ויקיפדיה:פרלמנט
| פרלמנט | ארכיון הדיונים וההצבעות | רשימת הצבעות |
| ||
הפרלמנט של ויקיפדיה הוא המקום שבו נערכות ההצבעות על המדיניות של ויקיפדיה העברית, בעוד שדיונים רחבים יותר מתקיימים במזנון או בדף אחר. התפיסה הכללית של ויקיפדיה גורסת שיש למעט בהצבעות ככל האפשר ולנסות להגיע להסכמה רחבה שלא באמצעות ההצבעה, שכן יש בה כפייה של רוב על המיעוט. ברם, לעיתים יש ויכוחים חשובים ומהותיים שלא ניתן להכריעם באמצעות דיון בלבד, ועל כן יש לקיים הצבעה.
הדיונים נועדו לקבוע את מדיניותה של ויקיפדיה העברית. בסיום הדיון נערכת הצבעה. תוצאות ההצבעה מחייבות את כולם ועל פיהן נקבעת המדיניות. בתחילת ההצבעה יש להכריז עליה. הדיונים וההצבעות ייערכו ב"אולם המליאה" בתת-פסקה.
- דיון מקדים – הצעה תועבר לפרלמנט רק לאחר דיון מקדים ממושך, ורק לאחר שנמצאו חמישה תומכים בנוסח הסופי המועלה להצבעה.
- פתיחת הצבעה – עם פתיחת ההצבעה, יש לציין בראשה את התאריך והשעה של פתיחת ההצבעה.
- בעלי זכות ההצבעה – בעל זכות הצבעה הוא משתמש רשום שאינו עורך בתשלום, בעל ותק של 365 ימי פעילות בוויקיפדיה בזמן פתיחת ההצבעה, שערך 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (עריכות של דפי שיחה, שיחות תמונות, שיחות קטגוריות, שיחות תבניות, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות). כל קול שווה למשנהו, אלא אם כן ברור שמדובר בבובת קש או טרול.
- מינימום משתתפים – על מנת שההחלטה תהיה מחייבת, חייבים להצביע בה לפחות 9 ויקיפדים.
- משך ההצבעה – משך ההצבעה הוא שבוע בדיוק.
- פרק זמן מינימלי בין הצבעות חוזרות – פרק הזמן המינימלי להצבעה חוזרת הוא חודשיים.
- הצבעות הדורשות רוב מיוחס – לשם שינוי או ביטול מדיניות שנקבעה בפרלמנט בעבר דרוש רוב מיוחס של 60% ממשתתפי ההצבעה (למעט נמנעים). הצבעות אחרות בפרלמנט דורשות רוב רגיל. במקרה של תיקו ההצעה נופלת.
בהכרעה בין יותר משתי אפשרויות משתמשים בחציון או בשיטת שולצה, על פי ההסברים בויקיפדיה:פרלמנט/הכרעה.
כללים לפתיחת הצבעה בפרלמנט
לפני שהצעה מועלית לפרלמנט, יש לגבש את הנוסח שלה בארגז חול (טיוטה) ולגייס חמש חתימות של ויקיפדים בעלי זכות הצבעה שיצהירו על הסכמתם להצעה ככתבה. לאחר שנאספו החתימות, יינתן קישור לארגז החול בפרלמנט, ויינתן פרק זמן של לפחות שלושה ימים (72 שעות; מבלי לכלול שבתות וחגים) לוויקיפדים להעיר הערות על נוסח ההצעה. ההערות יצביעו למשל על מקרי קצה שלא נלקחו בחשבון, על אפשרויות סותרות בהצעה, על תקינות שיטת ההצבעה ביחס לנהלים (למשל, איזה רוב דרוש כדי לקבוע שהיא התקבלה) וכדומה. רק בתנאי שלא נמצאו בעיות מהותיות בנוסח ההצעה, וההצעה נמצאה תקינה מבחינה ניסוחית, יוכל מפעיל מערכת לפתוח את ההצבעה בפרלמנט, וזאת לאחר שגויסו מחדש חמש חתימות של ויקיפדים בעלי זכות הצבעה לנוסח הסופי.