ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/ביוגרפיות
תכליתו הפשוטה של מדריך לעיצוב דפים זה היא לשוות לערכי הביוגרפיה מראה דומה – זהו מדריך סגנון. הכללים הבאים אינם מתיימרים להיות תורה מסיני, אלא קווים מנחים שיעזרו לוויקיפדיה להיות עקבית וקלה יותר לקריאה ולשימוש, וכן לכתיבה ולעריכה.
לכותבים חדשים נזכיר שכתיבה בהירה, אינפורמטיבית ובלתי־מוטה חשובה יותר מהעיצוב, אותו ניתן לתקן בהמשך, וכי איננו מצפים מהכותבים לעמוד בכל הכללים שלהלן.
פרק הפתיחה
עריכהמאמרים ביוגרפיים צריכים להתחיל בשם ובתאריכי לידה ופטירה:
- שם – בדומה לנושאים אחרים, את השם נהוג לציין בכתב מודגש. כאשר השם אינו שם עברי, נהוג לציין את השם בשפת האם בסוגריים בציון שפת האם.
- תאריכי לידה ופטירה – תאריכים מלאים עדיפים על שנים בלבד, אך בכל מקרה הם תמיד צריכים להיות קישורים. לאנשים שאינם עוד בין החיים, השתמשו בסימן קו מפריד (–) בין תאריך הלידה לתאריך הפטירה (כתבו קודם את תאריך הלידה, כך שיופיע בעברית מימין לתאריך הפטירה; ראו הנחיות לכתיבת מספרים בעברית). עבור אישים שעבורם יש חשיבות מיוחדת לתאריך העברי, כמו אישים חרדים או דמויות רבניות, ניתן לציין גם תאריך עברי. יש להיזהר שלא להמיר תאריכים לועזיים לעבריים וכן להפך במקרה שלא ידוע התאריך המדויק, כמפורט בדף ויקיפדיה:המרת תאריכים.
דוגמאות:
- לאה גולדברג (1911–1970)
- '''לאה גולדברג''' ([[1911]]–[[1970]])
- אגאתה כריסטי (באנגלית: Agatha Mary Clarissa Christie; 15 בספטמבר 1890 – 12 בינואר 1976)
- '''אגאתה כריסטי''' ({{שם בשפת המקור|שם=Agatha Mary Clarissa Christie|שפה=אנגלית}}; [[15 בספטמבר]] [[1890]] – [[12 בינואר]] [[1976]])
- הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935)
- הרב '''אברהם יצחק הכהן קוּק''' ([[ט"ז באלול]] [[ה'תרכ"ה]], [[7 בספטמבר]] [[1865]] – [[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]], [[1 בספטמבר]] [[1935]])
למי שעודם בחיים, יותר ברור ופחות מקאברי להשתמש במילה "נולד" או "נולדה" מאשר להשאיר מקום פנוי שרק מחכה לתאריך פטירה:
- יהודה אטלס (נולד ב־1937)
- '''יהודה אטלס''' (נולד ב־[[1937]])
- יהונתן גפן (נולד ב־22 בפברואר 1947)
- '''יהונתן גפן''' (נולד ב־[[22 בפברואר]] [[1947]])
בנוסף, יש לכתוב את שם האישיות בשפת המקור, לצד התאריך, אם מדובר באישיות שאיננה ישראלית. אם מדובר בישראלי, אז שפת המקור היא בלאו הכי עברית ואין בזה צורך.
פסבדונימים
עריכהלאנשים שמוכרים יותר על פי הפסבדונים שלהם, השם האמיתי צריך בדרך כלל להופיע ראשון במאמר, כשהפסבדונים מופיע קרוב אחריו. נהגו כך אפילו אם כותרת המאמר עצמו היא הפסבדונים:
- שלום רבינוביץ' (1859–1916), מוכר יותר בשם העט שלום עליכם
- '''שלום רבינוביץ' ''' ([[1859]]–[[1916]]), מוכר יותר ב[[שם עט|שם העט]] '''שלום עליכם'''
לחלופין, השם האמיתי יכול להיות קרוב לפסבדונים:
שם הערך
עריכהראו דיון נרחב בויקיפדיה:איך לתת שם לערך
תוארי כבוד
עריכהתוארי כבוד צריכים להופיע בגוף הערך היכן שצריך, אך לא להיכלל בכותרת הערך. לדוגמה:
- סר משה מונטיפיורי
- הרב בן ציון עוזיאל
יוצאים מכלל זה מקרים שבהם התארים או כינויי הכבוד הפכו לשמות ידועים, כגון ג'ינגיס חאן ורבי עקיבא.
שליטים היסטוריים
עריכהאנשים ששלטו (כדוגמת מלכים) יזכו לשתי מערכות תאריכים; כמו כן, שמותיהם האמיתיים שונים בדרך כלל משמותיהם כשליטים. ראו את הערך על האפיפיור פיוס השלישי (באנגלית) כהצעה ראשונית איך להציג את זה בצורה נקיה בפתיחת מאמר (היתרון הוא שהחלק הראשון זהה לחלק הראשון של לא־שליטים).
שמות מהמזרח הרחוק
עריכהאין כרגע תקן בנוגע לסדר בשמות יפניים או בשפות אחרות שבהן נהוג ששם המשפחה קודם לשם הפרטי. אפשר לדון בכך בדף השיחה.
אזכורים חוזרים של מושא הערך
עריכהלאחר האזכור הראשון של כל שם, מותר להתייחס לאדם באמצעות שם המשפחה בלבד. לדוגמה:
- דבורה כהן הייתה סופרת במאה ה־15. היא עברה לאלכסנדריה, שם פגשה את בלה לוי. כהן סיפרה כי למדה הרבה מלוי.
סגנון
עריכהניקח למשל את המשפט הבא, המופיע בתחילת הערך הדמיוני "לודביג התשיעי, מלך רוריטניה":
"לאחר כישלון הסרבים בקרב באריץ' שבו נהרג ריכארד השמיני, הפך לודביג בן ה-15 לטוען העיקרי לכתר רוריטניה מטעם בית רופרכט". הערך ממשיך, ומפרט את דרכו של לודביג אל הכתר, אך אנו נותרים עם התהיות הבאות:
מה הקשר בין הסרבים לרוריטנים, שהרי רוריטניה מצויה מרחק ורסטאות רבות מסרביה? מדוע ריכארד השמיני נלחם לטובת הסרבים? מהו שמנע מלודביג את קבלת הכתר כבר בשלב זה? מדוע הוא "טוען לכתר"? מיהם בית רופרכט? מתי קרה כל האירוע הזה?
כמו שסיפר ג'ימבו וילס בהרצאתו באוניברסיטת תל אביב, מי שכתב את הערך על לודביג התשיעי בוויקי האנגלית היה כמובן פרופסור למתמטיקה שהתחביב שלו הוא תולדות רוריטניה בימי הביניים, וסבור שכל העולם בקיא במזימות ובקשרים שבין בית רופרכט ובית גריפנצהולרן, ושקרב באריץ' הינו מושג כה נפוץ עד שהפופולריות שלו שנייה רק לזו של בריטני ספירס, לכן הוא רואה פחיתות כבוד בהסבר מושגים כה בסיסיים, מה גם שמי שיקרא את הערך שכתב, "בית רופרכט ובית גריפנצהולרן", מיד יוכל לעמוד על הדברים לאשורם. כבמקרים רבים בוויקיפדיות אחרות (אצלנו, כמובן, זה לא יכול לקרות), הוא הצליח להטיל אימה על חברינו האנגלים כך שאיש אינו נוגע בערכים שלו, והם נותרים סתומים כשהיו.
כותבים או מתרגמים טובים של הערך יקראו את ערכי המלכים שקדמו ללודביג התשיעי וערכי המלכים שאחריו, יקראו קצת על ההיסטוריה של רוריטניה בתקופה, ורק אז ייגשו למלאכת תרגום הערך; רצוי כשהם מצוידים במקור נוסף, לשם אימות והבהרת העובדות. בכל פעם שעורכים נתקלים במושג או בשם שאינו נהיר להם, עליהם להבהיר זאת קודם לעצמם, ואחר כך לקוראים. ערך המכיל, לפני פירוט מעשיה הנשגבים של האישיות הרמה, פסקה על "רקע היסטורי" שתבהיר את מושגי היסוד ותיתן רקע מסוים לקורא בדבר התקופה, הדמויות העיקריות שפעלו בה, והקונפליקטים שעמדו בפניהם, יהיה ערך טוב בהרבה מתרגום (ויהא זה המדויק ביותר) מוויקי האנגלית.
בערך על אדם נהוג לציין את שם בן או בת זוגו, עיסוק ומספר ילדים. את שמות הילדים נהוג לציין רק כאשר הם ידועים בזכות עצמם.
חיים מוקדמים, צעירותו, וכו'
עריכההמילים לעיל הן תרגום מילולי נפוץ בקרב מתרגמי ביוגרפיות מאנגלית. התרגום הנכון לביטוי early life הוא "נעורי/ה", "תחילת דרכו" או "ראשית חייו".
מי ראוי לערך בוויקיפדיה
עריכה- ערך מורחב – ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים
בספרו "האינטלקטואל, האמת והכוח", מספר שלמה זנד:
- ב־1996 יצא לאור בצרפת המילון הראשון בעולם על אינטלקטואלים. היה זה ספר בן 1,262 עמודים שיוחד אך ורק לאינטלקטואלים שפעלו בזירה הצרפתית במאה העשרים. היות שרבים מהשמות המוזכרים בספר הם של אישים חיים, אלה שנשכחו ולא הוזכרו בפנתאון ה"ספרותי־מדעי" נעלבו קשות.
מצבם של אלה שהם או מעריציהם רוצים להנציחם בוויקיפדיה העברית נוח יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן ראויות להיכלל בוויקיפדיה נמחקים במהרה.
אוטוביוגרפיה
עריכה- ערך מורחב – ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה
ככלל כתיבת אוטוביוגרפיה בוויקיפדיה היא מתכון לצרות. לרוב הערך עולה לדיון מחיקה עקב הפרה בסבירות גבוהה של נקודת המבט הנייטרלית של ויקיפדיה. אם לדעתך יש חשיבות לערך על עצמך, רצוי להוסיף אותו לרשימת הערכים המבוקשים. אם בכל זאת החלטת לכתוב בעצמך את הערך העוסק בך, רצוי לבקש ביקורת עמיתים עליו לאחר כתיבתו.
תבנית לדוגמה
עריכה
|