זיידאן עטשי
זיידאן עטשי (בערבית: زيدان عطشي; נולד ב-10 במאי 1940) הוא פוליטיקאי דרוזי-ישראלי, וחבר הכנסת לשעבר. כיהן כקונסול ישראל בניו יורק.
לידה |
10 במאי 1940 (בן 84) עספיא, פלשתינה (א"י) | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב | ||||
מפלגה | התנועה הדמוקרטית לשינוי, מפלגת שינוי | ||||
סיעה | התנועה הדמוקרטית לשינוי, מפלגת שינוי | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
חייו
עריכהזיידאן עטשי נולד בעספיא והיה פעיל בה בסניף הנוער העובד והלומד.[1] הוא למד לתואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת חיפה ולימודי תואר שני באוניברסיטה העברית. בעת לימודיו באוניברסיטת חיפה היה פעיל באגודת הסטודנטים.[2] בשנים 1970-1972 היה כתב לענייני הצפון של הטלוויזיה הערבית של רשות השידור.[1]
עטשי מונה בשנת 1972 לקונסול ישראל בניו יורק, ביוזמת יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, שמואל טולידאנו.[1] הוא כהן בתפקיד זה עד שנת 1976, וכן היה חבר משלחת ישראל לאו"ם.[3] באותו זמן היה מזוהה עם מנחם בגין והליכוד ובתוכה בעיקר עם תנועת המרכז החופשי, אך בעברו היה חבר מפלגת העבודה.[3] כששב לארץ הצטרף לתנועה הדמוקרטית לשינוי בראשות יגאל ידין (1977), אשר היוותה תנועת מרכז. בבחירות המקדימות הוא הגיע למקום ה-13[4] ונבחר לכנסת התשיעית, בה היה חבר בועדת החינוך והתרבות.
מבחינה פוליטית התקיים ויכוח בתוך הסיעה האם להישאר בקואליציה או לפרוש, ויכוח שגרר את פיצול התנועה הדמוקרטית לשינוי ב-14 בספטמבר 1978 לשתיים; עטשי, שהתנגד לישיבה בקואליציה, הצטרף לתנועה לשינוי ויוזמה יחד עם מקימי סיעת "שינוי" (אמנון רובינשטיין, סטף ורטהיימר ועוד) ועבר לספסלי האופוזיציה.
בבחירות לכנסת העשירית זכתה מפלגת "שינוי" בשני מנדטים, ועטשי לא נבחר לכנסת. בכנסת האחת עשרה נבחר מטעם סיעת שינוי - מפלגת מרכז. בכנסת זו שימש חבר בוועדת הכנסת, וכן פעם נוספת חבר בוועדת החינוך והתרבות.
בעת כהונתו ייסד את ועדת המעקב הדרוזית לטיפול בענייני הדרוזים בישראל ובמזרח התיכון, וכיהן כיושב ראש הוועדה.
קישורים חיצוניים
עריכה- זיידאן עטשי, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
- זיידאן עטשי, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 מירית שם אור, השאלה שהרגיזה את הקונסול עטאשי, מעריב, 1 בספטמבר 1972
- ^ טוען כי רוצים להדיחו בגלל מוצאו הדרוזי, מעריב, 10 בינואר 1968
- ^ 1 2 אברהם תירוש, מחריפה ההתמודדות האישית והקבוצתית בד"ש, מעריב, 3 במרץ 1977
- ^ אריה ארד, 20 המקומות הראשונים בד"ש, דבר, 20 במרץ 1977