זיגמונט הראשון, מלך פולין

זיגמונט הראשון "הזקן"
Zygmunt Pierwszy Stary
לידה	1 בינואר 1467; קוז'יניצה, פולין
פטירה	1 באפריל 1548 (בגיל 81); קרקוב, פולין
מדינה	פולין
מקום קבורה	קתדרלת ואוול, קרקוב
בת זוג	ברברה זאפויה ; בונה ספורצה
שושלת בית יגלו
תואר	מלך פולין, הדוכס הגדול של ליטא
אב	קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין
אם	אליזבת מאוסטריה
צאצאים	ראו בהמשך
	24 בינואר 1507 – 1 באפריל 1548; (41 שנים)
	→ אלכסנדר יגיילו זיגמונט השני אוגוסט ←
פרסים והוקרה
	אביר במסדר גיזת הזהב; Praise to King Sigismund ;
חתימה

זיגמונט הראשון, הזקן (Zygmunt Pierwszy Stary, ‏1 בינואר 1467 – 1 באפריל 1548), בן לשושלת היגלונית, היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא משנת 1506 ועד מותו בשנת 1548.

ביוגרפיה

זיגמונט היה בנם של קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין ואשתו אליזבת מאוסטריה, בתו של אלברכט השני, מלך גרמניה. הוא ירש את הכתר משני אחיו הגדולים, יאן הראשון אולברכט ואלכסנדר הראשון, בעוד שהאח הבכור, ולדיסלב, הוכתר כמלך הונגריה ובוהמיה. זיגמונט הוטבל בשם זה על שם סבה של אמו, זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

זיגמונט היה צריך לאחד את הכוחות הפנימיים בממלכתו כדי להתייצב מול האיומים החיצוניים שעמדו בפניה. במהלך שלטונו של אלכסנדר, אחיו, הוחל חוק חדש, לפיו מלכי פולין לא יכלו לחוקק חוקים חדשים ללא הסכמת הפרלמנט, דבר שפגע מאוד ביכולתו של זיגמונט להתמודד עם האצולה הפולנית. למרות זאת, הוא הצליח בשנת 1527 לגייס צבא ולממן אותו.

כבר מתחילת שלטונו זיגמונט היה במלחמה עם ואסילי השלישי, הנסיך הגדול של מוסקבה, שהפכה לבסוף לחלק מהמלחמות המוסקוביות-ליטאיות, שנמשכו עד סוף המאה ה-16. בשנת 1514 נפלה העיר סמולנסק לידי הרוסים, ובשנת 1515 ביקש זיגמונט עזרה ממקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ושתי הממלכות חתמו על ברית. בתמורה לעזרת הקיסר זיגמונט הסכים לחתן את ילדיו של אחיו, ולאדיסלאב מלך הונגריה ובוהמיה, לנכדיו של הקיסר. דרך חוזה נישואין זה בוהמיה והונגריה עברו לידי שושלת הבסבורג בשנת 1526 לאחר מותו של אחיינו של זיגמונד, לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה.

המלחמות הפולנית כנגד האבירים הטבטונים הסתיימו בשנת 1525, אז מנהיג האבירים אלברכט מברנדנבורג, שהיה אחיינו של זיגמונד, התנער מהאמונה הקתולית והמיר את דתו ללותרנית.

זיגמונט היה הומניסט גדול. הוא ואשתו השנייה, בונה ספורצה, בתו של ג'אן גלאצו ספורצה, דוכס מילאנו, היו פטרונים של תרבות הרנסאנס והיו אחראים להתפשטות הרנסאנס הפולני.

עם מותו של זיגמונט ירש את הכתר בנו, זיגמונט השני אוגוסט, שהפך למלך היגלוני האחרון של פולין.

יחסו ליהודים

זיגמונט התייחס באהדה אל היהודים. בעוד שאחיו, אלכסנדר, גירש את היהודים מממלכתו (1495), אחד הצעדים הראשונים שלו כמלך היה להוציא צו המבטל גירוש זה. ככל הנראה צעד זה לא נעשה רק ממניעים אנושיים, אלא גם ואולי בעיקר ממניעים כלכליים – היהודים היו בורג חשוב בחיי המסחר בפולין, ותחת מלכותו נעשו רבים מהם מוכסנים. כך התעשרו יהודים רבים בתקופתו. שר האוצר שלו, אברהם יוזפוביץ היה יהודי מומר. האינקוויזיציה אמנם פעלה בתקופתו בפולין, אך לא ניתנו לה סמכויות על היהודים. המלך מינה את סמואל מרגוליס ל"סניור" של יהדות פולין.