ויליאם ד' לייהי
ויליאם דניאל לייהי (באנגלית: William Daniel Leahy; 6 במאי 1875 - 20 ביולי 1959), חייל, מפקד ומדינאי של ארצות הברית. הקצין הראשון שקיבל דרגת אדמירל צי (דרגת 5 כוכבים) והקצין הראשון ששימש בתפקיד מפקד סגל הפיקוד העליון (כיום יושב ראש המטות המשולבים) של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.
 | |
| לידה |
6 במאי 1875 המפטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 1959 (בגיל 84) בת'סדה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
האקדמיה הימית של ארצות הברית |
| צאצאים |
William Harrington Leahy |
| השתייכות |
צי ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1897–1949 (כ־52 שנים) |
| דרגה |
 אדמירל צי |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ילדות ולימודים
עריכהויליאם לייהי נולד בהמפטון, איווה, ב-6 במאי 1875, לאב שהיה עורך דין וסרן במילואים. בתחילה רצה ליהי להתקבל לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית, אך מפני שלא היה מקום למועמדים נוספים, הלך ללמוד בתיכון רגיל. את לימודיו סיים בתיכון באשלנד שנמצאת בוויסקונסין ב-1893 ומיד בסיומם הוא התקבל לאקדמיה הימית של ארצות הברית, שם למד עד 1897, ובהּ סיים את לימודיו וקיבל את דרגת הצוער.
קריירה צבאית
עריכהלאחר שסיים את לימודיו באקדמיה הימית של ארצות הברית ב-1897 וקיבל את דרגת הצוער, נדרש לבצע השלמה חילית של שנתיים שירות על ספינת מלחמה, על מנת לקבל דרגת קצונה - אנסיין (דרגת קצונה ראשונה בחיל הים האמריקאי). לייהי שובץ לתפקיד באוניית המערכה "אורגון", ושירת בה במלחמה נגד הספרדים.
לאחר שקיבל את דרגת הקצונה הראשונה שלו, אנסיין, הוצב בזירה האסיאתית, שם התנהלה התקוממות של הפיליפינים ומרד הבוקסרים של סין. עם חזרתו לארצות הברית ב-1902 שובץ למשך חמש שנים בשירות על הסיירות הממוגנות: "טקומה" ו"בוסטון", אשר הפליגו מול חופי פנמה.
ב-1907, לאחר ששב לארצות הברית משירותו בחופי פנמה, שירת בתפקיד מרצה לפיזיקה ולכימיה באקדמיה הצבאית של ארצות הברית. ב-1909, שובץ כנווט ואחראי מערכות אלקטרוניות על הסיירת המשוריינת "קליפורניה", באוקיינוס השקט.
בשנת 1912 חזר שוב לארצות הברית. אחרי המלחמה שבה נכבשה ניקרגואה על ידי ארצות הברית, שובץ בתפקיד קצין חימוש של חיל הים והיה אחראי גם על הפן הטכנולוגי של החיל. הוא שימש בתפקיד שנה אחת בלבד, עד שבשנת 1913 הועבר לאגף האלקטרוניקה ואגף פיתוח מערכות ניווט מתקדמות, שם שירת עד שנת 1915.
מלחמת העולם הראשונה
עריכהבשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה היה לייהי פעיל פחות. בשנה הראשונה הוא שירת בתפקידי פיתוח טכנולוגיה לחיל הים, ובשנים לאחר מכן שירת על ספינת חיל הים שהייתה שייכת לסגן מזכיר הצי והנשיא לעתיד של ארצות הברית פרנקלין ד. רוזוולט. לייהי ורוזוולט הכירו אחד את השני בזמן המלחמה והפכו לחברים קרובים. בשנה האחרונה למלחמה, שירת על ספינה שהעבירה חיילים אמריקאים לחופי צרפת. על שירותו יוצא הדופן בזמן המלחמה קיבל לייהי את עיטור "צלב הצי", עיטור המלחמה היוקרתי ביותר לאחר מדליית הכבוד.
בין המלחמות
עריכהלאחר סיום המלחמה שימש בתפקידי מטה רבים עד שנת 1921. ב-1921 היה אחד המפקדים על הסיירת "סיינט לואיס" שהייתה מעורבת רבות במלחמה באירופה, הפעם בין הטורקים ליוונים, ליד חופי קפריסין. הוא חזר לארצות הברית ב-1923 ובשנת 1926 קיבל את הפיקוד על אוניית המערכה "ניו מקסיקו" למשך שנה אחת.
ב-1927 הועלה לדרגת אדמירל משנה בדרג נמוך (המקבילה לדרגת תת-אלוף) ומונה למפקד משרד החימוש של צי ארצות הברית, תפקיד בו כיהן עד 1931. בשנת זו קיבל פיקוד על כוח משחתות ובשנת 1933, אחרי שהועלה שוב בדרגה לדרגת אדמירל משנה בדרג גבוה (מקבילה לאלוף), מונה למפקד משרד הניווט של צי ארצות הברית. לאחר שנתיים נוספות הועלה לדרגת תת-אדמירל (מקבילה לרב-אלוף). בשנת 1937, הועלה לדרגת אדמירל ומונה לראש המבצעים הימיים של צי ארצות הברית ושירת בתפקיד זה עד 1939, אז פרש מהצבא.
לאחר פרישתו, התמנה להיות מושל פוארטו ריקו. הוא ראה בפוארטו ריקו מקום חשוב מאוד מבחינה אסטרטגית להקמת בסיסי חיל הים של צי ארצות הברית.
מלחמת העולם השנייה
עריכהאחרי כיבוש צרפת, היא חולקה לצפון צרפת שהייתה כפופה ישירות לגרמניה הנאצית ודרום צרפת, או בשמה האחר צרפת של וישי, שהייתה בהּ ממשלת בובות של גרמניה הנאצית. ליהי התמנה לשגריר של ארצות הברית ונסע לדרום צרפת על מנת לנסות לשכנע אותה להצטרף לבעלות הברית במלחמה נגד הנאצים ובשחרורו של החלק הצפוני של צרפת. כל הניסיונות היו לשווא ודרום צרפת לא הסכימה בשום אופן להיכנס למלחמה נגד גרמניה הנאצית.
ליהי שירת בתפקיד שגריר ארצות הברית לדרום צרפת עד שנת 1942, בהּ נפטרה אשתו והוא נאלץ לחזור לארצות הברית. לאחר שחזר לארצות הברית, לא חזר לתפקיד שגריר ארצות הברית, ורק אחרי שארצות הברית נכנסה רשמית למלחמה, קיבל תפקיד בצבא.
אחרי כניסתהּ של ארצות הברית באופן רשמי למלחמה, החליט הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט שהוא זקוק ליועץ צבאי ראשי, שיקשר בינו לבין כלל מפקדי זרועות הצבא: מפקד זרוע היבשה ג'ורג' מרשל, מפקד זרוע הים ארנסט קינג ומפקד זרוע האוויר הנרי ארנולד. כאשר התפקיד הועלה בדיונים פנימיים עם שלושת מפקדי הזרועות, הם התנגדו. רק לאחר שמרשל הציע את לייהי לתפקיד ורוזוולט הסכים, הצביעו כולם פה אחד ליצירת התפקיד החדש. כך נוצר לראשונה תפקיד "מפקד סגל של הפיקוד העליון", שלאחר המלחמה שונה ליושב ראש המטות המשולבים הקיים מאז. הקצין בתפקיד זה הוא הבכיר ביותר בצבא ארצות הברית.
לייהי התמנה לתפקיד ב-6 ביולי 1942, ושירת עד 1949. הוא שימש כמפתח ומפנה לכל האירועים של המלחמה גם לאירועים אסטרטגיים, טקטיים ודיפלומטיים.
ב-15 בדצמבר 1944 היה לייהי לקצין הראשון בצבא ארצות הברית אשר קיבל את דרגת אדמירל הצי, דרגה של חמישה כוכבים. הוא קיבל את הדרגה כעיטור על הצטיינות בתפקידו. יום אחריו קיבל גם ג'ורג' מרשל את דרגת גנרל הצבא – גנרל 5 כוכבים.
לייהי התנגד נחרצות להטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי. לטענתו, אם צבא ארצות הברית היה ממשיך להילחם עוד זמן מה, ללא הטלת הפצצות, היפנים היו נכנעים בסופו של דבר. "לא מנצחים במלחמה על ידי זה שהורגים ילדים ונשים" - אמר ליהי לאחר הטלת הפצצה על הירושימה ונגסאקי, אך לאחר מכן חזר ואמר "במעשה זה הנשיא רצה כניעה מידית של יפן, על מנת לשמור על כמה שיותר חיים של חיילים של צבא ארצות הברית".
אחרי המלחמה
עריכהלייהי פרש מתפקידי מטה וצבא סופית בשנת 1949, 10 שנים לאחר מכן נפטר ונקבר ליד אשתו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ויליאם ד' לייהי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויליאם ד' לייהי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)