ויקיפדיה העברית
ויקיפדיה העברית היא הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית "ויקיפדיה", המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה. החומר שמתפרסם בוויקיפדיה כפוף לרישיון תוכן חופשי של Creative Commons מסוג CC-BY-SA, ולפיכך היקף מגבלות זכויות היוצרים עליו מצומצם למדי. המיזם בעברית הושק ב-8 ביולי 2003[1].
 | |
 | |
| סוג | אנציקלופדיית אינטרנט חופשית |
|---|---|
| הקמה |
8 ביולי 2003  |
| בעלות |
קרן ויקימדיה |
| שפה |
עברית |
| הרשמה | לא חובה |
| ערכים | 365,262 |
|
https://he.wiki.x.io/ | |
| הסטטיסטיקה של ויקיפדיה העברית | |
|
סטטיסטיקת צפיות של ויקיפדיה העברית ב-30 הימים האחרונים
| |
  | |
נכון ל-13 בנובמבר 2024 ישנם בוויקיפדיה העברית 365,262 ערכים ו-3,012 עורכים פעילים[2].
באוקטובר 2024 הייתה ויקיפדיה העברית במקום ה־36 בעולם במספר הערכים (כ-363 אלף) ובמקום ה־18 בעולם במספר העריכות (כ-39.75 מיליון)[3]. במספר עריכות ממוצע לכל ערך הייתה ויקיפדיה העברית במקום ה־2 בעולם אחרי המיזם בשפה האנגלית[4].
בדומה לוויקיפדיה בשפות אחרות, גם בוויקיפדיה העברית הגולשים יכולים להשתתף בכתיבה ובעריכה. ויקיפדיה העברית מתאפיינת במספר עריכות רב בערכים השונים, במספר משתתפים גבוה יחסית למספר דוברי השפה[5] ובהשתתפות ערה בדיונים הנערכים בדפי השיחה של הערכים. מנוע החיפוש גוגל נותן לוויקיפדיה העברית, בדרך כלל, מקום גבוה ברשימת תוצאות החיפוש של מילים בעברית, וממנו מגיעים אליה רוב המבקרים.
המבנה של ויקיפדיה העברית
ויקיפדיה העברית היא אנציקלופדיה כללית, העוסקת ברוב תחומי הדעת. בניגוד לאנציקלופדיות מודפסות שבהן קיימים שיקולי הוצאה לאור, בוויקיפדיה העברית אין הגבלה רשמית על אורך הערכים ועל מספרם. המגבלה היחידה המוצבת על נושאי הערכים היא היותם נושאים אנציקלופדיים. הגדרת נושא כאנציקלופדי מתירנית יותר בוויקיפדיה העברית יחסית לאנציקלופדיות אחרות בעברית, דוגמת האנציקלופדיה העברית. ערך יכול להיפתח על ידי כל משתמש, רשום (מזוהה על ידי כינוי) או לא רשום (מזוהה על ידי כתובת IP), והמשך עריכתו יכול להתבצע בכל עת על ידי כל העורכים (עם מגבלה מסוימת בדפים מוגנים). ערך שלא עומד בתקנים הנהוגים בוויקיפדיה העברית עלול להימחק במחיקה מהירה או בהצבעת מחיקה שבה רשאים לקחת חלק משתמשים בעלי זכות הצבעה בלבד.[6]
ערך קצר שיש בו חוסר משמעותי של מידע מוגדר כ"קצרמר". ערכים שיש בהם בעיות עריכה, כאלו הדורשים שכתוב מלא או חלקי, וערכים שיש צורך להשלים מסומנים באופן בולט על ידי תבניות המיועדות לכך.
רוב הערכים בוויקיפדיה העברית מתאימים לקוראים מחטיבת הביניים ואילך. חלקם דורשים ידע קודם, המסופק בדרך כלל על ידי קישורים פנימיים לערכים בסיסיים יותר. קישורים פנימיים משמשים גם להפניה לערכים משיקים שהנושא שלהם מוזכר בערך. בנוסף, הערכים כוללים הפניות לאתרי אינטרנט חיצוניים שאמורים להרחיב על נושא הערך ("קישורים חיצוניים") ולמקורות לא מקוונים ("לקריאה נוספת"). אם קיימים ערכים זהים בגרסאות של ויקיפדיה בשפות אחרות, הם מסומנים בעזרת קישור מיוחד הקרוי "בינוויקי".[7]
בוויקיפדיה ערכים במגוון רב של תחומים: החל במדעים (מדעי הטבע ומדעי הרוח), הנדסה והיסטוריה, וכלה בספורט, תרבות פופולרית ואקטואליה. ויקיפדיה תומכת בממשק נוסחאות מבוסס LaTeX המאפשר כתיבת ערכים בנושאי מתמטיקה ומדעי הטבע. ערכים אלה נמצאו שימושיים ביותר לתלמידים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.[דרוש מקור] במספר מוסדות אקדמיים מתבקשים הסטודנטים לכתוב ערך בוויקיפדיה בנושא הקורס שלמדו כמטלת גמר של הקורס.[8] ויקיפדיה מאפשרת גם שילוב תמונות בגוף הערכים. ככלל, על התמונות להיות חופשיות, אם כי מותר גם שימוש הוגן במגבלות מסוימות.
הקהילה בוויקיפדיה העברית בוחרת ערכים מומלצים: אלה הם הערכים הבולטים והטובים בוויקיפדיה הזוכים להערכת הקהילה,[9] וראויים לציון על היותם מקיפים, אמינים, רהוטים, נהירים ומסקרים היטב את נושאי הערך.
אחד המדדים לבחינת הוויקיפדיות בשפות השונות הוא "מדד העומק". המדד מציג הערכה כמותית לאיכות הערכים בוויקיפדיה בשפות השונות. החישוב לוקח בחשבון את גודל הערכים, את כמות הכותבים בכל ערך ואת קצב השינויים הנעשים בערכים השונים באופן ממוצע.[10] מדד העומק של ויקיפדיה העברית הוא 270.54, מה שהופך אותה לוויקיפדיה השביעית בעומקה, והיא השנייה מבחינת מספר עריכות המבוצעות בכל ערך.
אופן התנהלות
העיקרון היסודי שעליו מושתתת ויקיפדיה העברית קובע כי לכל המשתמשים, בין אם הם רשומים ובין אם הם אלמונים, יש זכות לערוך ערכים. עריכתם נבחנת בידי אחרים, ואלה רשאים לשנותה. עריכה של משתמש לא מוכר, בין אם חדש ובין אם בחר לא להירשם, נבחנת באופן ביקורתי יותר מחשש לשגיאות ולהשחתות. כך או כך, ניתן לשחזר כל שינוי על בסיס הגרסאות הקודמות של הערך, כך שההשחתות מזיקות באופן זמני בלבד. הגרסאות הקודמות של הערך נגישות לכול וניתן לשחזר אליהן במהירות.
בראש ויקיפדיה, ובכלל זה ויקיפדיה העברית, עומדת קרן ויקימדיה, שבראשה מכהן חבר נאמנים נבחר. מעורבותם של ראשי קרן ויקימדיה בהתנהלות ויקיפדיה העברית מצומצמת מאוד. עם זאת, להחלטות של הקרן יש השפעה על ויקיפדיה העברית. למשל, ההחלטה לאפשר שימוש בתמונות במסגרת שימוש הוגן התקבלה בוויקיפדיה העברית בעקבות נוהג דומה במהדורות המיזם בשפות אחרות.
בוויקיפדיה העברית השתרש נוהג לנסות להגיע להכרעות בענייני עריכה באמצעות דיון בדף השיחה של הערך הישים. אם לא מושגת הסכמה כללית בדיון, ניתן לפנות לאחד המשתמשים לשמש כמפשר או בורר, אולם החלטתו של הבורר אינה מחייבת. אפשרות נוספת היא לפנות להצבעת מחלוקת שבה רשאים להשתתף משתמשים בעלי ותק מסוים ורמת פעילות מינימלית. דיונים בסוגיות מדיניות רחבות יותר מתנהלים בדף המכונה "מזנון". כאשר נדרשת הכרעה ברורה בסוגיה מדינית השנויה במחלוקת, מגובשת "הצעת חוק" סדורה המובאת להצבעה בדף המכונה "פרלמנט".
לאכיפת ההחלטות, לשחזור ההשחתות ולטיפול במשחיתים סדרתיים אחראים כלל המשתמשים, אך ישנה שכבה של עורכים הפעילים במיוחד בנושא, ולהם כלים המקלים עליהם בהגנה על ערכים. בראש מדרג ההרשאות של ויקיפדיה העברית עומדים הבירוקרטים. מתחתיהם מפעילי המערכת, שאותם ממנים הבירוקרטים על פי המלצת הקהילה. בוויקיפדיה העברית ישנם 32 מפעילי מערכת. למפעילים אין זכויות יתר רשמיות בהכרעה בענייני עריכה והחלטות מדיניות. יש להם יכולת לחסום משתמשים וכתובות IP מעריכה בוויקיפדיה, להגן על דפים מפני עריכה, לשחזר השחתות במהירות, למחוק דפים ולשנות את ממשק האתר. הרשאות המפעיל מאפשרות לעיין גם בגרסאות קודמות של ערכים שנמחקו. פעולות מפעילי המערכת והבירוקרטים מתבצעות ככל פעולה אחרת באופן שקוף, והן נתונות לביקורת קהילת עורכי ויקיפדיה ואף קוראים מבחוץ.
בנוסף למפעילי המערכת ישנן הרשאות נוספות: מנטרים, שביכולתם לסמן עריכות אנונימיות כבדוקות וגם כלים נוספים; עורכי ממשק; בודקים; דיילים; ישנן גם הרשאות שנועדו לצורכי מיון עריכות בלבד, כגון בדוקי עריכות אוטומטית ומשתמשים ותיקים.
היסטוריה
| מספר ערך | תאריך יצירה | שם הערך |
|---|---|---|
| 1,000 | 25 באוקטובר 2003 | פרס איג נובל |
| 10,000 | 10 בספטמבר 2004 | פיטר בוגדנוביץ' |
| 20,000 | 29 במאי 2005 | שלמה מימון |
| 30,000 | 4 בינואר 2006 | מרוץ סוסים, יבגני וכטנגוב, אמי"ת גוש דן, מאיר זורע[11] |
| 40,000 | 3 ביולי 2006 | ספר טלפונים |
| 50,000 | 24 בדצמבר 2006 | דולפינריום |
| 100,000 | 10 בינואר 2010 | אחוזת סיטון דלאוואל |
| 150,000 | 29 באוגוסט 2013 | ישראל חיים בילצקי |
| 200,000 | 28 בדצמבר 2016 | פודו דרומי |
| 300,000 | 3 באוגוסט 2021 | המארב בטונגו-טונגו |
עמוד השער של ויקיפדיה העברית נוצר לראשונה ב-8 ביולי 2003[12]. זמן קצר לאחר מכן תורגמו דפי הממשק מאנגלית והתאפשרה תחילת העבודה השוטפת. ב-9 ביולי נוצר הערך הראשון, וויקיפדיה עם שני וי"ו. "וויקיפדיה" הפך להפניה לערך "ויקיפדיה" חמישה ימים לאחר יצירתו, כך שמתמטיקה הוא למעשה הערך הראשון בעל תוכן בוויקיפדיה העברית[13].
ב-25 באוקטובר 2003, שלושה חודשים וחצי לאחר ייסודה, נכתב הערך ה-1,000 של ויקיפדיה העברית, ובתחילת 2004 כבר היו בה למעלה מ-2,600 ערכים[14].
במרץ 2004 התמנה דוד שי לבירוקרט, דבר שאפשר לו למנות מפעילי מערכת נוספים ולהקטין את התלות באנשי קרן ויקימדיה. מפגש ראשון של הקהילה נערך בתל אביב ב-22 ביולי.
לאורך השנים ניסו משתמשים שונים לנצל לרעה את ויקיפדיה כבמה להכפשות. אחד מהניסיונות הראשונים הללו נעשה באוגוסט 2004, אז הוכפש הסופר אמנון ז'קונט, שטען כי היה זה חלק מפרשת הסוס הטרויאני, שהתפרסמה בתקשורת כשנה לאחר מכן[15].
בספטמבר 2004 נכתב הערך ה-10,000 בוויקיפדיה העברית. באותה שנה החלו להיכתב ערכים במסגרת מיזמים של משתמשים שיצרו רשימת ערכים העוסקים בנושא מסוים. כך למשל נכתבה סדרת ערכים שעוסקת ברצח קנדי וסדרה אחרת שבמרכזה אי הפסחא. בתחום המתמטיקה ניתנה אז אפשרות להשתמש בממשק נוסחאות דמוי LaTeX[16]. הדבר שיפר את עיצוב ערכי המתמטיקה ושאר הערכים המדעיים.
בינואר 2005 ביקר בישראל ג'ימי ויילס, מייסד פרויקט ויקימדיה, נפגש עם ויקיפדים וערך מספר הרצאות שסוקרו בתקשורת הישראלית והגבירו את המודעות לוויקיפדיה. כתוצאה משיפורים שחלו בתשתית השרתים של ויקיפדיה, הפכה הגלישה בוויקיפדיה למהירה יותר במהלך השנה.
בשנת 2006 החלו שתי יוזמות לעידוד כתיבת ערכים:
- ב-1 במרץ 2006 יצאה לדרכה התחרות "מקצרמר למובחר" הראשונה, שזכתה להיענות רבה והולידה שורה של ערכים מומלצים.
- ב-30 באפריל 2006 החלה "מתקפת איכות" ראשונה, בנושא קולנוע ישראלי. במסגרת מתקפות האיכות מתמקדים כותבי ויקיפדיה בנושא מסוים, ועובדים על ערכים הקשורים לו, במשך זמן מסוים. בין הנושאים שהוקדשו להם מתקפות איכות: ברזיל, הממשל בישראל, בית המקדש, השואה, לבנון, יוון העתיקה, כימיה, מזון ואתרי מורשת עולמית. לצידן התקיימו גם יוזמות פרטיות יותר של כתיבת ערכים בנושאים שלא תמיד נמצאים באנציקלופדיות, בהם: פארקים ואתרי נופש של חברת וולט דיסני, תחבורה ציבורית, הבחירות לכנסת, קתדרלות גותיות ועוד.
ב-24 בדצמבר 2006 נוצר הערך ה-50,000, ולכבודו עוצב סמל חגיגי שהוצג במשך כשבועיים[17]. באותה שנה הוענק לוויקיפדיה העברית תג ההתנדבות של איגוד האינטרנט הישראלי, ואות זה הוענק לה שנית ב-2009.
בשנת 2008 חצתה ויקיפדיה העברית את רף 5 מיליון העריכות.
ב-10 בינואר 2010 נכתב הערך ה-100,000 בוויקיפדיה העברית. בכך הצטרפה ויקיפדיה העברית לקבוצה של 30 השפות שבהן נכתבו עד לתאריך זה מאה אלף ערכים ויותר. לרגל המאורע שיגר מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, איגרת ברכה מיוחדת[18] לקהילת הוויקיפדים העברית, ונערכה ישיבה בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת[19].
ב-28 בדצמבר 2016 נכתב הערך ה-200,000 בוויקיפדיה העברית, פודו דרומי.
ב-3 באוגוסט 2021 נכתב הערך ה-300,000 בוויקיפדיה העברית, המארב בטונגו-טונגו.== קצב הגידול של מספר הערכים בוויקיפדיה העברית == מספר הערכים כפונקציה של הזמן:
גרף המתאר את הגידול במספר הערכים בוויקיפדיה העברית (כל עמודה מייצגת 1,000 ערכים שהתווספו)
ויקיפדיה בחברה הישראלית
|
אם אני צריך מידע, אני לא רץ מיד לרב גוגל. אני קודם כל בודק באנציקלופדיה ולפעמים אני מבקש שימצאו לי את הערך בוויקיפדיה. |
| נשיא המדינה לשעבר, ראובן ריבלין ביום האינטרנט הבטוח, 10 בפברואר 2015, באתר לע"מ, לשכת העיתונות הממשלתית (הקישור אינו פעיל, 11.04.2018) |
במהלך השנים הלך וגבר משקלה של ויקיפדיה העברית כמאגר ידע לשירותם של דוברי עברית, והדבר בא לידי ביטוי הן במספר גדל והולך של ציטוטים והסתמכות על ויקיפדיה העברית, לרבות ציטוטים בפסקי דין והכרעות בבתי משפט שמצאו בוויקיפדיה מקור מהימן לקביעת עובדות, והן בעניין שמגלים אמצעי התקשורת באירועים הקשורים בוויקיפדיה העברית ובוויקיפדיה העולמית.
במחקר איכותני שנערך בשנת 2012 בקרב 51 מורים ישראלים בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים במרכז הארץ הצהירו רוב המורים כי אינם עושים שימוש בוויקיפדיה לצורכי הוראה, ואילו 22 מורים (43%) ציינו שימוש כזה, מתוך אלה 7 מורים (14%) סייגו את תשובתם[20]. עם זאת, אף מורה לא הזכיר את ויקיפדיה כמקור מידע ישיר להכנת שיעורים, וחלקם הסתפקו באמירות כגון שימוש ב"גוגל ולאן שהוא מוביל".
סקר שערכה עמותת ויקימדיה בשנת 2024 העלה כי 91% מהציבור הישראלי (יהודים וערבים) עושים שימוש בוויקיפדיה, בעוד 59% מבקרים באתר לפחות פעם בשבוע. 52% מהקוראים הבוגרים ו־60% מבני הנוער ציינו כי נתקלו בעבר באתר במידע הדורש תיקון, אך רק מעטים מהם דיווחו שהצליחו לתקנו (16% מהערבים, 13% מבני הנוער ו־7% מהיהודים הבוגרים)[21].
שיתופי פעולה
בוויקיפדיה העברית מתקיימים שיתופי פעולה רבים עם מוסדות להשכלה גבוהה ובתי ספר לכתיבת ערכים בוויקיפדיה העברית. שיתופי הפעולה החלו כבר ב-2006 ובמסגרתם נכתבו ערכים רבים[22]. חלק מהערכים נכתבים במסגרת קורסים אוניברסיטאיים כמו היוזמה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שבמסגרתה כתבו סטודנטים בפקולטה עשרות ערכים בדיני נזיקין בוויקיפדיה העברית במהלך שנת 2006[23]. החל משנת 2011 מחייבת אוניברסיטת חיפה את הסטודנטים בפקולטה למדעי הרוח לחבר ערכים בוויקיפדיה בנושאים הקשורים לחומר הלימוד בו הם בקיאים[24]. מיזמים דומים נפתחים מדי פעם וזוכים בדרך כלל לתמיכה ולעזרה של קהילת הכותבים הקבועים. שיתופי פעולה דומים נערכו עם פקולטות נוספות. כמו כן, נערכו שיתופי פעולה עם אגודות שונות.
ב-2009 נערכה תחרות פיזיוויקי לכתיבת ערכים בפיזיקה, בדגש על אופטיקה ופיזיקה אטומית. התחרות אורגנה על ידי עמותת ויקימדיה ישראל, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ועם OSA, מתוך הכרה שוויקיפדיה העברית היא מקור מידע מרכזי עבור התלמידים בישראל. באפריל 2014 הסתיימה תחרות שנייה של פיזיוויקי, תוצר שיתוף פעולה של עמותת ויקימדיה ואוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2011 נוצר שיתוף פעולה עם מוזיאון ישראל שמטרתו להרחיב את הערכים הקשורים לתרבות הישראלית בוויקיפדיה.
ד"ר שרון גבע, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים, הובילה את פרויקט "מעלות ערך"[25] שבמסגרתו סטודנטיות במכללה העלו לוויקיפדיה העברית עשרות ערכים העוסקים בנשים, שלטענתן הושכחו מההיסטוריה. בעקבות דיוני מחיקה על אחדים מהערכים שהועלו, בשנת 2016 החליטה ד"ר גבע להפסיק את המיזם במסגרת ויקיפדיה[26]. מיזמים דומים מתקיימים במסגרת מיזם ויקינשים בסיוע עמותת ויקימדיה ישראל.
ויקיפדיה העברית כקהילה
העורכים והעורכות בוויקיפדיה העברית מכירים זה את זה במהלך הכתיבה המשותפת ופעילות זו תרמה אף להתפתחות מונחים וצורות ביטוי ייחודיות לה[27]. במהלך שנות הפעילות של המיזם הכותבים התגבשו לקהילה חברתית. מפעם לפעם נפגשים עורכי ויקיפדיה ליום עיון או לפיקניק משותף[28], ובין ויקיפדים רבים מתקיימים קשרי ידידות. מעבר לכך, לעיתים ניתן למצוא בין הכותבים והעורכים בני משפחה אחת, כגון אחים, הורים וילדים וזוגות נשואים.
הקהילה מפעילה ביטאון בשם "הטילדה הרביעית", בו מתפרסמות חדשות, הצעות ומבעים הנוגעים לוויקיפדיה, מידע על הנעשה בוויקיפדיות ברחבי העולם, וטורים אישיים מאת העורכים.
בשנת 2007 הקימו מספר עורכים בוויקיפדיה העברית את עמותת ויקימדיה ישראל שמטרתה קידום הנגשת ידע חופשי.
גלריה
|
ביקורת
במסגרת הביקורת על ויקיפדיה כאנציקלופדיה מקוונת רב-לשונית, מועברת גם ביקורת על ויקיפדיה העברית באופן ספציפי.
לטענת עיתונאי התחקירים הישראלי עומר בן יעקב, ויקיפדיה העברית "סובלת מהטייה ציונית קשה"[29] ו"הפכה לוויקיפדיה הישראלית"[30][31]. יש המשווים בין וויקיפדיה העברית לוויקיפדיה הערבית, כאשר הראשונה מואשמת בהטיה פרו-ישראלית והשנייה בהטיה פרו-פלסטינית[32][33].
הפער המגדרי בוויקיפדיה, בוויקיפדיה העברית
ערך מורחב – הפער המגדרי בוויקיפדיה
בסקר שערכה עמותת ויקימדיה ישראל עלה שנשים רבות מדירות עצמן מכתיבה בוויקיפדיה ובכלל, ממעטות להשתתף בעריכתה. לפי נתונים אחרים, שיעור הנשים הפעילות בוויקיפדיה העברית עומד על 23%, לעומת 76% גברים. זאת אל מול סקר משתמשים עולמי, שזיהה כי רק כ-20% מהעורכים בכלל הוויקיפדיות הזדהו כנשים[34].
נכון ליוני 2018, 18.5% מערכים שהם ביוגרפיות הם על נשים[35]. בשל הפערים המגדריים בקרב עורכי ויקיפדיה, קרן ויקימדיה מעודדת הצטרפות כותבות באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים.
אתרים נגזרים
מדיניות התוכן החופשי של ויקיפדיה, המאפשרת העתקת תוכן מוויקיפדיה בתנאי שיינתן קרדיט נאות, מביאה ליצירת אתרים נגזרים, המתבססים על ויקיפדיה העברית (אך אינם חלק ממיזמי קרן ויקימדיה). דוגמאות עיקריות:
- בדצמבר 2005 החל המילון הממוחשב "בבילון" להציע גם את שירותי ויקיפדיה למשתמשיו. "בבילון" עצמו נמכר בתשלום, אך תוסף ויקיפדיה ניתן לרוכשי "בבילון" ללא תשלום נוסף. המילון מציג את פסקאות הפתיחה של כל ערך, והקורא המעוניין בהרחבה מקבל קישור לוויקיפדיה עצמה. בדרך זו הפכה ויקיפדיה לנגישה יותר למשתמשי "בבילון". מילון מורפיקס הממוחשב מציע שירות דומה בחינם החל מ-2008.
- האתר "מילוג" מציג לקוראיו תקציר מתוך הפתיח של הערכים בוויקיפדיה, עם אפשרות להמשך קריאה על ידי מעבר לערך המלא בוויקיפדיה.
- בגוגל מפות ישנה גישה לערכי ויקיפדיה העברית העוסקים באתרים המצוינים על גבי המפות.
- במנוע חיפוש גוגל מובא בתוצאות נבחרות החלק הראשון של הפתיח מתוך כל ערך.
- וואלה! פדיה (2006–2013): העתק סטטי של הערכים בוויקיפדיה העברית (בוואלפדיה, בניגוד לוויקיפדיה, הערכים לא ניתנו לעריכה), כשהם מתעדכנים אחת לכמה חודשים[36], כשלערכים נלוות פרסומות. הושק על ידי פורטל "וואלה!" בינואר 2006. בינואר 2013 שם המתחם הפסיק להציג תוכן אנציקלופדי והחל להפנות אל הדף הראשי של "וואלה"[37].
- המכלול[38] (2014–הווה): מרבית ערכיו נוצרים כהעתק מלא מוויקיפדיה העברית ולאחר מכן עוברים התאמת תוכן לקורא החרדי[39]. ההתאמה כוללת בין השאר סינון תמונות הנשים כמקובל בעיתונות החרדית, סינון תוכן, כגון תיארוכים ארכאולוגיים, הסותר את המסורת היהודית על בריאת העולם, ויחס מסויג לתאוריות כמו האבולוציה או דעות שנחשבות ככפירה. ערכי רבנים מכילים את התואר "רב" או "רבי" כחלק משם הערך.
- אתר האנציקלופדיה היהודית[40] (2018–2023): באופן דומה להמכלול מרבית ערכיו נוצרו כהעתק מלא מוויקיפדיה העברית ולאחר מכן עברו התאמת תוכן לקורא החרדי. הוקם באייר תשע"ח ונסגר בתמוז תשפ"ג, 300 הערכים שנוצרו באתר יובאו לוויקיפדיה העברית[41].
בתרבות העברית
בחודש יולי 2007 יצא לאור בעברית, בהוצאת ענבר, הספר הראשון שגיבור עלילתו עוסק בעריכה בוויקיפדיה העברית בשעות הפנאי ("מתים לא חורצים לשון" מאת אריה ענבר, גם הוא כותב פעיל בוויקיפדיה העברית[42]).
ב-2017 הוציא חנן בן ארי את הסינגל "ויקיפדיה". על פי מילות השיר תפיסת דמותו של אדם לפי ערכים בוויקיפדיה מסמלת התייחסות סטריאוטיפית.
ב-2017 עלתה לשידור בערוץ היוטיוב של "כאן" סדרת הרשת "ערכים מוויקיפדיה מומחזים על ידי גרביים", המציגה ערכים בצורה הומוריסטית.
שירה של ריטה קוגן "ויטה רוצה"[43] מתחיל במילים ”וִיטָה רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיהָ עֵרֶךְ בְּוִיקִיפֵּדִיה”.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ויקיפדיה העברית
ויקיפדיה העברית, ברשת החברתית פייסבוק
ויקיפדיה העברית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ויקיפדיה העברית, ברשת החברתית אינסטגרם- טליה שוורץ, "ויקיפדיה": הפרא האציל, תרבות דיגיטלית, איגוד האינטרנט הישראלי
- חן שליטא, איך הופכים עו"ד, היי-טקיסט ובוגר ישיבה לכותבי ערכים בויקיפדיה?, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2010
- חדשות ערוץ 2, עשור לוויקיפדיה העברית: מה הם הערכים המבוקשים ביותר?, באתר מאקו, 9 ביולי 2013
- ירדן בן-צור, מלחמת חפירות, באתר מאקו, 7 ביולי 2015
עומר בן יעקב, מתיאו כהן, אלה האנשים ששולטים בידע שלנו: מאחורי הקלעים של ויקיפדיה העברית, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2018- נועה שטרן, מלחמת המינים של ויקיפדיה, בעיתון מקור ראשון, 7 במרץ 2019
- ניצן צבי כהן, עורכי ויקיפדיה העברית חוגגים 20 שנה למיזם, ולא חוששים ש-ChatGPT יקבור אותו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביולי 2023
הערות שוליים
- ^ העריכה הראשונה בוויקיפדיה העברית
- ^ All Wikipedias ordered by number of articles.
- ^ נתונים סטטיסטיים עדכניים על מיזמי ויקיפדיה בעולם ניתן למצוא כאן.
- ^ נתונים סטטיסטיים עדכניים על מספר עריכות לכל ערך בעולם ניתן למצוא כאן.
- ^ סטטיסטיקות ויקיפדיה - עמודה שביעית מימין.
- ^ ראו ויקיפדיה:הצבעה
- ^ ראו עזרה:בינוויקי
- ^ ראו ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות
- ^ בחירת ערך מומלץ נעשית אחרי ביקורת עמיתים ודיון בדף המיזם.
- ^ הסבר על מדד העומק (באנגלית)
- ^ נקבע בעקבות ספק לגבי הזהות המדויקת של הערך
- ^ כאן ניתן לראות את העריכה הראשונה לעמוד הראשי
- ^ ראו ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/23.
- ^ כך נראה אז העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית
- ^ גל מור, אמנון ז'קונט: "הסיוט נגמר", באתר ynet, 29 במאי 2005
- ^ נוסחה לדוגמה: (זהות אוילר)
- ^ כאן ניתן לצפות בכל הגרסאות של סמל ויקיפדיה העברית
- ^ ג'ימי ויילס, ברכתו של ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, לערך המאה אלף בוויקיפדיה העברית, באתר ויקימדיה ישראל (ארכיון)
- ^ תרומתה של האנציקלופדיה החופשית "וויקיפדיה" לתחום הידע בישראל, לרגל כתיבת הערך המאה האלף בעברית - פרוטוקול דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, 2 בפברואר 2010, באתר כנסת פתוחה
- ^ גדי אלון, פתוחים לתוכן פתוח? בדיקת השקפותיהם של המורים בישראל לשימוש בוויקיפדיה לצרכים חינוכיים, עבודת גמר (מ.א.)-- אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ב 2012
- ^ ניצן צבי כהן, ויקיפדיה ישראל חוגגת 20: מתחרים עם בינה מלאכותית, נלחמים בפייק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 ביוני 2024
- ^ פירוט מיזמי שיתופי הפעולה נמצא בדף ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות.
- ^ ליאור הנר, פרויקט משותף לאונ' העברית ולוויקיפדיה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2006
- ^ יונתן הללי, אונ' חיפה: הסטודנטים יחויבו לכתוב ערכים לוויקיפדיה, באתר nrg, 26 באוקטובר 2011
- ^ טל ליברגל-קדר, איפה הן, הגיבורות ההן: ד"ר שרון גבע רוצה להחזיר לתודעה נשים שנשכחו, באתר Xnet, 14 ביולי 2015
- ^ שרון גבע, ויקיפדיה, האנציקלופדיה הלא חופשית, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2017
- ^ ראו ויקיפדיה:מקרא תקצירי עריכה
- ^ ראו מפגשי ויקיפדיה
- ^ עומר בן יעקב, היא התחילה כבדיחה והפכה לשוטר הטוב של הרשת. ותודה לטראמפ, באתר הארץ, 17 בינואר 2021
- ^ Omer Benjakob, Israeli ‘Rule,’ Not ‘Occupation’: In a Sign of the Times, Hebrew Wikipedia Renames a Key Article, Haaretz, 16 בפברואר 2021
- ^ Omer Benjakob, These Far-right Nationalists Didn’t Like What They Read Online About World War II – So They Rewrote History, Haaretz, 4 באוגוסט 2021
- ^ אביאור ביירון, Truth held hostage: Language differences in Wikipedia's 'Israel-Hamas War' page - opinion, The Jerusalem Post, 2 ביוני 2024
- ^ Stephen Harrison, Wikipedia Is Covering the War in Israel and Gaza Better Than X, Slate, 26 באוקטובר 2023
- ^ מחקר על הפער המגדרי בוויקיפדיה: מה אנחנו יודעים עד עכשיו, ויקימניה 2018
- ^ שליפה המשווה ערכי ביוגרפיות בויקיפדיות השונות
- ^ גליה ימיני, וואלה מקימה עם ויקיפדיה את וואלה פדיה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
- ^ לפי archive.org
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של המכלול
- ^ בלי נשים ובלי אבולוציה: החרדים משכתבים את ויקיפדיה, וזה לא כל כך נורא, באתר הארץ, 1 במרץ 2018; ריקי רט, בלי תמונות נשים ודינוזאורים: התשובה החרדית לוויקיפדיה, בעיתון מקור ראשון, 9 במאי 2018
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של האנציקלופדיה היהודית
- ^ ראו: וק:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית
- ^ משתמש:אריה ענבר
- ^ ריטה קוגן, הוּא טָעָה. לֹא אֶת הַשִּׁירִים הַפְּשׁוּטִים הֵם רוֹצִים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2018 ("ויטה רוצה" הוא השיר האחרון במקבץ שירים זה)
גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.