ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי צבי הירש לוין
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ תאריך פטירה לועזי, תאריך לידה לועזי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| רצ"ה לוין באנציקלופדיה היהודית האנגלית | |
| לידה |
ה'תפ"א רישא, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
ה' באלול ה'תק"ס ברלין, ממלכת פרוסיה |
| כינוי | רבי צבי הירש ברלין |
| מקום פעילות | ברלין, ממלכת פרוסיה |
| בני דורו | רבי יחזקאל לנדא, רבי דוד טבל מליסא, נפתלי הרץ וייזל |
| חיבוריו | צבי לצדיק, צבא רב, ועוד |
| צאצאים | רבי שאול ברלין, רבי שלמה הירשל |
רבי צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.
ביוגרפיה
עריכהנולד ברישא לרבי אריה לייב רב המקום (לימים רבה של אמסטרדם), שהיה ממשפחת רבנים בגליציה, ולאמו מרים בתו של החכם צבי, ואחותו של רבי יעקב עמדן. אחיו היה רבי שאול מאמסטרדם מחבר "בנין אריאל".
לצד השכלתו התלמודית וההלכתית עסק גם בפילוסופיה ובמדעי הטבע, וגם בדקדוק עברי, ואפילו כתב כמה שירים. ב-1751 היה מעורב במחלוקת הגדולה בין דודו רבי יעקב עמדן ובין רבי יהונתן אייבשיץ, וכתב מספר מאמרי תמיכה בר"י עמדן. ב-1756 נבחר לבית הכנסת הגדול בלונדון, שם נקרא Hart Lyon, אולם לאחר מספר שנים, משראה שהקהילה אינה עומדת ברף יראת השמים וההקפדה ההלכתית שציפה ממנה, עזב את משרתו. הוא עבר להיות רב הקהילה בהלברשטאדט ואחר כך במנהיים, וב-1772 נתמנה כרב הקהילה בברלין.
בברלין החלו לנשב באותם ימים רוחות תנועת ההשכלה היהודית, ורצ"ה לוין נדרש להציג את העמדה הרבנית שמנגד. בניגוד לדרכם של רבני פולין ומזרח אירופה, שהעמידו קו תקיף שהגיע לעיתים עד כדי חרמות ונאצות, נקט רצ"ה לוין קו מתון יחסית. העובדה שהוא בעצמו התייחס בחיוב להשכלה כללית - אם כי רק כאשר היא כפופה ללימוד תורה - הקלה עליו את העמידה מול טענות המשכילים, והוא הצליח בדרך כלל לעמוד על שלו. ב-1778 נתן הסכמה לביאור ולתרגום לחומשי התורה של משה מנדלסון, שעמו היו לו יחסים ידידותיים. באותה שנה ביקשו ממנו השלטונות למסור להם סקירה כתובה של הדינים וההלכות היהודיים בתחומי המשפט והנישואין. מכיוון שלא ידע גרמנית במידה מספקת, ביקש ממנדלסון להכין את הסקירה, ומנדלסון אכן כתב סקירה בשם Ritualgesetze der Juden באישורו של רצ"ה לוין.
ב-1782 נקלע רצ"ה לוין למוקד הפולמוס סביב חיבורו של נפתלי הרץ וייזל "דברי שלום ואמת". וייזל ביקש להביא לשינוי מקיף במערכת החינוך היהודי, שעיקרו לימוד מדעים כלליים ושפות זרות לצד לימוד התורה שהיה נהוג עד אז. רבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"), רבי דוד טביל מליסא, ואחרים, שהתנגדו בתקיפות לרעיונותיו של וייזל, לחצו על רצ"ה לוין לנקוט צעדים מעשיים כנגד וייזל, והוא אכן החל בהליכים לגירושו מברלין. מנגד התקוממו משכילי ברלין כנגד הרבנים וגייסו לעזרתם את השלטונות. הלחצים המנוגדים על רצ"ה לוין הלכו וגברו, ובשיא הקונפליקט עזב רצ"ה לוין במפתיע את ברלין, הודיע במכתב לפרנסי העיר כי בכוונתו לעלות לארץ ישראל, וביקש שיעזרו לאשתו ולבניו בסידורי העזיבה והנסיעה. מנהיגי הקהילה וביניהם הבנקאי דניאל איציג, מיהרו לדבר על לבו ולפייס אותו, ובסופו של דבר חזר לקהילה והמשיך בתפקיד עוד שמונה שנים, עד פטירתו.
משפחתו
עריכה- סבו הרב צבי הירש אשכנזי - "החכם צבי".
- דודו (אח אמו) רבי יעקב עמדין.
- אחיו רבי שאול מאמסטרדם - מחבר "בנין אריאל".
- גיסו (בעל אחותו) רבי שאול סג"ל הלוי מהאג - רבה של העיר האג, בעל ה"בנין שאול".
- ילדיו
- בנו הבכור רבי שאול ברלין - רב קהילה בפרנקפורט על נהר אודר, ונחשב למשכיל במחתרת, כנראה גם ללא ידיעתו של אביו.
- האב עמד לצדו של הבן בשני פולמוסים שהתעוררו כנגדו: בתקמ"ט (1789) פרסם הבן את "מצפה יקתאל", ביקורת נוקבת על ספרו של רבי רפאל זיסקינד הכהן (רב קהילות אה"ו). בעקבותיה ביקשו רבנים להחרים אותו והאב הוכיח שאין תוקף לחרם; בתקנ"ג (1793) פרסם הבן את "בשמים ראש", לפי טענתו שו"ת של הרא"ש מן המאה ה-13. הפעם טענו נגדו שהספר מזויף, והאב עמד לצד הבן להוכיח את מקוריותו של החיבור.
- בנו השני רבי אברהם דוד טביל מברלין (תק"ו - תקצ"א) - לא כיהן ברבנות על אף גדלותו בתורה. התגורר בפיוטרקוב. ידוע עליו ששהה פרק זמן מסוים אצל גיסו של אביו, רבי שאול הלוי סג"ל אב"ד האג, ולמד שם תורה מפי בעל ה"מצודות", רבי יחיאל הילל אלטשולר.
- בנו השלישי רבי שלמה הירשל ברלינר - שימש ראשון בתפקיד הרב הראשי של בריטניה באופן רשמי.
- בתו שרה - נישאה לבן דודה רבי יעקב משה, בנו של רבי שאול מאמסטרדם, שכיהן כרב העדה האשכנזית של אמסטרדם אחרי אביו רבי שאול.
מחיבוריו
עריכה- צבי לצדיק, חידושים על התורה, הנ"ך ותלמוד בבלי, שו"ת ודרושים
- צבא רב, חידושים על ששה סדרי משנה ועל ארבעה טורים ושולחן ערוך
- הגהות וחידושים לפירוש לחם שמים של רבי יעקב עמדן על מסכת אבות
- מאמרי פולמוס, פסקי דין, איגרות, שירים.
לקריאה נוספת
עריכה- ר' צבי יחזקאל מיכלסון, פתחא זעירא, מבוא לספר צבא רב, מכון ירושלים, תשס"ב, עמ' 35–56.
- ר’ אברהם הלוי שישא, שם עמ’ 10-16.
קישורים חיצוניים
עריכה
מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי צבי הירש לוין בוויקישיתוף- אליעזר ליזר לנדסהוט, עטרת צבי, ברלין תרמ"ד
- "לֶעווין, הירש ב"ר אריה ליב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 58–59, באתר היברובוקס
- "הירשל בן אריה ליב לוין", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ססיל רות', מאמר על תקופת רבנותו בלונדון, באתר JCR-UK
- יקותיאל אריה קאמעלהאר, דור דעה בתקופות של תסיסות תנועות ומלחמות ת"ק - ת"ר, פיעטרקוב תרצ"ה, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי צבי הירש לווין אב"ד ברלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
| הרבנים הראשיים לאנגליה | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזיים | (לא רשמיים): אורי פייבוש המבורגר (אהרן הרט) • צבי הירש לוין • משולם סלמון • דוד שיף
(רשמיים): שלמה הירשל • נתן מרקוס אדלר • נפתלי הרמן אדלר • יוסף צבי הרץ • ישראל ברודי • עמנואל יעקובוביץ • יונתן זקס • אפרים מירוויס | |
| רבני הקהילה הספרדית-פורטוגלית | יעקב ששפורטש • יהושע דה סילבה • יעקב אבנדנה • שלמה אאיליון • דוד ניטו • יצחק ניטו • משה גומז דה מסקיטה • רפאל מילדולה • רפאל ד'אזבדו • בנימין ארטום • משה גסטר • שלמה גאון • אברהם לוי • יוסף דוויק הכהן (בפועל) | |
קטגוריה:יהודים גליציאנים קטגוריה:רבנים אורתודוקסים קטגוריה:רבנים גרמנים קטגוריה:הלברשטאדט: רבנים קטגוריה:רבנים בריטים קטגוריה:רבנים ראשיים של בריטניה קטגוריה:מחברי ספרי חידושים על התורה קטגוריה:ברלין: רבנים קטגוריה:אבות בתי דין קטגוריה:ילידי 1721 קטגוריה:נפטרים ב-1800