ויליאם פינקני

פוליטיקאי אמריקאי

ויליאם פינקניאנגלית: William Pinkney;‏ 17 במרץ 176425 בפברואר 1822) היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ג'יימס מדיסון.

ויליאם פינקני
William Pinkney
ויליאם פינקני
ויליאם פינקני
לידה 17 במרץ 1764
אנאפוליס, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1822 (בגיל 57)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות של הקונגרס, וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
סנאטור מטעם מרילנד
21 בדצמבר 181925 בפברואר 1822
(שנתיים)
שגריר ארצות הברית ברוסיה ה־4
13 בינואר 181714 בפברואר 1818
(שנה)
תחת נשיאי ארצות הברית ג'יימס מדיסון
ג'יימס מונרו
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מרילנד
4 במרץ 181518 באפריל 1816
(שנה)
4 במרץ 17911 בנובמבר 1791
(243 ימים)
התובע הכללי של ארצות הברית ה־7
11 בדצמבר 18119 בפברואר 1814
(שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית ג'יימס מדיסון
שגריר ארצות הברית בבריטניה
27 באפריל 18087 במאי 1811
(3 שנים)
תחת נשיאי ארצות הברית תומאס ג'פרסון
ג'יימס מדיסון
ג'ונתן ראסל
(שגריר בפועל)
התובע הכללי של מרילנד ה־3
18051806
→ לותר מרטין
ראש עיריית אנאפוליס
17941795
→ ג'יימס ויליאמס
אלן קווין ←
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

ויליאם פינקני נולד באנאפוליס שבפרובינציית מרילנד. הבית בו נולד ניצב על גדות נהר סוורן, אל מול מפרץ צ'ספיק.[1] הוא למד בבית הספר המלך ויליאם. בגיל 13 הוא עזב את בית הספר, אך מורו, שהיה מודע לאינטליגנציה של הנער, העניק לו שיעורים פרטיים בביתו.[2]

הוא למד רפואה (תחום שבו הוא לא עסק) ומשפטים, והוסמך כעורך דין עם קבלתו ללשכת עורכי הדין ב-1786. לאחר שעסק בעריכת דין במחוז הרפורד שבמרילנד, הוא השתתף בוועידה החוקתית של מרילנד.

פינקני היה נואם מוכשר בעל שליטה רחבה בשפה ונאמר עליו שהוא ניחן באופן דיבור נעים ורהוט.[3]

קריירה פוליטית

עריכה

באפריל 1788 נבחר פינקני כנציג לוועידה המדינתית של מרילנד שאשררה את חוקת ארצות הברית וכך החלה הקריירה הפוליטית שלו.[4] הוא היה חבר בבית הנבחרים של מרילנד בשנים 1788–1792 ושוב ב-1795 ובשנים 1791 ו-1815 עד 1816 הוא היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית. בשנים 1795–1800 כיהן פינקני כראש עיריית אנאפוליס. ב-1801 הוא מונה על ידי הנשיא תומאס ג'פרסון כתובע הכללי למחוז פנסילבניה.[5] בשנים 18051806 הוא היה התובע הכללי של מרילנד.

בשנים 18061807 שירת פינקני יחד עם ג'יימס מונרו כשגריר-שותף בבריטניה. הנשיא ג'פרסון ביקש מהם לנהל משא ומתן על הפסקת ההטרדות של הספנות האמריקאית, אך בריטניה לא הראתה שום סימנים לשיפור היחסים. הם ניהלו משא ומתן על הסכם מונרו-פינקני (אנ'), אך בהסכם לא היו סעיפים להפסקת הגיוס הכפוי לצי ובסופו של דבר סירב ג'פרסון לחתום על ההסכם והוא מעולם לא נכנס לתוקף.[6]

ב-1808 שב מונרו לארצות הברית ופינקני היה לשגריר הבכיר במקומו עד 1811. לאחר מכן הוא שב למרילנד, הוא כיהן כחבר הסנאט המדינתי. באותה שנה הוא הצטרף לקבינט של ג'יימס מדיסון כתובע הכללי של ארצות הברית. במלחמת 1812 הוא שירת כקצין בדרגת מייג'ור בצבא ארצות הברית ונפצע בקרב בלדנסבורג במרילנד באוגוסט 1814. לאחר המלחמה הוא שב לבית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן בו בשנים 18151816. לאחר מכן הוא מונה כשגריר ארצות הברית ברוסיה וכיהן בתפקיד זה עד 1818. במקביל הוא היה חבר במשלחת מיוחדת לממלכת נאפולי.

פינקני ייצג בהצלחה בכמה תיקים חשובים בבית המשפט העליון של ארצות הברית, כולל התיק שהיה ציון דרך "מקולוק נגד מרילנד" (McCulloch v. Maryland) משנת 1819, בו אושרה זכותו של הקונגרס להעניק זיכיון לבנק של ארצות הברית.[7] באותה שנה הוא נבחר כסנאטור מטעם מרילנד וכיהן בתפקיד זה עד למותו.

ויליאם פינקני נפטר ב-25 בפברואר 1822 בוושינגטון די. סי. ונטמן בבית הקברות של הקונגרס.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויליאם פינקני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה