זואומורפיזם

זואומורפיזם (באנגלית: Zoomorphism) הוא ייחוס מאפיינים של בעלי חיים לבני אדם, אלוהויות או תופעות טבע. מקורה של המילה הוא מיוונית (צירוף של זואו - ζωον, שפירושה "חיה", ומורפיזם- μορφη, שפירושה "צורה"). בהקשר של אמנות, זואומורפיזם יכול לתאר אמנות המדמיינת את בני האדם כבעלי חיים לא אנושיים. ניתן להגדיר זאת גם כאמנות המציגה מין אחד של בעלי חיים כמין אחר של חיה, או אמנות המשתמשת בבעלי חיים כמוטיב חזותי. זואומורפיזם מתרחש גם בהקשר דתי, לדוגמה בדת מצרים העתיקה, אלוהויות תוארו בצורה של בעלי חיים.

זואומורפיזם משמש גם בספרות, כאמצעי פיגורטיבי בשירה ובפרוזה, כדי לתאר את מעשיהם של בני אדם או חפצים, כבעלי התנהגות או מאפיינים של בעלי חיים. לדוגמה בספר דברים לג' יז', מתואר יוסף כ:”בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ”.

השימוש בזואומורפיזם נפוץ גם כאלמנט דקורטיבי לחפצים, שבדרך כלל הם פשוטים בצורתם ובעיצובם.

האנשה (בלעז: אנתרופומורפיזם) היא ההפך מזואומורפיזם ומשמעותה ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה). האנשה משמשת לעיתים קרובות גם בספרות או בסלנג יומיומי.

דוגמאות

ייצוג זואומורפי בדת

פסלון של האל המצרי אנוביס, שגופו גוף אדם וראשו ראש תן

פסלון של האל המצרי הורוס, שגופו גוף אדם וראשו ראש בז

קליגרמה של נמר בכתב ערבי, דוגמה לקליגרפיה זואומורפית

הופעת רוח הקודש כיונה בברית החדשה (הבשורה על-פי לוקאס ג', כב'), ”וַיֵּרֶד עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף כְּיוֹנָה וַיְהִי־קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר אַתָּה בְּנִי יְדִידִי בְּךָ רָצִיתִי׃”.
ייצוג מרקוס המבשר כאריה באיקונוגרפיה הנוצרית המאוחרת.
בהינדואיזם, גארודה, בן הלוויה של האל וישנו, מתואר כנשר או יצור עם חצי גוף של ציפור וחצי גוף אנושי.
האלים המצריים תוארו לעיתים קרובות כחיות או שילוב של אדם וחיה.
שמותיהן של שתי הנביאות התנכ"יות - דבורה הנביאה וחולדה הנביאה, שהיו בתלמוד הבבלי שפרשו שהם מונחים זואומורפיים המתייחסים לחיות דבורה וחולדה.

שימוש בביטויים זואומורפים בשפה ובספרות

”הים שואג בזעף של רוחות וכפור” -קטע מהשיר "סופה" של יענקל'ה רוטבליט

ייצוג האנושות בהקשר האבולוציוני

הזואולוג דזמונד מוריס בספריו ב"קוף העירום "וגן החיות האנושי", האנתרופולוג והפסיכולוג רוברט ארדרי בספרו "בראשית הייתה אפריקה", וקונראד לורנץ, אבי מדע האתולוגיה בספרו "תוקפנות", כתבו כולם מנקודת מבט סוציוביולוגית. הם ראו את המין האנושי כחיה, הכפופה לחוק האבולוציוני של הישרדות החזקים ביותר באמצעות הסתגלות לסביבה הביופיזית^[1].

ייצוג זואומורפי באמנות האסלאם

האמנות האיסלאמית מספקת דוגמאות רבות לזואומורפיזם בחפצי אמנות, וכיוון שחפצים אלה מגיעים ממורשת אסלאמית, הם מוסרים לרוב מהקשר דתי עקב המסורת האניקונית של אי הצגת דמויות דתיות, אנשים או בעלי חיים. לכן, רוב הייצוג הפיגורטיבי של בעלי החיים באמנות האסלאמית מקורו בחפצים חילוניים. הסגנון הזואומורפי מאפשר לאמנים לעצב צורות ועיצובים של בעלי חיים, מסורת שהייתה קיימת כבר במאה השביעית, לאחר התפשטות האסלאם מעבר לחצי האי ערב^[2].

תמונות

צלמית זואומורפית, מהתרבות הירמוכית של התקופה הנאוליתית הקרמית (כ-6,000 לפנה"ס), שנמצא בשער הגולן
כלי זואומורפי דמוי פר מתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל (כ-1,200 לפנה"ס)
מנורת שמן בצורת ציפור, המתוארכת לסוף המאה ה-12 תחילת המאה ה-13, עשויה ברונזה יצוקה, ומשובת בכסף ונחושת
כלי יו מסין (שושלת ג'ואו) עם ראשי עגל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ William Ickes, Compatible and Incompatible Relationships, Springer Verlag, 1985, p.26
^ Gregory, Tori (2007-10-30). "Timeline of Art History2007394Timeline of Art History. Last visited June 2007. Gratis Metropolitan Museum of Art New York, NY URL: www.metmuseum.org/toah/splash.htm". Reference Reviews. 21 (8): 45. doi:10.1108/09504120710839029. ISSN 0950-4125.

[1] William Ickes, Compatible and Incompatible Relationships, Springer Verlag, 1985, p.26

[2] Gregory, Tori (2007-10-30). "Timeline of Art History2007394Timeline of Art History. Last visited June 2007. Gratis Metropolitan Museum of Art New York, NY URL: www.metmuseum.org/toah/splash.htm". Reference Reviews. 21 (8): 45. doi:10.1108/09504120710839029. ISSN 0950-4125.

[1]

[2]