ח'רבת בד עיסא

ח'רבת בד עיסא הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בלב העיר מודיעין עילית ובו שרידי עיירה חקלאית יהודית מתקופת בית שני עם בית כנסת ששרד. היישוב שכן סמוך לדרך היוצאת מדרך בית חורון ירושלים ועולה לחרבתא.[1][2]

ח'רבת בד עיסא
ח'רבת בד עיסא
ח'רבת בד עיסא
ח'רבת בד עיסא
אתר ארכאולוגי
גישה לציבור סגור
הערות אתר מוגדר כאתר מורשת לאומי
מיקום
קואורדינטות 31°55′36″N 35°02′32″E / 31.926716030149°N 35.042319989502°E / 31.926716030149; 35.042319989502
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

ההיסטוריה של האתר תואמת את חלוקת השבטים בארץ ישראל. האזור היה בתחילה בשטח של שבט אפרים, אך לאחר שיבת ציון התרחב שטחו של שבט בנימין וכלל את אזור דרום הר אפרים. האתר הוא גבעה שבראשה מערה טבעית גדולה. לדעת חוקרים ההתיישבות הראשונית ביישוב החלה בתקופה ההלניסטית (המאה ה-3 לפנה"ס), כשהמתיישבים הראשונים היו חקלאים. ההתיישבות במקום הגיעה לשיאה במאה ה-1 ובמאה ה-2 לספירה, אז הייתה במקום עיירה יהודית. העיירה ננטשה בעקבות מרד בר כוכבא (בשנים 135132 לספירה). במאה ה-3, חודשה ההתיישבות באתר, אך הוא ננטש שוב בתקופה הערבית הקדומה (המאה ה-7).[1]

ארכאולוגיה

עריכה

האתר נחלק לשלושה אזורים עיקריים בהם נתגלו ממצאים ארכאולוגיים:

הכיפה המרכזית

עריכה

בראשה הגבעה ישנה מערה טבעית גדולה שככל הנראה שימשה את ראשוני המתיישבים. בנוסף, ישנם מספר מתקנים חקלאיים חצובים, בורות מים וחללים נוספים שלא נחפרו עד הסוף. למרות זאת, רוב הממצאים שנתגלו באזור הכיפה, מתוארכים לתקופה הערבית הקדומה והמאוחרת.[1]

המכלול הצפוני

עריכה

במכלול הצפוני נתגלו שרידים של שישה מבנים כשהעיקרי שבהם הוא בית הכנסת. בנוסף היו מבני מגורים, בית בד ומחסנים. אופי וסגנון הבנייה מעידים על תכנון וידע רב בבנייה באבני גזית וסיתותן. בצמוד לבית הבד נחשף מקווה טהרה ששימש את העוסקים בייצור השמן.[1]

המכלול הדרומי

עריכה

במכלול הדרומי נחשפו שרידיהם של שני מבני אבן. במבנה הראשון היו ארבעה חדרים ונבנתה לו חצר שבה נחפר בור מים גדול. בכניסה לאחד האגפים נחפרו שני בורות מים עם קשתות ולוחות אבן.[1]

מערות קבורה מעטות נמצאו מצפון, דרום וממערב לאתר.

הממצא

עריכה
 
בית הבד, הבתולות ומשקולות האבן

הממצאים שנתגלו באתר עזרו לתארך את היישוב במקום, כמו גם לקבוע את אופיו היהודי של האתר. באתר נתגלו כלי חרס רבים, כלי אבן, כלי מתכת מעטים, כלי זכוכית ומטבעות. כלי החרס וכלי האבן מיוחסים לתקופה של המאה הראשונה ושנייה לספירה. כלי אבן היו נפוצים בתקופה זו ביישוב היהודי בארץ ישראל, בזכות היותם כלים שאינם מקבלים טומאה. בסך הכול נתגלו באתר 365 מטבעות כאשר מתוכן 195 נתגלו במטמונים. המטבעות שנתגלו משקפים נאמנה את התקופות ההיסטוריות באתר. המטבעות הקדומים ביותר הם מהתקופה ההלניסטית הקדומה, המאה השלישית לפנה"ס. נתגלו גם מטבעות חשמונאיים של יוחנן הורקנוס, אלכסנדר ינאי ומתתיהו אנטיגונוס, מטבעות מהמאה הראשונה ועד חורבן בית שני כללו מטבעות של הורדוס פיליפוס, אריפס הראשון. כמו כן נתגלו גם מטבעות של יהודה השבויה, נתגלו מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא ולאחר יישוב המקום מחדש אז מטבעות מהתקופה הביזאנטית, הערבית הקדומה, המאוחרת ומהתקופה העות'מאנית.[1]

השרידים התגלו לראשונה בשנת 1995, בעת העבודות להקמת שכונת קריית ספר בעיר. בשנת 2003 התנהלו במקום חפירות הצלה שנועדו לשמור ולתחזק את המקום. במאי 2011 החליטה הממשלה על הכללת האתר בפרויקט שיקום אתרי מורשת והקציבה תקציב מיוחד לשם כך[3]. העבודות באתר החלו באמצע שנת 2012[4].

נכון ל-2023 המקום מוזנח וסגור לכניסת מטיילים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יצחק מגן, יואב ציונית, ארנה סירקיס, קריית ספר – עיירה יהודית ובית כנסת מימי הבית השני, קדמוניות 117, 1999 / תשנ"ט, עמ' 32-25‏, JSTOR 23681828

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 יצחק מגן, יואב ציונית, ארנה סירקיס, קרית ספר-עיירה יהודית ובית כנסת מימי הבית השני, קדמוניות 1, 1999, עמ' 25-32
  2. ^ דליה מזורי, יישוב מימי בית שני נחשף במודיעין עילית, באתר www.makorrishon.co.il
  3. ^ דליה מזורי, יישוב מימי בית שני נחשף במודיעין עילית, באתר nrg‏, 2 ביוני 2011
  4. ^ החלו עבודות השחזור באתר הארכאולוגי מודיעין עילית, באתר לדעת, 13 באוגוסט 2012