זנודורוס
זנודורוס (ביוונית: Ζηνόδωρος[1]) היה שליט יטורי ששלט בין השנים 23–20 לפנה"ס בממלכה היטורית, ממלכה קטנה שמרכזה באזור כלקיס שבלבנון ותוארה בכתביו של יוספוס פלביוס כ"נחלת ליסניאס"[2] (אנ') ו"מדינת זנודורוס".[3]
| לידה |
המאה ה־1 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
20 לפנה״ס אנטיוכיה, האימפריה הרומית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהעל אף שיוספוס אינו מציין זאת בכתביו, זנודורוס היה למעשה בנו של ליסניאס, זאת אנו יודעים על סמך כתובת הקדשה שהתגלתה בהליופוליס (בעלבק שבבקעת הלבנון) ועליה מופיע הכיתוב "זנודורוס הטטרארך בנו של ליסניאס".
זנודורוס עלה לשלטון בעקבות הוצאתו להורג של אביו על ידי מרקוס אנטוניוס בשנת 36 לפנה"ס. שטחה המדויק של ממלכתו אינו ידוע בוודאות אך לפי יוספוס, היא כללה שטחים דרומית לדמשק ומערבית לטרכון, בעוד שמרכז ממלכתו של ליסניאס שכן צפון מערבית לדמשק. ככל הנראה חכר זנודורוס שטחים אלו מידי קלאופטרה השביעית מלכת מצרים לאחר הוצאתו להורג של אביו.
מטבעות שנטבעו בזמן שלטונו מתארות את זנודורוס כ"טטרארך וכהן גדול", תיאור שהופיע גם על מטבעות קודמיו. לפי תיאור זה ניתן להבין שלגבי מרבית האדמות שירש מאביו היה מעמדו גבוה יותר מאשר חוכר.
לפי יוספוס, זנודורוס לא היה מרוצה מההכנסות של ממלכתו והחל להיות מעורב במעשי שוד וביזה באזור הטרכון ובדמשק. בתגובה פנו אנשי דמשק למושל הרומאי בבקשת סיוע כנגד מעשי השוד. בתגובה לכך נושל זנודורוס מנחלתו והקיסר הרומאי אוגוסטוס העניק את השליטה בטרכון לידי הורדוס מלך יהודה על מנת שישליט סדר באזור.[4] זנודורוס כעס על כך שנלקח ממנו האזור שהיה תחת שלטונו, ופנה לרומא בהאשמות כנגד הורדוס על פעילותו הקנאית בחבל הטרכון, אך הרומאים לא נענו לפנייתו.[5]
בלית ברירה, על מנת להגדיל את הכנסותיו המדלדלות, מכר זנודורוס חלק מאדמותיו באזור החורן בעבור 50 טאלנטים, על אף ששטחים אלה הוחרמו מידו וניתנו להורדוס.[6] בהמשך שכנע את תושבי גדר (כיום בשטח ירדן) לפנות בהאשמות כלפי הורדוס לאוגוסטוס שהגיע לסוריה, אולם אוגוסטוס עמד לצידו של הורדוס והתסיסה כנגדו שככה. בעיותיו של זנודורוס נפתרו סופית כאשר לקה במחלת מעיים קשה ומת זמן קצר לאחר מכן באנטיוכיה בשנת 20 לפנה"ס. בעקבות מותו, סופח שטחם של היטורים לממלכת הורדוס.[7]
הערות שוליים
עריכה- ^ הגיית השם ביוונית: זנ֫ודורוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כ, פסקה ד, סעיף 398; קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה א, סעיף 344.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה ג, סעיף 363.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה א, סעיפים 344–345; מלחמת היהודים, ספר א, פרק כ, פסקה ד, סעיף 399.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה ב, סעיף 349.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה ב, סעיף 352.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה ג, סעיפים 355–360; מלחמת היהודים, ספר א, פרק כ, פסקה ד, סעיף 400.