ולדימיר סולוביוב

פילוסוף רוסי

ולדימיר סרגייביץ' סולוביוב (רוסית: Владимир Сергеевич Соловьёв;‏ 16 בינואר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 28 בינואר)1853, מוסקבה, האימפריה הרוסית31 ביולי ‏(13 באוגוסט)‏1900, אוסקויה, ליד מוסקבה) היה תאולוג נוצרי, פילוסוף, משורר, מבקר ומחזאי רוסי.

ולדימיר סולוביוב
Владимир Сергеевич Соловьёв
לידה 16 בינואר 1853 (יוליאני)
מוסקבה, רוסיה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 ביולי 1900 (יוליאני) (בגיל 47)
אוזקויה, פלך מוסקבה, רוסיה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה של אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ארתור שופנהאואר, אפלטון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ולדימיר סולוביוב, ציור מאת איוואן קראמסקוי

ביוגרפיה

עריכה

ולדימיר סולוביוב היה בנם של המלומד סרגיי מיכאילוביץ' סולוביוב, היסטוריון חשוב באוניברסיטת מוסקבה ושל פוליקסנה ולדימירובנה לבית רומנוב, ממוצא פולני-קוזקי. לאחר סיום לימודיו בבית הספר החל את לימודיו באוניברסיטה בשנת 1869. תחילה למד מדעי הטבע, ובעיקר ביולוגיה. אך בהמשך נטה למדעי הרוח, וסיים את לימודיו, בשנת 1873, כפילוסוף.

לאחר מות מורו, פמפיל יורקביץ, שאליו היה קרוב מאוד, יצא סולוביוב בשנת 1874 להשלמת לימודיו במוזיאון הבריטי בלונדון. בשנת 1875 היה אמור סולוביוב הצעיר לשוב לרוסיה, אך בהשפעת לימודיו במוזיאון הבריטי יצא למסע לימודים במזרח התיכון. הוא סייר באיטליה וביוון, והמשיך עד למצרים.

בשנת 1876 שב ולדימיר סולוביוב לרוסיה, והחל להורות פילוסופיה באוניברסיטה של מוסקבה. שם החל בעבודותיו הייחודיות, שבהן גם שילב פעילות חברתית. הוא עבר לסנקט פטרבורג בשנת 1877, והתפרסם שם מאוד כמרצה מבריק וכפעיל במשרד לחינוך הציבור. בשנת 1880 השלים סולוביוב את לימודי הדוקטור שלו, והתפרסם בפולמוסים ציבוריים חשובים ברוסיה הצארית.

בשנותיו האחרונות עסק בשאלות של פילוסופיה, אמנות ומוסר. הוא היה דמות רבת השפעה, בעלת יחס מיוחד של הבנה וחיבה כלפי היהודים והיהדות עד כדי כך שכונה על ידי הרב אברהם יצחק קוק[1] בכינוי "החסיד שבאומות העולם". בשנת 1900, בהיותו אך בן 47, חלה ומת. לאחרונה גובר העניין ברוסיה ובעולם בהגותו וביצירותיו. חוקרת הספרות והמתרגמת חמוטל בר יוסף פרסמה בשנת 2006 ממבחר כתביו.

ספרי סולוביוב בעברית

עריכה

ולדימיר סולוביוב פרסם ברוסית כחמישה ספרים בשאלות פילוסופיות, ספרותיות, רוחניות ואמנותיות. על יצירתו נכתבו ספרי פרשנות רבים. אך ייצוגו בעברית עדיין דל מאד.

  • תלמוד, מאת וולדימיר סערגעיעוויטש סאלאוויאוו, לאדז (לודז'), מסורה, תרפ"ה 1925 (תרגום ליידיש).
  • משמעות האהבה, מבחר כתבים, בתרגומה של חמוטל בר יוסף, כרמל, ירושלים, תשס"ז 2006.
  • ממלכת השטן (סיפור נבואי), מבחר כתבים, בתרגומו של בנימין בן-צדוק, הומני, תל אביב, תשע"ז, 2017.

לקריאה נוספת עליו ועל יצירתו

עריכה
  • חמוטל בר-יוסף, "ההתקבלות של ולדימיר סולוביוב בעיתונות, בהגות ובספרות היהודית" בתוך: איגוד ג (תשסח), עמ' 195–211. גם בתוך: ההקשר הרוסי של הספרות העברית, מוסד ביאליק 2020.
  • פרדריך מוקרמן, סולוביוב - פילוסוף העתיד, תורגם על ידי בנימין בן-צדוק, הומני, תל אביב, 2019
  • חמוטל בר יוסף, הנשיות הגואלת בשירת ביאליק, נדפס בשפע טל, תשס"ד 2004.
  • אסתר נתן, ענקים מאובנים מקיצים : על הקבלה בין שיר של סולוביוב לפואמה "מתי מדבר, נדפס בדפים למחקר בספרות, 6, 1992.
  • יצחק מאור, ולדימיר סולוביוב - "אדם עם אידיאות", נדפס בשדמות, ע'ח, 1981.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אגרות הראי"ה א עמ' י"ח הוצאת מוסד הרב קוק
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.