ראס כרכר

כפר בנפת רמאללה ואל-בירה, ברשות הפלסטינית

ראס כַּרכַּרערבית: رأس كركر) הוא כפר פלסטיני, צפונית-מערבית לראמאללה על כביש 463, בגובה של כ-485 מטר מעל פני הים.

ראס כרכר (כפר)
رأس كركر
ראס כרכר ממזרח. המבצר נמצא מעל קצה צריח המסגד.
ראס כרכר ממזרח. המבצר נמצא מעל קצה צריח המסגד.
ראס כרכר ממזרח. המבצר נמצא מעל קצה צריח המסגד.
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
תאריך ייסוד 1812
שטח 13,521 דונם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,956 (2017)
קואורדינטות 31°56′37″N 35°06′18″E / 31.943611111111°N 35.105°E / 31.943611111111; 35.105 
אזור זמן UTC +2

מקור השם

עריכה

תושבי הכפר מייחסים את השם להיותם על ראש (בערבית: رأس תעתיק בעברית: רָאס) גבעה, שעליה יש חורבה בשם כרכר, והם אינם יודעים מה מקור השם.[1] 'כַּרכַּר' הוא אחד משמותיו של העץ אורן ירושלים, וייתכן כי שם הכפר משמר את העובדה כי גדלו בתחומו או בסביבתו אוכלוסיות של עצי אורן.[2] משה גרסיאל סבור שהשם משמר את השם העתיק "בית כר" הנזכר בספר שמואל[3] כמקום שבו ניצחו בני ישראל, בהנהגת שמואל הנביא, את הפלשתים במנוסתם מהמצפה[4].

מיקום

עריכה

הכפר נמצא כ-6 ק"מ צפון מערבית לרמאללה. ממערב לכפר אל-ג'ניה, וטלמון, ממזרח לכפר חרבתא, מצפון לכפר ניעמה ומדרום לדיר עמאר.

בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968 נמצא כי הכפר שוכן על תוואי דרך קדומה שיצאה מסבסטיה לדרום הארץ.

ראס כרכר הוא "כפר כיפה" טיפוסי: בתיו בנויים בראש גבעה, 500 מטר מעל פני הים, והשטחים המעובדים שלו מצויים במדרון הגבעה ובעמקים בין הגבעות.

היסטוריה

עריכה

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[5]

היישוב הוקם בשנת 1812 – לפי הכתובת על המצודה. בטרם היות המצודה לא היה במקום יישוב. היא הוקמה בעת המלחמות בין שבטי קייס וימן. מקימיה היו בני משפחת סמחאן, משפחה נוצרית מרמאללה. במצודה שולבו גם אבנים ממבנים קדומים.[6]

ב־1948 עבר הכפר לשליטת הלגיון הערבי וסופח ב־1951 לירדן, ככל יהודה ושומרון.

בשליטת ישראל

עריכה

במלחמת ששת הימים עבר הכפר, ככל יהודה ושומרון, לשליטת ישראל. בעקבות הסכמי אוסלו, 18.6% משטח הכפר נכללים בשטח B, ויתר אדמות הכפר הן בשטח C. על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל-2016, הכפר מנה 2,128 תושבים.

בסמוך לכפר עובר כביש 463 המוביל להתנחלויות ומאחזים של גוש דולב טלמונים.

באפריל 2021 הטיל צה"ל כתר מלא על הכפר בשל ריבוי אירועי יידוי אבנים.[7] ידויי אבנים אירעו גם בהמשך.[8]

 
המצודה של מוח'תאר סמחאן

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ראס כרכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Applied Research Institute – Jerusalem, Ras Karkar Village Profile, 2012
  2. ^ זהר עמר, עדויות על נוף הצומח הטבעי ביהודה ובשומרון בימי הביניים, שומרון ובנימין ג, תשנ"ג, עמ' 118-117
  3. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק י"א
  4. ^ עולם התנ"ך שמואל א', עמ' 84
  5. ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G.., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II".: Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
  6. ^ דוד גרוסמן, 'תהליכי התפתחות ונסיגה ביישוב הכפרי בשומרון וביהודה בתקופה העות'מאנית', בתוך: שמעון דר וזאב ספראי (עורכים), מחקרי שומרון, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו.
  7. ^ צה"ל הטיל כתר מלא על הכפר ראס כרכר שבמערב בנימין, באתר ערוץ 7, 2021-02-14
  8. ^ שמואל קרמרסקי, גל של טרור: האינתיפאדה המושתקת, הבלבול של השב"כ והקמפיין של בנט, באתר JDN, ‏2022-03-28