ח'רבת'א בני חרית
ח'רבת'א בני חרית או חרבתא בני חארס (בערבית: خربثا بني حارث) הוא כפר פלסטיני הממוקם כ-15 ק"מ מערבית לרמאללה, בנפת רמאללה ואל-בירה, כקילומטר ממזרח למודיעין עילית. מקור שם הכפר הוא כנראה שיבוש של המילים "חירבת בני חרית" ("חורבות בני חרית"). לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, הכפר מנה 3,471 תושבים. העיירות והכפרים הסמוכים כוללים את בילעין מדרום, את ראס כרכר ממזרח, ואת דיר קדיס ממערב. שטחו הכולל של הכפר הוא כ-7,120 דונם.
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,471[1] (2017) |
| קואורדינטות | 31°56′43″N 35°04′21″E / 31.945277777778°N 35.0725°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכהלפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברזל II. ממערב לכפר, נמצאות "ח'רבת אל משעיר" "ח'רבת ג'רדה" בהם נמצאו חרסים מתקופת הברזל, כמו גם חרסים מתקופות מאוחרות יותר.
גרעין הכפר הנוכחי הוקם מסביב לקבר שייח ("שייח אבו יוסוף").
התקופה העותמאנית
עריכהברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים., 29 משפחות התגוררו בכפר.[2] לפי ויקטור גרן, גרו בכפר 200 תושבים בשנת 1870.[3]
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר קטן על ראש גבעה, מוקפת במטעי זיתים.[4]
בתקופת המנדט הבריטי
עריכהבימי המנדט הבריטי נכלל הכפר בנפת רמלה. במפקד 1922, בח'רבת'א בני חרית נמנו 338 תושבים, כולם מוסלמים,[5] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-469 ששכנו ב-103 בתים[6].
בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, הוערכה אוכלוסיית הכפר ב-650 תושבים, שהיו בבעלותם 7,120 דונם. מתוך מספר זה 2,788 דונם, היו של מטעים ואדמות השקיה, 591 של גידולי דגנים, ו-13 דונם היו קרקע בנויה.
בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עבר הכפר לשלטון ירדני.
לאחר 1967
עריכהבעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. בהסכם אוסלו ב' סווג השטח הבנוי של הכפר כשטח B.
תושבי הכפר היו ועדיין מעורבים במאבק נגד גדר ההפרדה אשר חלק ממנה הוקם על אדמותיהם ולטענתם פוגעת בחייהם.[7] מועצת הכפר ומספר מתושבי הכפר אף עתרו ב-2004 לבג"ץ בעניין זה ועתירתם נדחתה.[8] בנובמבר 2006 אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט את הרחקת גדר ההפרדה מהקו הירוק באזור, כדי שתכלול את ההתנחלויות ניל"י ונעלה. כך מצאו 25 אלף תושבי הכפרים באזור במעין מובלעת שגבולותיה הגדר על הקו הירוק ממערב, והכביש והגדר סביב ניל"י ונעלה ממזרח.[9] בנוסף לגדר, הוקמה חסימה המונעת מעבר רכבים של תושבים פלסטינים בין כביש 446 לכביש 463 במקום הידוע כ"צומת הדואר" (על שם בית הדואר ששכן בסמוך בתקופת המנדט). המחסום הוסר בנובמבר 2010[10].
קישורים חיצוניים
עריכה
- Welcome To Kharbata
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Kharbatha Bani Harith Village (Fact Sheet)(הקישור אינו פעיל), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Kharbatha Bani Harith Village Profile, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
- Kharbatha Bani Harith aerial photo, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
הערות שוליים
עריכה- ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
- ^ Guérin, 1875, pp. 105, 106
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 290
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramaleh, p. 16
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ יובל יועז, מזוז לרה"מ: ההחלטה בהאג נגד הגדר עלולה להוביל לסנקציות נגד ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2004
- ^ בג"ץ 4825/04 מחמד חאלד עליאן נ' ראש הממשלה, ניתן ב־9 במאי 2005
- ^ מירון רפופורט, רה"מ שינה החלטת ממשלה: הגדר תכלול את ניל"י ונעלה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007
- ^ בג"ץ 7505/10 ראש מועצת הכפר חרבתא נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה, ניתן ב־25 ביולי 2011
