זיז (מיתולוגיה)

יצור ענק מעופף מהמיתולוגיה היהודית

זיז שָׂדַי (או בקיצור זיז) הוא יצור מיתולוגי מעופף המוזכר – לפי פרשנויות אחדות – בספר תהילים[1], ומתואר בהרחבה בספרות חז"ל. הוא מתואר כעוף עצום ממדים, שיכול לחסום את השמש עם כנפיו הפרושות,[2] או שהוא גבוה דיו כך שרגליו עומדות על קרקעית הים וראשו מגיע לרקיע.[3]

לווייתן, בהמות וזיז. אילוסטרציה, אולם, 1238

על פי המסורת היהודית הזיז הוא עוף טהור,[4] ובשרו יוגש יחד עם הבהמות והלווייתן, בסעודת אחרית הימים.[5] על פי פרשנים מימי הביניים מנהג הבאת הביצה בליל הסדר, הוא כנגד עוף זה.[6]

ייתכן שזיז דומה במידת מה לרוק.

בר יוכני

עריכה

ישנו עוף-ענק אחר המוזכר על ידי חז"ל, הקרוי "בר-יוכני".[7] חז"ל אף ראו בו את העוף המכונה בספר איוב:[8] "כנף רננים".[9] קצת קשה לדעת אם אכן אותו "בר יוכני" הוא גם ה"זיז" המוזכר בספר תהילים והוזכר בשני המקומות בשמות נפרדים. עוף-ענק זה מוזכר בתלמוד:[10] "פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני, וטבעה שישים כרכים, ושברה שלוש מאות ארזים". אף שמספרים אלו הם בדרך גוזמה,[11] מכל מקום המשתמע מכך הוא שאותו "בר יוכני" היה אדיר ממדים.

בתרבות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא זיז בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר תהילים, פרק נ', פסוק י"א; ספר תהילים, פרק פ', פסוק י"ד (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים הוא כינוי לשרצים, כך למשל רש"י על שני הפסוקים.
  2. ^ בראשית רבה, פרשה י"ט, פסקה ד' (מהד' תיאודור-אלבק, עמ' 173); ויקרא רבה, פרשה כ"ב, פסקה י' (מהד' מרגליות עמ' תקכג).
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג, עמוד ב', בין אגדות רבה בר בר חנה.
  4. ^ בראשית רבה, פרשה י"ט, פסקה ד'
  5. ^ מדרש תהלים י"ח, כ"ה
  6. ^ תניא רבתי סימן מז. ודעת זקנים לבעלי התוספות שמות פרק י"ב פסוק ח'.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ', עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה', עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ז, עמוד ב'.
  8. ^ ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק י"ג.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ז, עמוד ב'. ראו גם בין דברי המפרשים המסורתיים על הפסוק שייחסו את ה"כנף רננים" לעופות אחרים (אלשיך: בלעז 'פאוון' [בתרגום מטורקית (שפת מגוריו הראשונה של האלשיך): tavuskuşu=טווס]. מצודות דוד: טווס (כדברי האלשיך). מלבי"ם: יען), איך אין להקביל זאת לאותו "בר יוכני", שכן כפי הנראה בגמרא, רוחב פני ה"בר יוכני" היה רחב בהרבה משיעור טפח (ובפרט זה לא שייך לומר כי יש בו הגזמה, שכן הגמרא מוציאה מכך דין הלכתי).
    ראו גם: הרב אברהם קורמן, הטהור והמותר, הוצאת עמותת מקור נובע, 2000, פרק א': עופות טהורים וטמאים
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ז, עמוד ב'.
  11. ^ ראו רש"י, מסכת שבת, דף צ', עמוד ב', ד"ה שיתין; תוספות, מסכת בבא קמא, דף צ"ב, עמוד ב', ד"ה שיתין; רשב"ם, מסכת פסחים, דף קי"ט, עמוד א', ד"ה משוי.