זן (טקסונומיה)

דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע.
בכתב ישר: דרגות ראשיות. בנטוי: דרגות משניות.

זַן הוא מונח בעברית המתייחס לכמה מושגים בטקסונומיה, שהמשותף להם הוא תיאור של רמה טקסונומית מתחת למין.

בעברית המילה זן שימשה, באופן מסורתי, לתיאור עצמים שונים בעלי מכנה משותף. בספר דניאל ניתן למצוא את הביטוי "זְנֵי זְמָרָא" המתאר מינים שונים של כלי נגינה. בעברית המודרנית המונח זן משותף לכמה מונחים לועזיים מתורת הטקסונומיה. לפי האקדמיה ללשון העברית, מילון ביולוגיה כללית (תשס"ט) ,2009 המונח מתייחס למונחים הלועזיים variant ו-breed כמו גם למונח cultivar במשמעות של "זן תרבות". לפי מילון ביולוגיה: מיקרוביולוגיה (תשנ"ה), 1994 המונח מתייחס למונח האנגלי strain. ריבוי המשמעויות והאבחנה המדויקת ביניהם גרמו לכך שבשפת היומיום ובתקשורת הפופולרית נוטים פעמים רבות להתבלבל ולהשתמש במילה זן בצורה שגויה, כאשר הכוונה היא למין (למשל בביטוי השגור "זן נדיר").

strain

ערך מורחב – זן (strain)

strain באנגלית הוא מונח במיקרוביולוגיה המתאר את התרבית הראשונה שבודדה מחולה. בביולוגיה הוא מתאר קבוצות שונות של חיות ניסוי אשר כל אחת שונה מהשנייה במוטציה גנטית.

variety

ערך מורחב – זן (variety)

באנגלית variety הוא מונח המשמש כיום לרוב בבוטניקה. נוהגים להוסיף את הקיצור "var." (מלטינית: varietas) לשם המדעי של צמחים כדי לתאר מופעים שונים מורפולוגית של צמחים מאותו המין שאינם מבודדים גאוגרפית אחד מהשני (למשל כלניות בצבעים שונים).

בעבר השימוש בסימון "var.", וסימונים בעלי משמעות זהה כגון "form." או "morph.", היה נהוג גם בזואולוגיה. לפי סעיף 45.6 בקוד הזואולוגי ICZN מונחים אלו אינם חוקיים יותר מאז 1960.

תת-מין לעומת variety

ערך מורחב – תת-מין

תת-מין הוא המדרג הטקסונומי האחרון במיון עולם הטבע. הוא מגדיר אוכלוסייה של פרטים בני אותו המין אשר בשל בידול גאוגרפי נאלצו להתמודד עם תנאי סביבה אחרים ופנו לנתיבים אבולוציוניים שונים שבסופם יהפכו למינים שונים. שלב הביניים, שבו האוכלוסיות עדיין אינן מינים שונים ומסוגלות להביא צאצאים בן כלאיים פוריים, מכונה תת-מין.

מאחר שהמונח תת-מין וגם זן (variety) הם מינוחים המתארים מדרג מתחת לרמה הטקסונומית מין השתמשו בעבר במונח תת-מין וזן (variety) באופן זהה ללא הבדלה האם השינויים אכן נגרמים כתוצאה מאוכלוסיות בעלות נתיבים אבולוציוניים שונים או שהם שהשוני נובע מביטויים שונים של אללים בתוך אותה אוכלוסייה, כגון צבע שיער שונה. מצב זה יצר בלבול רב ומשנות ה-50 החלו לקום ועדות לקביעת סטנדרט אחיד לשמות המדעים. הידועות שבהן הם ICZN (לקביעת שמות זואולוגיים),‏ ICBN (לקביעת שמות בוטניים),‏ ICNCP (לקביעת שמות צמחים תרבותיים), ועוד. רוב הוועדות החליטו לקבוע את המושג "תת-מין" כמושג התקני תחת מין ולהפסיק את השימוש במושג זן (variety). עם זאת, המונח זן עדיין קיים כשמדובר בשינויים בתוך אותה אוכלוסייה או שנוצרו באופן מלאכותי.

גזע (breed)

ערך מורחב – גזע (ביולוגיה)

בעברית, כאשר משתמשים במונח זן לתיאור בעלי חיים מבויתים כגון זני סוסים או זני כלבים, הכוונה היא למעשה לגזעים. גזעים הם תוצאה של הכלאה יזומה וסלקטיבית שנועדה לטפח מאפיינים נבחרים הנדרשים מבעל החיים כגון סוס מהיר או חתול בעל פרווה ייחודית. טעות נפוצה נוספת בעברית היא להשתמש במושג מין או תת-מין במקום גזע כלומר מיני כלבים במקום גזעי כלבים, שהרי כל גזעי הכלבים שייכים לאותו תת-מין, כלב הבית Canis lupus familiaris.

צמח הנוצר על ידי סדרה של הכלאות עצמיות או תוך משפחתיות כך שהאללים שלו זהים מכונה זן טהור. באופן דומה בעל חיים מכונה גזע טהור.

זן תרבות (cultivar)

זן תרבות או זן מתורבת (באנגלית: cultivar) הוא מונח המשמש לרוב בתחום העסקי ומתייחס לצמח שהושבח על ידי האדם כדי להציג מאפיינים רצויים. למשל פרחי נוי בעלי צבעיים ייחודיים או צמחי פרי בעלי תפוקה גדולה יותר מצמח הבר. ברוב הצמחים, זן מוגדר כמטען גנטי מסוים (כך לדוגמה עצי מג'הול בכל העולם יציגו מטען גנטי זהה אחד לשני) ולזן מעמד משפטי המאפשר למפתחים להחזיק בזכויות יוצרים על הזן בניגוד לצמחי בר. כל הזנים התרבותיים של אותו המין זהים מבחינה ביולוגית, ונבדלים אחד מהשני ברמה הגנטית בלבד.

הפיתוח והשכפול של זני תרבות בצמחים כך שצמח הבן יציג תכונות זהות לשל צמח האם יכול להתבצע מבספר דרכים. במינים שמסוגלים לבצע הפריה עצמית, כלומר אלו שלפרחם יש אברי מין נקבייים וזכריים, תוצאה של הפריה זו תהיה זהה גנטית לצמח האם. סוג זה של שכפול קיים למשל בפלפלים, עגבניות וסולניים נוספים. במינים שלא מאפשרים זאת, למשל תמר, השכפול מתבצע לרוב באמצעות לקיחת יחורים מצמח האם, טכניקה שאפשרית אך לא הכרחית גם בצמחים בעלי איברי מין כפולים.