ויהי היום
ויהי היום הוא ספר מעשיות מאת חיים נחמן ביאליק, שהוא, כדברי ביאליק בפתח הספר "עיבוד ספרותי של אגדות ושברי-אגדות שאובים ממקורות שונים".
.jpg) | |
| כריכת הספר במהדורת תשכ"ה, עם איורים של נחום גוטמן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | חיים נחמן ביאליק |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | מעשיה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת דביר |
| תאריך הוצאה |
מהדורה ראשונה - 1933 מהדורה שנייה - 1965 |
| מספר עמודים | 282 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001295139, 001295144, 001295147, 002134949, 001295141, 001295145, 002678521, 002716814, 001872223, 002707493, 002639662, 001295140, 001295143, 001295146, 002470666, 001876546 |
על הספר
עריכהעבודתו של ביאליק בספר זה היא עבודה ספרותית ולא פולקלוריסטית. הספר איננו ליקוט אגדות אלא עיבוד אמנותי שלהן המוגש בלבוש חדש ומקורי. הספר כולל 35 אגדות, מהן 12 במדור "אגדות המלך דוד", 21 במדור "אגדות המלך שלמה", ושתי יצירות נפרדות, אגדת ספר בראשית ו"אלוף בצלות ואלוף שום".
ביאליק החל את העבודה על הספר במקביל לעבודתו עם יהושע חנא רבניצקי על "ספר האגדה", שבו ליקטו השניים אגדות תלמודיות. מטרתו של ביאליק בקובץ "ויהי היום" הייתה ליצור עבור בני הנעורים חומר קריאה עברי מקורי, אשר יסתמך על אגדות מאוצרה של המסורת. ברוב יצירות הקובץ נטל ביאליק מהאגדות העממיות את הבסיס ואת הרוח, אך הקפיד על גלגול העלילה באופן הגיוני ורצוף והשתמש בלשון ובסגנון מקוריים משלו. כך הצליח להנגיש את האגדות המיושנות בלשונן ובסגנונן לבני הנעורים של תקופתו, ולפיכך השווה מרדכי בן יחזקאל את "גאולת האגדות העבריות" של ביאליק עם עבודתם של האחים גרים.[1]
מקורות האגדות
עריכהביאליק כותב בפתח הדבר שהאגדות בקובץ מהוות עיבוד ספרותי לחומרים ממקורות שונים, בכתב ובעל פה, עבריים, ערביים ולועזיים.
מרדכי בן יחזקאל חילק את החומר הבסיסי עליו נסמכות האגדות לארבעה סוגים:
- חומר שאינו כולל כמעט כלל יסוד עלילתי, כגון דרשנות על פסוקים, שהיוו עבור ביאליק יסוד לבניית מבנה עלילתי רחב, יחד עם צירוף "פירורי אגדות" ורמזים שונים (למשל "מגילת ערפה", "שור אבוס וארוחת ירק" ועוד).
- אגדות, מהן קצרות ומהן מפותחות יותר, שביאליק עיבה והרחיב את היסוד העלילתי שבהן ואת הקשריו (למשל "דוד הרועה" לפי שמות רבה פ"ב, "שלמה המלך ואשמדאי" לפי תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ח, עמוד א', "דוד והצרעה והעכביש" לפי אלפא ביתא דבן סירא, "חלב הלביאה" לפי מדרש תהילים מזמור ל"ט ופסוק מספר שמואל ב,[2] "ספר בראשית" לפי מדרש עשרת הדיברות דבור ה' ועוד).
- מעשיות-עם, חלקן ממקור יהודי וחלק ערביות ("מי ענד לדוכיפת ציצת הנוצה?" ו"שלמה ובלקיס") או ממקור אחר, מיידיש או אף אגדות עם מרחבי אירופה ("המלך דוד במערה", "שלמה והתור המתהלל", "שלמה המלך והאדרת המתעופפת", "המלך שלמה ומלכת שבא" ועוד).
- יצירות מקוריות של ביאליק, בהן נטל יסוד אגדי של מעשיות-עם או מדרשים, אך יצא מהן אל יצירה מקורית לגמרי ("אגדת שלושה וארבעה" נוסח שני ו"אלוף בצלות ואלוף שום" וייתכן שגם "שלמה המלך והדבורה").
מהדורות
עריכההספר ראה אור לראשונה ב-1933 (תרצ"ד) עם איורים מאת נחום גוטמן. ב-1965 ראה במהדורה חדשה, שתיהן בהוצאת דביר.
חלק מסיפורי "ויהי היום" עובדו באמריקה כסיפורים לילדים על ידי דניאל פרסקי ואברהם יצחק איגוס, במטרה לספק ספרות עברית ליהודי ארצות הברית, וראו אור כסדרת ספרונים בהוצאת שיינברג.[3]
ראו גם
עריכה- אגדות המלך שלמה, סדרת אנימציה ישראלית המבוססת על האגדות בספר.
לקריאה נוספת
עריכה- מרדכי בן יחזקאל, ויהי היום בתוך גרשון שקד (עורך), ביאליק: יצירתו לסוגיה בראי הביקורת, הוצאת מוסד ביאליק עמ' 337–372. מעמ' 351 ואילך מראי מקום ליסודות על בסיסם חיבר ביאליק כל אגדה ואגדה.
- זיוה שמיר, מים ומקדם: עיון באגדות "ויהי היום" מאת ח"נ ביאליק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012
- נירה פרדקין, "שלמה המלך וחיים נחמן", ארץ אחרת 47, ספטמבר-אוקטובר 2008, עמ' 64–66
קישורים חיצוניים
עריכה- אגדות "ויהי היום", בפרויקט בן-יהודה
- ויהי היום, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מרדכי בן יחזקאל, ויהי היום בתוך גרשון שקד (עורך), ביאליק: יצירתו לסוגיה בראי הביקורת, הוצאת מוסד ביאליק עמ' 348-349
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ': ”וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל, הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג.”
- ^ בין היתר ראו אור בתשי"ד (1954) הסיפורים: "דבורה מתחת התמר", "אשמדאי מלך השדים", "נקמת אשמדאי", "יהודית" ו"בת מלך ארם" (עיבוד לאגדת שלושה וארבעה