וילג' ונגארד
וילג' ונגארד (באנגלית: Village Vanguard, מילולית: "חיל החלוץ של הווילג'") הוא מועדון ג'אז בגריניץ' וילג' בניו יורק, ותיק מועדוני הג'אז בארצות הברית הפעיל באופן רצוף[1]. המועדון נוסד על ידי מקס גורדון בשדרה השביעית במנהטן ב-15 בפברואר 1935.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מועדון ג'אז  |
| כתובת |
גריניץ' וילג' |
| מיקום |
מנהטן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| קואורדינטות | 40°44′10″N 74°00′06″W / 40.736°N 74.001611111111°W |
|
www | |
  | |
בשנותיו הראשונות אירח אמנים מסגנונות שונים ובין היתר הופיעו בו פיט סיגר והארי בלפונטה. משנת 1957 מנוגנת בו אך ורק מוזיקת ג'אז. המועדון אירח ומארח את מיטב אמני הג'אז ומוקלטים בו תקליטים בהופעה חיה במסגרת קו ההקלטות "Live at the Village Vanguard".
מאז מותו של מקס גורדון ב-1989 מנוהל המועדון על ידי אלמנתו, לוריין גורדון.
חשיבות וייחוד
עריכהה"ונגארד", כפי שהוא נקרא, הפך למועדון אהוב על אמני ג'אז בשל מבנהו האינטימי (123 מושבים בזווית מול הבמה), האווירה שבו והעובדה שבניגוד למועדונים אחרים, בשעת הופעה נכפה שקט על הקהל. עקב היותו מקום חביב על אמנים הפך למבוקש על ידי הקהל ומקום שהופעה בו היא "תו איכות" לכל אמן ג'אז.
Live at the Village Vanguard
עריכהבמסגרת קו ההקלטות הוקלטו למעלה ממאה תקליטים מאז תקליטו של סאני רולינס (Night at the Village Vanguard), שהיה הראשון בסדרה. בין התקליטים הנודעים ניתן למנות את תקליטיהם של ביל אוונס ושל ג'ון קולטריין שהוקלטו ב-1961 במועדון (ב-1967 יצא עוד תקליט של קולטריין בשם Live at the Village Vanguard Again!). כמו כן הקליטו בקו ההקלטות של המועדון דקסטר גורדון, קית' ג'ארט, מישל פטרוצ'יאני, ג'ו הנדרסון, בראד מלדאו ועוד. ההקלטות לא יוצאות בחברת תקליטים אחת אלא בחברת התקליטים עמה יש לאמן חוזה.
לקריאה נוספת
עריכה- Max Gordon, Live at the Village Vanguard. There Capo, 1988. ISBN 0-306-80160-4
- Lorraine Gordon, Alive at the Village Vanguard: My Life in and Out Of jazz time. Hal Leonard, 2006. ISBN 0-634-07399-0
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של וילג' ונגארד (באנגלית)
וילג' ונגארד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
עריכה- ^ ג'יימס ב' קלהר, רויטרס, אקורד סיום, באתר הארץ, 6 בינואר 2007