ויניפג
ויניפג (באנגלית: Winnipeg, ⓘⒾ) היא בירת פרובינציית מניטובה שבקנדה, ואחת הערים החשובות בקנדה.
| |||
 | |||
| מראות העיר ויניפג | |||
| מדינה |
 קנדה | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 מניטובה | ||
| ראש העיר | בריאן באומן | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית ויניפג  | ||
| תאריך ייסוד | 1738 | ||
| על שם |
אגם ויניפג | ||
| שטח | 448.92 קמ"ר | ||
| גובה | 238 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 749,607 (דירוג: 7, 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 730,018 (2009) | ||
| ‑ צפיפות | 1,365 נפש לקמ"ר (2009) | ||
| קואורדינטות | 49°53′N 97°10′W / 49.88°N 97.17°W | ||
| אזור זמן | UTC -6 | ||
| City of Winnipeg | |||
  | |||
וויניפג ממוקמת בדרום הפרובינציה, באזור המפגש בין המגן הקנדי והערבות.
וויניפג היא גם העיר הגדולה ביותר במניטובה.
היסטוריה
עריכהבשנת 1738 סייר דלה ורדרי, איש צבא קנדי ממוצא צרפתי הקים במקום עמדה שנזנחה מאוחר יותר בשם המבצר האדום. נקודות נוספות הוקמו לאורך הנהר האדום על ידי החברה הצפונית מערבית וחברת מפרץ הדסון.
בפברואר 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, נערך בעיר If Day, שהייתה סימולציה של פלישה גרמנית נאצית לעיר ולאזורים הסובבים אותה. האירוע אורגן כקידום איגרות חוב מלחמה על ידי ארגון הלוואת הניצחון של ויניפג הגדולה.
מזג אוויר
עריכהמזג האוויר בקיץ נוח ונעים. טמפרטורת היום הממוצעת היא 26 מעלות בחודש יולי. החורף בוויניפג נחשב לאחד החורפים הקרים בקנדה - ממוצע טמפרטורות היום הוא 12.7 מתחת לאפס בחודש ינואר, אך בימים מסוימים הטמפרטורות יכולות להגיע לכ-40 מעלות מתחת לאפס, ועם אפקט הרוח אף לכ-55 מעלות מתחת לאפס.
אתרים מרכזיים בעיר
עריכה- המוזיאון הקנדי לזכויות האדם (Canadian Museum of Human Rights) הוא המוזיאון הפדרלי היחידי בקנדה שנמצא מחוץ לעיר הבירה אוטווה. נפתח בספטמבר 2014 והוא מהגדולים בעולם בנושא זה.
- רחוב מיין הוא אחד מהרחובות הראשיים בעיר יחד עם שדרות פורטייג'. במפגש הרחובות מצוי מרכז קניות תת-קרקעי. מספר מרכזים דומים ומעברים תת-קרקעיים המחברים ביניהם ובין בניינים שונים בעיר, מהווים את מקום המסתור בחורף הקר.
- ה"מינט" (Mint) היא המטבעה הלאומית של קנדה, בה מוטבעים סוגי מטבעות רבים. מספר מדינות שונות משתמשות בשירותיה.
- הנהרות רד (Red) ואסיניבוין (Assiniboine) הם שני נהרות החוצים את העיר. לאורכם ישנה טיילת ארוכה בה ניתן לטייל ולחצות את העיר לאורכה ולרוחבה.
- ה"פורקס" (The Forks) הוא אזור מפגש הנהרות רד ואסיניבוין. בפורקס ישנו שוק, מספר מסעדות ומזח.
- רחוב קורידון מהווה את אזור "איטליה הקטנה" של העיר, בה ניתן למצוא מסעדות ובתי קפה רבים.
- פארק אסיניבוין הוא פארק גדול דרומית לנהר אסיניבוין ובמערב העיר. בפארק ישנו גם גן חיות ואזור שאינו מפותח הנקרא יער אסיניבוין.
הקהילה היהודית בוויניפג
עריכהתולדות הקהילה היהודית
עריכההיהודים הראשונים שהגרו לוויניפג הגיעו אליה בתקופת ההגירה ההמונית ממזרח-אירופה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. רבים מהם שילבו את זהותם היהודית המסורתית עם רעיונות ההשכלה המודרניים. בשנת 1891 נוסד בעיר תלמוד תורה שנדד בין מבנים שכורים[1]. בשנת 1911 למדו בתלמוד תורה כ-250 תלמידים. בשנת 1907 הגיע לעיר הרב ישראל כהנוביץ שבמהרה נחשב לרבה הראשי של מערב קנדה עד מותו בשנת 1945. ביחד עם הרב ישעיה הלוי הורביץ שהגיע לעיר בשנת 1921 הוא הקים סמכות כשרות מרכזית. בסגנונו הוא דמה לרבני המזרחי והיה מקורב לרבני שיקגו שהעדיפו גישה אחדותית על פני מאבקים דתיים. גישה זאת הביאה מדי פעם לטענות נגדו מצד יהודים חרדיים אשר הביאו את הרב חיים צבי חרסון בשנת 1931 ואת הרב מאיר שורצמן בשנת 1940 להיות לרבנים בעיר[2].
בשנת 1943 היו בעיר שבע קהילות אורתודוקסיות וקהילה קונסרבטיבית אחת[1]. בשנות ה-30 של המאה ה-20 יצא בעיר עיתון ביידיש בשם "Israelite Press", שיצא פעמיים בשבוע[3]. כבר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 ניכרה ירידה גדולה בנוכחות בבתי כנסת והרב ישעיה הלוי הורביץ כתב: "יש לנו בתי כנסיות די והותר, ואיזה מהם עומדים להסגר לדאבונינו, מפני הליכת דור הישן ומניעת התפלה מדור החדש"[4]. בשנת 1927 תרמו יהודי ויניפג מיליון דולר לרכישת אדמות עמק חפר בידי יהושע חנקין.
הקהילה היהודית והישראלית כיום
עריכהבוויניפג כיום (2010) כ-16,000 יהודים, רובם חילוניים או לא מעורבים בקהילה. מאז שנות ה-70 עזבו את ויניפג יותר מ-10,000 יהודים ועברו לערים גדולות יותר. בשנים האחרונות היגרו לעיר מספר רב של ישראלים, דרך תוכנית ההגירה של מניטובה, בסיועה של הקהילה היהודית המבקשת להרחיב את שורותיה.
כ-90% מיהודי העיר מתגוררים בחלקה הדרומי וזאת לאחר שעד סוף המאה העשרים רובם התגוררו בחלקה הצפוני של העיר, שבו עדיין יש מבנים יהודיים רבים, אשר שימשו כבתי כנסת ומרכזי פעילות יהודיים. בסמוך לבית הכנסת ברחוב הרטפורד הממוקם בצפון העיר, ישנו עדיין מקווה טהרה פעיל לנשים. סיבת המעבר נעוצה ככל הנראה, בעובדה שהאזורים הדרומיים נחשבים יוקרתיים יותר ובעלי אוכלוסייה אמידה ואיכותית יותר.
הקהילה האורתודוקסית כיום בעיר היא קטנה מאוד. ישנו מרכז ללימודי יהדות המנוהל על ידי חב"ד. במרכז ישנם מקוואות טהרה לנשים ולגברים ואף גן-ילדים ובית הספר לבנים ובנות עד כיתה ח'.
בוויניפג בית ספר יהודי קהילתי (Gray Academy), שנוצר מאיחוד כל בתי הספר היהודיים בעיר. בבית הספר היו עם פתיחתו ב-1997 כ-1000 תלמידים. כיום (2011) לומדים בו כ-650 תלמידים. יש לו בית ספר תאום בישראל מקיף דנציגר בקריית שמונה. בין בתי הספר מתקיים קשר חם ורציף במסגרת שותפות ביחד ובשנים האחרונות נערכים חילופי משלחות נוער בין בתי הספר.
ראש העיר בשנים 2004–2014, היה סם כץ, יהודי יליד רחובות שבישראל.
ויניפג חתומה בהסכם "ערים תאומות" עם שלושה יישובים ישראלים: באר שבע, גן יבנה וקריית שמונה.
ב-1988 הקהילה היהודית של וינפג תרמה כ-4 מיליון דולר, להנחת מגילת היסוד להקמת המתנ"ס ביישוב הישראלי, גן יבנה. כאשר הוכרז בישראל מצב-חירום בשנת 2003, הגיעו שתי משלחות מוויניפג, להביע הזדהותן עם מדינת ישראל בכלל, ועם גן יבנה בפרט.[5]
ערים תאומות
עריכה
סטאגיה, טוקיו, יפן (מ־1970)
רייקיאוויק, איסלנד (מ־1971)
לבוב, אוקראינה (מ־1973)
מנילה, הפיליפינים (מ־1979)
טאיצ'ונג, טאיוואן (מ־1982)
קואופיו, פינלנד (מ־1982)
באר שבע, ישראל (מ־1984)- גן יבנה, ישראל (מ־1984)
צ'נגדו, הרפובליקה העממית של סין (מ־1988)
ג'ינג'ו, קוריאה הדרומית (מ־1992)- קריית שמונה, ישראל(מ־1998)
סן ניקולס דה לוס גרזה, מקסיקו (מ־1999)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ויניפג (באנגלית ובצרפתית)- המוזיאון הקנדי לזכויות האזרח
- ויניפג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וויניפג (מניטובה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Isaac Landman, The Universal Jewish encyclopedia, Volume 10, page 530
- ^ Stuart E. Rosenberg, The Jewish community in Canada: Volume 1, 1970, page 86
- ^ Louis Rosenberg, Morton Weinfeld, Canada's Jews: a social and economic study of Jews in Canada in the 1930s, page 198
- ^ בדבר ההספדים בבהכנ"ס, המאור, אלול תשי"ב, עמוד 3
- ^ ערים תאומות באתר המועצה גן יבנה