חגית משה

חגית משה
לידה	14 באפריל 1971 (בת 53); י"ז בניסן ה'תשל"א; באר שבע, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת טורו; מכללת ליפשיץ ;
מפלגה	מפד"ל, הבית היהודי, מפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית
סיעה	הבית היהודי
	2016–מכהנת; (כ־8 שנים)
	2016–מכהנת; (כ־8 שנים)
	19 בינואר 2021 – 20 באוגוסט 2023; (שנתיים)
	→ רפי פרץ

חגית משה (נולדה בי"ז בניסן ה'תשל"א, 14 באפריל 1971) היא סגנית ראש עיריית ירושלים^[1] ומחזיקת תיק החינוך בעירייה.^[2] הייתה ראש מפלגת הבית היהודי עד להתמזגותה לתוך מפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית.^[3] בשנת 2016 נכנסה למועצת העיר ירושלים מטעם "ירושלים מאוחדת" ובשנת 2018 נבחרה לראשות סניף מפלגת הבית היהודי בעיר. בינואר 2021 נבחרה בבחירות מקדימות לראשות מפלגת הבית היהודי הארצית, אך בחרה שלא להתמודד לכנסת.

ראשית חייה

חגית נולדה בשכונה ד' בבאר שבע לאליהו וליהודית כהן, שעלו לישראל מתוניסיה. היא הבכורה מתוך שישה ילדים. למדה בתיכון "מקיף ב'" בבאר שבע ושירתה בצה"ל בחיל הקשר והתקשוב. בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ובמנהל ציבורי מטורו קולג' ותעודת הוראה מסמינר ליפשיץ למורים.

פעילות ציבורית

נמנתה על מייסדי תנועת הנוער "תורה בציון צד"ק" (ציונות דתית קהילתית) בבאר שבע, תנועת נוער שפעלה בשכונות מצוקה ובעיירות פיתוח. בין השנים 1991–1993 ניהלה את מחוז דרום של התנועה, שכלל כארבעים סניפים. בהמשך הייתה רכזת תרבות ונוער במתנ"ס מקומי. בשנים 1993–1996 שימשה כרכזת אגף תרבות ב"מרכז תקוותנו" (לצד גדליה שרייבר) לילדים בסיכון. במסגרת זו הקימה מועדון לאישה הדתית, ויזמה פסטיבל תנ"ך לילדים עם חתן חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי נריה פנחס.

פעילות פוליטית בירושלים

משנת 1994 היא חברת המרכז של מפלגת המפד"ל (בהמשך הבית היהודי). בשנת 1996 השתתפה במאבק בעד הקמת שכונת חומת שמואל – מאבק אותו ניהל סגן ראש העיר שמואל מאיר (מפד"ל), ובמאבק לסגירת מתחם האוריינט האוס במזרח ירושלים – מתחם שלטוני אותו הפעילה הרשות הפלסטינית בירושלים. בהמשך שנת 1996 עבדה כיועצת לסגן ראש העיר מטעם המפד"ל, שהחזיק גם בתיק התחבורה – אליהו גבאי. במסגרת תפקידה זה הייתה שותפה לקידום הרכבת הקלה ולהקמת כביש בגין בעיר. בשנת 1998 עברה לייעץ לסגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התיירות יהודית היבנר, נציגת אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית. בשנים הבאות ייעצה לשמואל שקדי, סגן ראש העיר ומחזיק תיק הכספים מטעם המפד"ל.

בשנים 2002–2009 הייתה אחראית המחלקה לחינוך ולהכוון תלמידים שבאגף החינוך העירוני. בהמשך ניהלה את המחלקה לביקור סדיר ולטיפול בפרט, במסגרתה יזמה תוכניות עבור נוער בסיכון ואוכלוסיית הקהילה האתיופית בעיר. לבסוף מונתה למנהלת מחלקת שיבוץ תלמידים ומניעת נשירה. במסגרת תפקידה האחרון הובילה שינוי בשיטת הרישום לחטיבות הביניים בחינוך הממלכתי הדתי.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 נוצר סכסוך בין נפתלי בנט וראשי הבית היהודי לסניף ירושלים.^[4] משה הצטרפה לסיעת "ירושלים מאוחדת" בראשות שמואל שקדי והוצבה במקום השלישי. הרשימה זכתה בשני מושבים ועם פרישת שקדי ב־2016 נכנסה משה למועצה ומונתה לסגנית ראש העיר ולראשות הוועדה לקידום מעמד האשה.^[5]

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 נבחרה לראשות הבית היהודי בירושלים. הרשימה זכתה בשני מנדטים^[6] ומאז משה עומדת בראשות ועדת הכספים העירונית, והיא ראש אגפי החינוך והמשפחות הצעירות. במסגרת תפקידה פעלה למען פיתוח העיר והבאת תקציבים ייחודיים לעיר ירושלים.^[^{דרוש מקור]} בנוסף החל משנה זו משתתפת במיזם "נפש בנפש" במהלכו הגיעו מאות עולים מארצות הברית לירושלים.^[^{דרוש מקור]} במסגרת זו סייעה לעליית יהודי צרפת לישראל ולהגעתם לירושלים.^[^{דרוש מקור]}

לצד תפקידה כחברת מועצת העיר משה היא חברת דירקטוריון במוריה חברה לפיתוח ירושלים ובעמותת לביא – העמותה העירונית לפיתוח החינוך בירושלים, וכן ברשות לפיתוח ירושלים, בפיתוח מזרח ירושלים, במכללת אורות ישראל, במוזיאון הכנסת ובמינהל הקהילתי של שכונת רמות.

ראשות מפלגת הבית היהודי

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (2019) הייתה משה חברה בוועדה שבחרה את יו"ר הרשימה הרב רפי פרץ. בינואר 2021, במהלך הבחירות לכנסת העשרים וארבע, פרש הרב פרץ ומשה התמודדה לראשות מפלגת הבית היהודי. במהלך ההתמודדות הכריזה שתפעל לאיחוד עם האיחוד הלאומי – תקומה (הציונות הדתית), בשונה מיריבה – מנכ"ל המפלגה ניר אורבך – שהיה צפוי לרוץ עם ימינה בראשות נפתלי בנט (בה הוא אכן שוריין לבסוף). חגית משה זכתה לתמיכת חברי הכנסת לשעבר מוטי יוגב, הרב חיים דרוקמן וזבולון אורלב, יו"ר המפלגה לשעבר. היא קיבלה 472 קולות מחברי מרכז המפלגה שהיו 56% מהקולות,^[7] וכך נעשתה האישה הראשונה בתפקיד.

לאחר בחירתה החלה בדיוני איחוד עם האיחוד הלאומי לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, בהובלת זבולון אורלב והרב אלי סדן. הדיונים נקלעו לקשיים, ולבסוף חתמה האיחוד הלאומי על ריצה משותפת עם עוצמה יהודית ונעם, ואילו הבית היהודי החליטה שלא להתמודד בבחירות, לתמוך ברשימת ימינה ואף להשאיל לה את האות 'ב'. בתמורה התחייבה ימינה, שכתנאי להצטרפותה לקואליציה תדרוש את מינוי נציג הבית היהודי לשרה שתהיה אחראית על נושאים החשובים לדתיים לאומיים.^[8] מוטי יוגב, מתומכיה של משה בבחירות לראשות הבית היהודי, יצא בביקורת על ההחלטה והתנצל על תמיכתו בבחירתה.^[9] הרב דרוקמן שתמך בתחילה במשה פרסם תמיכה ברשימת הציונות הדתית.^[10] לבסוף, בהתאם לסיכום, נפתח משרד ההתיישבות, אך חגית משה בחרה שלא להעמיד נציג בראשו.

בבחירות לכנסת העשרים וחמש בחרה שלא להתמודד לכנסת, ולכן בראש נציגי הבית היהודי לכנסת עמד יוסי ברודני, על אף שהיא נשארה יו"ר המפלגה. ברודני רץ ברשימה משותפת יחד עם מפלגת ימינה, בראשות איילת שקד אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

באוגוסט 2023 חתמה חגית משה על הסכם מיזוג מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי–תקומה (המוכרת בשם "הציונות הדתית")^[11] שם המפלגה לאחר המיזוג הוא מפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית.