ניצחונות מול 67 הפסדים ו-5 תיקו - אחוז הצלחה של 13.1, המאזן הגרוע ביותר בתולדות ה-NHL, שיא שלילי שמחזיק מעמד עד היום. העונה הבאה לא הייתה טובה בהרבה והסתיימה עם 11 ניצחונות, 59 הפסדים ו-10 תיקו, שמידט ואנדרסון פוטרו במהלך העונה.
העונות הבאות היו טובות מעט יותר בעזרת בחירות דראפט טובות כמו החלוצים בובי קרפנטר ומייק גרטנר, ובחלקן התקרבה הקבוצה לפלייאוף, אולם לא עלתה אליו.
1983 - 1989: שנים ראשונות של פלייאוף
עריכהשוער העבר רוג'ר קרוזייר, שהיה מנהל הקבוצה לתקופת ביניים בקיץ 1982, בחר בדראפט מגן צעיר מצטיין, סקוט סטיבנס. המנהל הקבוע שהחליף אותו מעט לאחר מכן חיזק עוד יותר את ההגנה בעסקה גדולה עם מונטריאול קנדיאנס שבמרכזה עמד המגן רוד לנגוויי. ההגנה המחוזקת, בעזרת יכולת התקפית מצוינת של גרטנר וקרפנטר, הביאו בעונת 1982/83 את הקפיטלס לפלייאוף לראשונה בתולדותיהם, שם נוצחו בסיבוב הראשון על ידי ניו יורק איילנדרס, אלופת שלוש העונות הקודמות שהייתה בדרך לאליפות רביעית ברציפות. לנגוויי זכה בגביע נוריס כמגן המצטיין של הליגה.
בעונת 1983/84 זכה לנגוויי בגביע נוריס שני ברציפות, והקפיטלס סיימו את העונה הטובה בתולדותיהם עד אז כאשר בפעם הראשונה עברו 100 נקודות בטבלה וניצחו בפעם הראשונה סדרת פלייאוף, מול פילדלפיה פליירס. בסיבוב השני שוב נתקלו הקפיטלס באלופה ניו יורק איילנדרס. הקפיטלס הפתיעו בניצחון חוץ במשחק הראשון, אולם האיילנדרס ניצחו בארבעת המשחקים הבאים ובסדרה כולה.
במהלך חמש העונות הבאות עברו בשורות הקפיטלס מספר שחקנים משמעותיים כשבראשם החלוץ דינו סיסרלי והמגינים לארי מרפי ודריאן האצ'ר. הקפיטלס הציגו עונות רגילות חיוביות ועלו לפלייאוף בכל אותן עונות, אך נוצחו בסיבוב הראשון או השני. המשחק הזכור ביותר מאותה תקופה היה המשחק השביעי בסיבוב הראשון של פלייאוף עונת 1986/87, שוב מול האיילנדרס. המשחק, שנערך ב"קפיטל סנטר" בערב חג הפסחא, הגיע ל-4 הארכות לפני שהאיילנדרס כבשו שער ניצחון סמוך לשעה 2 לפנות בוקר.
1990 - 1997
עריכהעונת 1989/90 נפתחה בחילופי מאמנים מעניינים בקבוצה, כאשר בראיין מארי הוחלף על ידי אחיו, טרי. למרות מאזן שלילי בעונה הרגילה הפתיעה הקבוצה בפלייאוף כשעברה את ניו ג'רזי דווילס וניו יורק ריינג'רס, ועלו לראשונה בתולדותיהם לגמר "חטיבת נסיך וויילס" (כיום החטיבה המזרחית). כוכב מרוץ הפלייאוף היה חלוץ אלמוני, ג'ון דרוס, שעלה לקבוצה מהליגות המשניות במהלך העונה. דרוס כבש 12 שערים ב-11 משחקים בשתי הסדרות. בגמר החטיבתי הובסו הקפיטלס על ידי בוסטון ברואינס.
לאחר עונה פושרת והדחה בסיבוב השני של הפלייאוף בידי פיטסבורג פינגווינס ב-1990/91, סיימו הקפיטלס עונה רגילה טובה יותר ופגשו את הפינגווינס שוב בפלייאוף 1992, הפעם בסיבוב הראשון. הפינגווינס, עם מריו למיה ויארומיר יאגר, הגיעה הפעם כאלופה היוצאת. הקפיטלס הובילו בסדרה 3:1, אולם הפינגווינס הפכו את הסדרה וניצחו את הקפיטלס בשבעה משחקים.
עונה לאחר מכן שוב הציגו הקפיטלס עונה רגילה טובה, אולם שוב הודחה בסיבוב הראשון, הפעם על ידי ניו יורק איילנדרס. לקראת סיום המשחק האחרון בסדרה תקף מגן הקפיטלס, דייל הנטר, את כוכב האיילנדרס פייר טורז'ון בתיקול מסוכן בגבו. הנטר ספג השעיה מ-20 משחקים בתחילת עונת 1993/94, בה הודחו הקפיטלס בסיבוב השני של הפלייאוף על ידי ניו יורק רייגנ'רס. המאמן טרי מארי הוחלף במהלך העונה על ידי ג'ים שנפלד.
בעונת 1994/95 שקוצרה בשל סכסוך עבודה בליגה עלו הקפיטלס לפלייאוף במאזן פושר, וכמו ב-1992 שמטו יתרון 3:1 בסדרת הסיבוב הראשון של הפלייאוף מול פיטסבורג פינגווינס ונוצחו בשבעה משחקים. גם ב-1995/96, עם השוער הצעיר ג'ים קארי שזכה בגביע וזינה כשוער העונה ב-NHL, נוצחו הקפיטלס בסיבוב הראשון על ידי הפינגווינס.
עונת 1996/97 הייתה קשה לקבוצה, שהחליפה מספר שחקנים מרכזים בסגל והחמיצה את העלייה לפלייאוף לאחר 14 עונות פלייאוף רצופות.
ריצת הפלייאוף של 1998
עריכהבעונת 1997/98, עם רון וילסון כמאמנם החדש, נהנו הקפיטלס מיכולת מצוינת של כל חלקי הקבוצה. החלוצים אדם אוטס ופיל האוזלי, שהגיעו עונה אחת קודם לכן, הצטרפו בהתקפה לז'ואה ז'ונו ולסלובקי הוותיק פטר בונדרה שכבש 52 שערים. המגנים הוותיקים דייל הנטר, סרגיי גונצ'ר וקאלה יוהנסון, יחד עם השוער הגרמני אולף קולציג, גילו גם הם יכולת גבוהה. במהלך העונה נהנו הקפיטלס גם מבית חדש כאשר עזבו את ה"קפיטל סנטר" שבפרברים ועברו ל-"MCI סנטר" (כיום קפיטל ואן ארנה) במרכז וושינגטון.
הקפיטלס עברו בסיבוב הראשון את בוסטון ברואינס ובסיבוב השני את אוטווה סנטורס.
בגמר החטיבה המזרחית התייצבו הקפיטלס לסדרה הפכפכה מול באפלו סייברס עם השוער דומיניק האשק, אחד השוערים הגדולים בכל הזמנים. הקפיטלס הגיעו למשחק השישי בבאפלו עם יתרון של 3:2 בסדרה. המשחק נכנס להארכה, בה הצליח ז'ונו להכניע את האשק ולהעלות את הקפיטלס לראשונה אי פעם לסדרת גמר גביע סטנלי.
בסדרת הגמר חיכתה לקפיטלס אלופת העונה הקודמת, דטרויט רד וינגס. הרד וינגס גילו עליונות מוחלטת לאורך כל הסדרה שנמשכה ארבעה משחקים בלבד, הביסו את הקפיטלס וזכו בגביע סטנלי שני ברציפות.
1999 - 2004: שנים של אכזבות
עריכהלאחר עונה מאכזבת ב-1998/99 בה לא עלו לפלייאוף, חזרו הקפיטלס לפלייאוף ב-1999/2000 כאשר זכו באליפות הבית הדרום-מזרחי, בעיקר בעזרת הצטיינותו של אולף קולציג בשער. קולציג זכה בגביע וזינה כשוער העונה ב-NHL. למרות זאת הקפיטלס נוצחו בסיבוב הראשון על ידי פיטסבורג פינגווינס וכוכבה יארומיר יאגר. גם ב-2000/01 זכו הקפיטלס בראשות הבית הדרום-מזרחי, ושוב הדיחה אותם פיטסבורג בסיבוב הראשון. עם סיום הסדרה נרכש יאגר, המבקיע המצטיין של הליגה בארבע העונות הקודמות, בעסקה שנחשבה לגדולה ביותר בהיסטוריה של הקבוצה.
עונת 2001/02 שהחלה עם ציפיות עצומות לנוכח עסקת יאגר, הייתה אכזבה גדולה כשכוכב הרכש גילה יכולת דלה והקפיטלס החמיצו את הפלייאוף.
יאגר המשיך לאכזב גם ב-2002/03, אך בעזרת משחק טוב של חברו לקו ההתקפה, רוברט לנג, הקפיטלס הצליחו למרות זאת לעלות לפלייאוף ולמפגש בסיבוב הראשון מול טמפה ביי לייטנינג. לאחר שעלתה ליתרון משמעותי עם שני ניצחונות בטמפה, נוצחה הקבוצה בארבעת המשחקים הבאים והודחה.
בעיות כלכליות היתוו לקבוצה במהלך עונת 2003/04 מדיניות של ויתור על שחקנים יקרים והתבססות על צעירים. יארומיר יאגר, שהגיע עם ציפיות רבות והפך לאכזבה גדולה, הועבר מהקבוצה, מיד אחריו עזב גם חברו הטוב רוברט לנג, ואחריהם עזבו גיבורי העלייה לגמר ב-1998, פטר בונדרה וסרגיי גונצ'ר. השחקנים שנשארו לא הצליחו למלא את החלל, והקפיטלס סיימו עם המאזן הלפני-אחרון בליגה. למזלם, הם זכו בהגרלת הדראפט, וכך קיבלו את הבחירה הראשונה ובחרו לקראת עונת 2004/05 את הכוכב הצעיר שהיה משאת נפשה של הליגה כולה, אלכסנדר אובצ'קין.
2006 - 2018: תחילת עידן אלכסנדר אובצ'קין
עריכה
ערך מורחב – אלכסנדר אובצ'קין
בגלל ביטול עונת 2004/05 עקב סכסוך העבודה הגדול בליגה נאלצו הקפיטלס לחכות לעונת 2005/06 בטרם יכלו להציג את אובצ'קין במלוא יכולתו על הקרח. אובצ'קין לא אכזב, הפגין כישורים מעולים, כבש 52 שערים, מסר 54 אסיסטים וזכה בגביע קאלדר כרוקי העונה. אולם מבחינה קבוצתית הקפיטלס נחלו כישלון, ולמרות יכולתו של אובצ'קין סיימו אחרונים בבית הדרום-מזרחי והחמיצו את הפלייאוף.
עונת 2006/07 הייתה דומה למדי, אובצ'קין המשיך להצטיין עם 46 שערים ו-46 אסיסטים, כשלצידו המגן מייק גרין וחלוץ רוסי צעיר נוסף, אלכסנדר סיומין, שכבש 38 שערים. למרות זאת, הקפיטלס סיימו עוד עונה רעה ולא עלו לפלייאוף.
לקראת עונת 2007/08 המשיכו הקפיטלס להתחזק בשחקנים צעירים, כאשר בחרו את החלוץ השוודי הצעיר ניקלס בקסטרום בדראפט, והחתימו על חוזה ארוך טווח את השוער הרוסי בן ה-19 סמיון ורלאמוב. כדי להעניק לקבוצה מעט ניסיון נרכשו גם כוכבים וותיקים, החלוצים ויקטור קוזלוב ומיקאל נילנדר. הקפיטלס המשיכו לאכזב בפתיחת העונה, והמאמן גלן הנלון פוטר ופינה את מקומו לברוס בודרו, שעלה מהליגות המשניות. בודרו, שלא אימן מעולם קבוצת NHL, עזר לרקוח עסקה גדולה במסגרתה נרכשו, בין השאר, הכוכב הרוסי הוותיק סרגיי פיודורוב והשוער הצרפתי קריסטובל הואה. אובצ'קין סיים את העונה עם 65 שערים וזכה בארבעה תארים אישיים - גביע מוריס "רוקט" רישאר כמלך השערים, גביע הארט (ה-MVP של העונה הרגילה), גביע ארט רוס כמלך הנקודות עם 112 נקודות - 67 אסיסטים בנוסף ל-65 השערים שכבש, ופרס לסטר פירסון כ-MVP של איגוד השחקנים, והפך בכך לשחקן הראשון אי פעם שזוכה בכל ארבעת הגביעים באותה עונה. בודרו, בעונתו הראשונה ב-NHL, זכה בגביע אדמס כמאמן העונה, והקבוצה התגברה על ההתחלה הלא טובה של העונה וסיימה כאלופת הבית הדרום-מזרחי. בפלייאוף נחלו הקפיטלס אכזבה כשהפסידו בסיבוב הראשון לפילדלפיה פליירס בשבעה משחקים, כאשר המשחק המכריע מוכרע בהארכה.
אובצ'קין המשיך להבריק גם בעונת 2008/09 כשסיים עם 56 שערים ו-54 אסיסטים וזכה שוב בגביע הארט, בפרס לסטר פירסון ובגביע מוריס "רוקט" רישאר. מייק גרין כבש מעמדת המגן 31 שערים ומסר 42 אסיסטים. הקפיטלס זכו באליפות הבית הדרום-מזרחי בפעם השנייה ברציפות, עברו את ניו יורק ריינג'רס בסיבוב הראשון, אולם שוב סיימו סדרה של שבעה משחקים בהפסד - הפעם מול פיטסבורג פינגווינס, בסדרה שעימתה את אובצ'קין עם מתחרהו על תואר השחקן הצעיר הטוב בליגה, סידני קרוסבי.
עונת 2010/11 הייתה העונה הרגילה הטובה ביותר של הקפיטלס, שסיימו עם המאזן הטוב בליגה - 121 נקודות בטבלה - וזכו בגביע הנשיאים. אולם בפלייאוף נוצחו בפעם השלישית ברציפות בסדרה שהגיעה לשבעה משחקים, כשהופתעו על ידי מונטריאול קנדיאנס. התבנית של עונה רגילה מצוינת ולאחריה פלייאוף מאכזב חזרה על עצמה בעונת 2010/11 כאשר הקפיטלס עלו לפלייאוף כמדורגים ראשונים בחטיבה המזרחית, אך לאחר שעברו את ניו יורק ריינג'רס בסיבוב הראשון הודחו בסיבוב השני, בארבעה משחקים בלבד, על ידי טמפה ביי לייטנינג.
לקראת סיום עונת 2011/12, כאשר הם בעיצומו של מאבק על מקום בפלייאוף, נקלעו הקפיטלס למצוקה בעמדת השוער כאשר שני השוערים הבכירים, מיכאל נויווירת ותומש ווקון, נפצעו. הקפיטלס הזעיקו לשערם את בריידן הולטבי, שוער בן 22 מקבוצה-בת שלהם בליגה משנית. הולטבי הפתיע ביכולת גבוהה, סייע לקפיטלס לתפוס את המקום השביעי בחטיבה המזרחית והמקום בפלייאוף, ולהדיח בסיבוב הראשון את האלופה המכהנת בוסטון ברואינס. בסיבוב השני, מול המדורגת ראשונה ניו יורק ריינג'רס, נאבקו הקפיטלס והגיעו למשחק שביעי ומכריע בטרם נוצחו והודחו.
בעזרת עוד עונת הבקעה מצוינת של אלכסנדר אובצ'קין, שזכה בפעם השלישית בגביע מוריס "רוקט" רישאר כמבקיע השערים המצטיין של הליגה, זכתה הקבוצה באליפות הבית הדרום-מזרחי בעונת 2012/13, במאזן חלש יחסית שהספיק לאור חולשת הבית כולו. גם הפעם שובצה הקבוצה לסדרת פלייאוף מול ניו יורק ריינג'רס, וגם הפעם נוצחו הקפיטלס בשבעה משחקים. אובצ'קין זכה בגביע מוריס רישאר פעם נוספת, רביעית, בעונת 2013/14, אך הקפיטלס החמיצו את הפלייאוף לראשונה מזה 7 עונות.
אובצ'קין זכה בגביע מוריס רישאר בפעם החמישית, והשלישית ברציפות, בעונת 2014/15, אך הקפיטלס הודחו בסיבוב השני של הפלייאוף על ידי ניו יורק ריינג'רס. המסורת של הצלחה גדולה בעונה הרגילה וכשלונות בפלייאוף נמשכה גם ב-2015/16, כאשר עונה רגילה מצוינת הסתיימה ב-120 נקודות בטבלה וזכייה נוספת בגביע הנשיאים, וזכייה נוספת, שישית במספר ורביעית ברציפות, של אובצ'קין בגביע מוריס "רוקט" רישאר - אך הפלייאוף הסתיים בכישלון בסיבוב השני. עונה לאחר מכן חזר על עצמו הסיפור - זכייה נוספת בגביע הנשיאים, אך הדחה מהפלייאוף בסיבוב השני. רצף הזכיות של אלכסנדר אובצ'קין בגביע מוריס "רוקט" רישאר נעצר, אך עם 33 שערים הוא עדיין היה מבקיע השערים המצטיין של הקפיטלס זו העונה ה-12 ברציפות.
ריצת הפלייאוף של 2018
עריכה.jpg)
בעונת 2017/18 המשיכו הקפיטלס לשלוט בבית המטרופוליטני, וסיימו את העונה הרגילה במקום הראשון בו זו העונה השלישית ברציפות. בסך הכל צברו הקפיטלס 105 נקודות. אלכסנדר אובצ'קין שב וזכה בגביע מוריס רישאר לאחר הפסקה של שנה, לאחר שכבש 48 שערים, והשלים בכך זכייה חמישית בשש עונות, ושביעית בסך הכל. לצידו סייעו במאמץ ההתקפי חלוץ רוסי נוסף, יבגני קוזנצוב, שהגיע לקפיטלס מליגת ה-KHL חמש עונות קודם לכן, והשוודי הוותיק ניקלס בקסטרום בעונתו ה-11 בקבוצה.
בסיבוב הראשון בפלייאוף פגשו הקפיטלס את קולומבוס בלו ג'אקטס, ונקלעו לסכנת הדחה משמעותית לאחר שנוצחו בשני המשחקים הראשונים אותם אירחו, שניהם לארח הארכה. המשחק השלישי בקולומבוס הגיע להארכה שנייה, כש-9 דקות מתחילתה כבש החלוץ הדני של הקפיטלס, לארס אלר, את שער הניצחון. מכאן ואילך השתנתה הסדרה, והקפיטלס ניצחו בשלושת המשחקים הבאים - שניים מהם בקולומבוס - ועלו לסיבוב השני.
גם סדרת הסיבוב השני, מול היריבה המושבעת והאלופה היוצאת פיטסבורג פינגווינס, החל בהפסד ביתי של הקפיטלס. שוב הראו הקפיטלס את אופיים ויכולת ההתאוששות שלהם, ניצחו פעמיים במשחקי חוץ בפיטסבורג, והדיחו את האלופה היוצאת לאחר שישה משחקים ועלו לגמר החטיבה המזרחית לראשונה בעידן אלכסנדר אובצ'קין.
בגמר החטיבה המזרחית פגשו הקפיטלס את קבוצת ההתקפה הפוריה של הליגה, טמפה ביי לייטנינג. הפעם פתחו הקפיטלס את הסדרה בצורה מצוינת עם שני ניצחונות חוץ - אך בהמשך הסדרה נוצחו פעמיים בביתם ופעם נוספת בחוץ, ונקלעו לפיגור 3:2 בסדרה כשהפסד נוסף עומד להדיחם. בעזרת יכולת מצוינת של השוער בריידן הולטבי, ששמר על רשת נקייה בשני המשחקים האחרונים, עלה בידי הקפיטלס לחולל מהפך בסדרה ולעלות לסדרת הגמר על גביע סטנלי לראשונה מאז 1998.
בסדרת הגמר פגשו הקפיטלס את הקבוצה המפתיעה של הליגה, קבוצת ההתרחבות וגאס גולדן נייטס שהגיעה לסדרת הגמר כבר בעונתה הראשונה בליגה, כשיתרון הביתיות הוא של הנייטס. משחק ראשון הפכפך שבו התחלפה ההובלה ארבע פעמים הסתיים בהפסד של הקפיטלס 6:4. במשחק השני הובילו הקפיטלס 3:2 כאשר הצלה וירטואוזית של השוער הולטבי, דקה ו-59 שניות לסיום, מנעה מהנייטס שער שוויון שהיה גורר את המשחק להארכה.
מאותה נקודה השתלטו הקפיטלס על הסדרה, והכוח ההתקפי שלהם בא לידי ביטוי. אובצ'קין, קוזנצוב ובקסטרום, מצטייני העונה הרגילה, הצטיינו גם בפלייאוף, ואיתם בלטו במאמץ ההתקפי שני אמריקאים - החלוץ טי ג'יי אושי והמגן ג'ון קרלסון. הקפיטלס ניצחו בשלושת המשחקים הבאים תוך שהם מבקיעים בהם 13 שערים, וזכו לראשונה בתולדותיהם בגביע סטנלי. בסך הכל כבשו הקפיטלס 20 שערים בחמשת משחקי הסדרה, ובשום משחק לא ירדו משלושה שערים. אלכסנדר אובצ'קין נבחר לMVP של הפלייאוף וזכה בגביע קון סמיית'.
הקפיטלס ניצחו במהלך מרוץ הפלייאוף עשרה משחקי חוץ, ובכך השוו את שיאה של לוס אנג'לס קינגס מ-2012; כמו כן הקפיטלס היו לקבוצה השנייה בתולדות הליגה, אחרי פיטסבורג פינגווינס ב-1992, שזוכה בגביע סטנלי לאחר שחזרה מפיגור בכל סדרות הפלייאוף שלה.
לאחר סיום העונה, למרות הזכייה ההיסטורית בגביע סטנלי, הודיע המאמן בארי טרוץ במפתיע על התפטרותו. עוזרו, טוד ריירדן, מונה במקומו.
2018 - ההווה
עריכהאת עונת 2018/19 סיימו הקפיטלס, בפעם הרביעית ברציפות, במקום הראשון בבית המטרופוליטני. אלכסנדר אובצ'קין זכה בפעם השנייה ברציפות, הפעם השישית בשבע עונות, והתשיעית בסך הכל בגביע מוריס "רוקט" רישאר לאחר ששוב סיים את העונה כמבקיע השערים המצטיין, עם 51 שערים.
בפלייאוף פגשו הקפיטלס, כמועמדים ברורים לניצחון, את קרוליינה הוריקנס שנכנסה בקושי לפלייאוף. אחרי סדרה צמודה בה כל קבוצה ניצחה את שלושת משחקיה הביתיים, ניצחו ההוריקנס בוושינגטון במשחק השביעי והדיחו את הקפיטלס, שלא הצליחו להגן על תוארם מהעונה הקודמת.
עונת 2019/20 הופסקה לקראת סיומה בשל מגפת הקורונה כשהקפיטלס, שתפסו שוב את המקום הראשון בבית המטרופוליטני, הוכתרו לאלופי הבית בפעם החמישית ברציפות. אלכסנדר אובצ'קין הוסיף לעצמו זכייה נוספת (משותפת עם שחקן נוסף) בגביע מוריס רישאר עם 48 שערים. במתווה הפלייאוף המיוחד ששוחק בסיום העונה שיחקו הקפיטלס בבית מוקדם עם הקבוצות האחרות שדורגו ראשונות בחטיבה המזרחית, אותו סיימו במקום השלישי שהביא להם סדרה מול ניו יורק איילנדרס בסיבוב הראשון. הקפיטלס נוצחו בסדרה תוך גילוי יכולת חלשה, והודחו. סדרת ההדחות בסיבוב הראשון נמשכה גם בעונה המקוצרת של 2020/21, הפעם בידי בוסטון ברואינס, ובעונת 2021/22 בידי פלורידה פנתרס.
עונת 2022/23 הייתה החלשה ביותר של הקבוצה מזה תקופה ארוכה. הקפיטלס לא היוו גורם במאבק על הכניסה לפלייאוף והחמיצו אותו לראשונה מאז עונת 2013/14. אלכסנדר אובצ'קין התנחם בציון דרך אישי מרשים - הוא הפך לשחקן השלישי בכל הזמנים שמגיע ל-800 שערי NHL בקריירה, וזמן קצר לאחר מכן הגיע ל-802 שערים ועבר את גורדי האו כדי לעלות למקום השני במבקיעי השערים ב-NHL בכל הזמנים, אחרי ויין גרצקי בלבד. השיבה לפלייאוף ב-2023/24 נגמרה במהירות כשהקפיטלס, שתפסו ברגע האחרון את הכרטיס האחרון של החטיבה המזרחית לפלייאוף, הודחו בסיבוב הראשון על ידי ניו יורק ריינג'רס העדיפים בלא שניצחו ולו משחק אחד.
סגל שחקנים
עריכהנכון ל-21 באוקטובר 2024
|
|
תארים
עריכה- גביע סטנלי: 2018
- גביע הנשיאים (NHL):
- זכייה (3): 2009/10, 2015/16, 2016/17
- פרס נסיך ויילס:
- זכייה (1): 1997/98, 2017/18
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של וושינגטון קפיטלס- וושינגטון קפיטלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וושינגטון קפיטלס, ברשת החברתית פייסבוק
וושינגטון קפיטלס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
וושינגטון קפיטלס, ברשת החברתית אינסטגרם
