וילהלם גאורג פרידריך רושר

כלכלן והיסטוריון גרמני (1817–1894).

וִילְהֶלְם גֵאוֹרְג פְרִידְרִיךְ רושֶׁרגרמנית: Wilhelm Georg Friedrich Roscher; 21 באוקטובר 18174 ביוני 1894) היה כלכלן והיסטוריון גרמני מהנובר. הוא נחשב למייסד האסכולה ההיסטורית הוותיקה ביותר לכלכלה.

וילהלם גאורג פרידריך רושר
Wilhelm Georg Friedrich Roscher
לידה 21 באוקטובר 1817
הנובר, ממלכת הנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1894 (בגיל 76)
לייפציג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט היינריך פון טרייצ'קה, F. W. R. Zimmermann, ארנסט הסה, אוטו דיטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אזרחות כבוד של לייפציג (29 במרץ 1889)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1866) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Constanze Roscher עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים וילהלם היינריך רושר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

רושר נולד למשפחת עובדי מדינה מהנובר, שחבריה שירתו במגזר הצבאי והאזרחי במשך דורות. אביו, קונרד אוגוסט אלברכט רושר (5 במאי 1774 בלונבורג – 1 ביולי 1827 בהנובר), היה שופט ראשי במשרד המשפטים בהנובר, ונפטר כאשר רושר היה בן תשע. לכן, אימו יולי וילהלמינה פון רודלוף (21 ביוני 1786 – 7 ביוני 1857 בלייפציג) נאלצה לדאוג לגידול חמשת ילדיה הקטינים המשפחה. הוא למד בליציאום בהנובר, שאותו ניהל אז מפענח כתב היתדות הידוע גאורג פרידריך גרוטפנד (אנ'), אך עזב ב-1835 לפני שסיים את הקורס ללימוד היסטוריה והעת העתיקה על מנת ללמוד באוניברסיטת גטינגן, שם הפך לחבר באחוות הסטודנטים של הנובר (אנ'), ובאוניברסיטת הומבולדט של ברלין, וקיבל משרת פרופסור באוניברסיטת גטינגן ב-1844 ולאחר מכן באוניברסיטת לייפציג ב-1848, שבה המשיך ללמד כפרופסור לכלכלה במשך 46 שנים.[1]

ניתן לייחס לרושר את מקורותיה העיקריים של האסכולה ההיסטורית של הכלכלה הפוליטית (אנ'). עקרונות היסוד שלה מתוארכים לספר -Grundriss zu Vorlesungen über die Staatswirtschaft nach geschichtlicher Methode ("מתווה להרצאות על כלכלת המדינה בשיטה ההיסטורית", 1843).[1] מבחינה פוליטית, רושר נשאר נאמן לליברליזם של פרידריך כריסטוף דאלהמן, אשר התנגד למהפכה ואנרכיה, והעדיף רפורמה במסגרת של מונרכיה חוקתית. הכלכלה ההיסטורית החלה כאמצעי להתאים את המחשבה והפרקטיקה הליברלית למציאות של השאלה החברתית, כלומר: מה יש לעשות לגבי ההשלכות של המודרניזציה הכלכלית והמעמדות שנעקרו או מנוצלים על ידי התעשיות החדשות.

רושר ניסה לבסס את חוקי הפיתוח הכלכלי באמצעות השיטה ההיסטורית (אנ') מתוך חקירת היבטים משפטיים, פוליטיים, תרבותיים ואחרים של היסטוריות.

רושר פיתח תאוריה מחזורית שבה אומות וכלכלותיהן עוברות דרך נעורים, בשלות גברית וריקבון סנילי: "לשיטת המדע יש משמעות הרבה יותר מכל תגלית בודדת, מדהימה ככל שתהיה האחרונה". זה היה בניגוד ישיר לכלכלן המסורתי האנגלי שסבר שעקרונותיו של מדע נחשפים רק זמן רב לאחר שמילאו את תפקידם.

מחקר קצר זה הורחב לאחר מכן לתוך סדרת הספרים System der Volkswirthschaft ("שיטת הכלכלה המדינית") הגדולה שלו, שפורסמה בחמישה כרכים בין 1854 ל-1894 (ראו בפסקת כתביו).

ספרו Geschichte der Nationalökonomie in Deutschland ("היסטוריה של הכלכלה בגרמניה", 1874) הוא יצירה מונומנטלית.

הוא גם פרסם ב-1842 פרשנות מעולה על חייו ויצירותיו של תוקידידס.[1] ב-1847 הוא היה הראשון שהשתמש במונח "אבסולוטיזם נאור" על סוג המלוכה המוחלטת המושפעת מהפילוסופיה של תקופתו שהתפתחה במאה ה-18.

בשנת 1857 פורסם ספרו Zur Geschichte der Englischen Volkswirthschaftslehre im sechzehnten und siebzehnten Jahrhundert ("על ההיסטוריה של הכלכלה הפוליטית האנגלית במאה ה-16 וה-"17).[2]

בשנת 1870, הוא נבחר כחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

רושר נפטר בשנת 1894 בלייפציג. חוקר הלימודים הקלאסיים וילהלם היינריך רושר (אנ') (1845–1923) היה בנו.

כתביו

עריכה
  • De historicae doctrinae apud sophistas majores vestigiis. Göttingen: Dieterich 1838 (Dissertation, Digitalisat von Google Bücher); Deutsch: Über die Spuren der historischen Lehre bei den älteren Sophisten (1838). Herausgegeben, aus dem Lateinischen übersetzt, mit Erläuterungen und einem Anhang versehen von Leonhard Bauer, Hermann Rauchenschwandtner und Cornelius Zehetner. Marburg: Metropolis 2002, ISBN 3-89518-376-8.
  • Leben, Werk und Zeitalter des Thukydides. Göttingen: Vandenhoeck und Ruprecht 1842 (Digitalisat von Google Bücher).
  • System der Armenpflege und Armenpolitik, 1840, Neuauflage 2018.
  • Grundriß zu Vorlesungen über die Staatswirthschaft. Nach geschichtlicher Methode. Göttingen: Dieterich 1843 (Digitalisat von Google Bücher).
  • Über Kornhandel und Teuerungspolitik, 3. Auflage, Stuttgart 1852.
  • Zur Geschichte der englischen Volkswirtschaftslehre, Leipzig 1851, Nachtrag 1852.
  • System der Volkswirthschaft. 5 Bände, Stuttgart: Cotta 1854 ff. (Digitalisate von Google Bücher für Band 1 und Band 2).
    • Band 1: Grundlagen, Stuttgart 1854.
    • Band 2: Ackerbau und die verwandten Urproduktionen, 1859.
    • Band 3: Handel und Gewerbefleiß, 1881.
    • Band 4: Finanzwissenschaft, 1886.
    • Band 5: Armenpflege und Armenpolitik, 1894.
  • Kolonien, Kolonialpolitik und Auswanderung, 2. Auflage, Leipzig 1856; 3. Auflage mit Beiträgen von Jannasch, Leipzig 1885.
  • Ansichten der Volkswirthschaft aus dem geschichtlichen Standpunkte. Leipzig, Heidelberg: C. F. Winter 1861 (Digitalisat von Google Bücher).
  • Zur Gründungsgeschichte des Zollvereins, Berlin 1870.
  • Betrachtungen über die Währungsfrage der deutschen Münzreform, Berlin 1872.
  • Geschichte der Nationaloekonomik in Deutschland. München: R. Oldenbourg 1874 (Digitalisat beim Internet Archive).
  • Versuch einer Theorie der Finanzregalien, Leipzig 1884.
  • Politik. Geschichtliche Naturlehre der Monarchie, Aristokratie und Demokratie, 1. und 2. Auflage, Stuttgart 1892.
  • Geistliche Gedanken eines Nationalökonomen. Postum, Dresden 1896.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל