ולרי לובנובסקי
ולרי וסילייביץ' לובנובסקי (ברוסית: Вале́рий Васи́льевич Лобано́вский; 6 בינואר 1939 – 13 במאי 2002) היה כדורגלן ומאמן כדורגל אוקראיני, הידוע בעיקר כמי שהוביל את דינמו קייב, ספינת הדגל של הכדורגל בברית המועצות, להישגים רבים בליגה המקומית ובמסגרת האירופאית. כמו כן אימן את נבחרת ברית המועצות בשני מונדיאלים (1986 ו-1990) וביורו 1988.
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
6 בינואר 1939 קייב, ברה"מ | |||
פטירה |
13 במאי 2002 (בגיל 63) זפוריז'יה, אוקראינה | |||
שם מלא | ולרי וסילייביץ' לובנובסקי | |||
גובה | 1.87 מטרים | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ביוגרפיה
עריכהלובנובסקי נולד בקייב והחל את דרכו כשחקן בדינמו קייב המקומית. תפקידו על המגרש היה בכנף-שמאל והוא הרבה להבקיע שערים. לאחר שבע שנים בדינמו, בהן זכה באליפות ברית המועצות ובגביע הסובייטי, הוא שיחק עוד שלוש שנים בצ'רנומורץ אודסה ושחטאר דונצק, לפני שפרש בגיל 29. לזכותו עמדו 71 שערים ב-253 משחקים ואף שתי הופעות בינלאומיות במדי נבחרת ברית המועצות.
כשנה לאחר הפרישה מונה למאמנה של דנייפר דנייפרופטרובסק, והעלה אותה לליגה הבכירה. ב-1974 עבר לדינמו קייב לקדנציה הראשונה שלו מתוך שלוש, שבסך הכול התפרשו על פני 21 שנים.
דינמו בהובלת לובנובסקי שמה קץ לדומיננטיות הרוסית בכדורגל הסובייטי, כשזכתה ב-8 אליפויות ו-6 גביעים. היא הייתה הקבוצה הסובייטית הראשונה שזכתה בתואר אירופי, גביע אירופה למחזיקות גביע ב-1975, ואף חזרה על ההישג ב-1986.
בין הקדנציות בדינמו, ולעיתים גם במקביל להן, אימן לובנובסקי את נבחרת ברית המועצות בשלוש תקופות. האחרונה שבהן הייתה המוצלחת ביותר, בה הגיעה הנבחרת לסיבוב השני של מונדיאל 1986 ולגמר יורו 1988, בו הפסידה להולנד.
לאחר כישלון הנבחרת במונדיאל 1990 והתפרקות ברית המועצות עזב לובנובסקי את הנבחרת ואת דינמו, שאיבדה את שחקניה המובילים שעזבו למערב אירופה. בשנים הבאות אימן את נבחרות איחוד האמירויות הערביות וכווית.
ב-1997 החלה הקדנציה האחרונה שלו בדינמו קייב, שנקלעה למשבר. הקבוצה הורחקה מאירופה כעונש על ניסיון שוחד, וגמגמה גם בליגה האוקראינית. תחת לובנובסקי יצאה הקבוצה מהתקופה הקשה, זכתה בחמש אליפויות רצופות ואף הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות ב-1999. ניסיון כושל להוביל את נבחרת אוקראינה למונדיאל 2002 לא מנע ממנו מלקבל, לאחר מותו משבץ מוחי באותה שנה, את עיטור "גיבור אוקראינה", הכבוד הגדול ביותר שיכול לזכות לו אזרח המדינה.
ללובנובסקי הייתה השפעה גדולה על אנדריי שבצ'נקו, שנחשב לגדול הכדורגלנים האוקראינים, שהתפתח בדינמו קייב תחתיו בסוף שנות ה-90. ב-2003, לאחר שזכה בליגת האלופות במדי מילאן, טס שבצ'נקו לקייב והניח את מדליית המנצחים על קבר מאמנו הנערץ.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה- ולרי לובנובסקי, באתר Transfermarkt
- ולרי לובנובסקי, באתר WorldFootball.net
- ולרי לובנובסקי, באתר National Football Teams
- ולרי לובנובסקי, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ולרי לובנובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אלי שווידלר, מאמן אוקראינה: ספק אם שבצ'נקו ישחק, באתר ONE, 14 באוגוסט 2005
נבחרת ברית המועצות – מונדיאל 1986 | ||
---|---|---|
1 דסאייב • 2 בסונוב • 3 צ'יוודזה • 4 מורוזוב • 5 דמיאננקו • 6 בובנוב • 7 יארמצ'וק • 8 יאקובנקו • 9 זאברוב • 10 קוזנצוב • 11 בלוחין • 12 באל • 13 ליטובצ'נקו • 14 רודיונוב • 15 לאריונוב • 16 צ'אנוב • 17 ייבטושנקו • 18 פרוטאסוב • 19 בלאנוב • 20 אלייניקוב • 21 רץ • 22 קרקובסקי • מאמן: לובנובסקי |
נבחרת ברית המועצות – יורו 1988 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 דסאייב • 2 בסונוב • 3 חידיאטוללין • 4 קוזנצוב • 5 דמיאננקו • 6 רץ • 7 אלייניקוב • 8 ליטובצ'נקו • 9 זאברוב • 10 פרוטאסוב • 11 בלאנוב • 12 וישנבסקי • 13 סולכוולידזה • 14 סוקריסטוב • 15 מיכאיליצ'נקו • 16 צ'אנוב • 17 דמיטרייב • 18 גוצמנוב • 19 בלטאצ'ה • 20 פסולקו • מאמן: לובנובסקי |
נבחרת ברית המועצות – מונדיאל 1990 | ||
---|---|---|
1 דסאייב • 2 בסונוב • 3 חידיאטוללין • 4 קוזנצוב • 5 דמיאננקו • 6 רץ • 7 אלייניקוב • 8 ליטובצ'נקו • 9 זאברוב • 10 פרוטאסוב • 11 דוברובולסקי • 12 בורודיוק • 13 צווייבה • 14 ליוטיי • 15 ירמצ'וק • 16 צ'אנוב • 17 זיגמנטוביץ' • 18 שאלימוב • 19 פוקין • 20 גורלוקוביץ' • 21 ברושין • 22 אוברוב • מאמן: לובנובסקי |