חומת אורליאנוס
חומת אורליאנוס (באיטלקית: Mura aureliane) הייתה חומת העיר רומא שנבנתה בין השנים 271–275 בתקופת שלטונו של הקיסר אורליאנוס ופרובוס.
חומות אלה הקיפו את שבע גבעות רומא (שהוקפו עוד בחומת סרוויוס) וכן את שדה מרס ואת מחוז טרסטוורה בגדתו השמאלית של נהר הטיבר.
תיאור החומות
עריכהאורכן של חומות אורליאנוס כ-19 ק"מ והן הקיפו שטח של 13.7 קמ"ר. החומות נבנו מלבנים ובטון, עוביין הגיע ל-3.5 מטרים, וגובהן ל-8 מטרים. מגדלים ריבועיים נבנו כל 100 רגלים (כל 29.6 מטרים).
במהלך המאה החמישית הוגבהה החומה לגובה של 16 מטרים. באותה עת היו בחומה 383 מגדלים, 18 שערים ראשיים ו-2,066 חלונות תצפית.
היסטוריה
עריכה
החל מראשיתה של הקיסרות הרומית, בשל השלום הרומאי והשגשוג שבעקבותיו, גדלה העיר רומא אל מעבר לחומת העיר הישנה (חומת סרוויוס שנבנתה עד בתקופת הרפובליקה הרומית, בשלהי המאה הרביעית לפנה"ס). עוצמת הצבא הרומי בראשית הקיסרות, שמרה על שלום תושבי העיר מבלי צורך בחומות.
במהלך המאה השלישית, בשל החלשותה של האימפריה הרומית תקפו שבטים ברבריים מבעד לגבולות הקיסרות מצפון. בשנת 270 הגיעו הוונדלים לצפונה של איטליה בטרם הצליח הצבא הרומי להדפם. מרד שפרץ בעיר והביא למותם של כ-7,000 תושבים היה גורם נוסף לבנייה.
בעקבות פלישה זו והמרד החלה בניית החומות על ידי הקיסר אורליאנוס. פרויקט הבנייה היה הגדול ביותר ברומא מאז ימי ראשיתה של האימפריה. הפרויקט בא להבהיר לתושבים מהי עוצמתו של הקיסר, וליצור רושם של יציבות בעיר, מתוך כוונה למנוע מרידות נוספות. אורליאנוס עצמו מת לפני השלמת העבודה.
על מנת לחסוך בעלויות שולבו מבנים שונים קיימים בחומות - בהם אמפיתיאטרון קסטרנסה, קסטרה פרטוריה, אקווה קלודיה ופירמידת קסטיוס. מעריכים כי כשישית מהחומה נבנתה ממבנים קיימים ששולבו בה.
השטחים שמחוץ לחומות נוקו על מנת לאפשר תצפית למגיני העיר.
יעילותה של החומה נתונה במחלוקת, בשל המספר הקטן של הלוחמים שהוקצו להגנה על העיר - כ-25,000 לוחמים של המשמר הפרטוריאני. ואולם החומה לא נבנתה על מנת להתגונן בפני מצור ממושך. כוחות הברברים שתקפו את האימפריה נהגו לתקוף מתקפות פתע, ולא לצור תקופה ממושכת, ומפני מתקפות אלה יכלה החומה להגן על תושבי העיר.
בתקופת שלטונו של הקיסר מקסנטיוס, בין השנים 306–312 לספירה, הוכפל גובהה של חומת אורליאנוס ותוגבר המשמר הפרטוריאני, על מנת לאפשר לעיר לעמוד במצור ממושך. זאת מפני ששלטונו של מקסנטיוס הוכרז בשנת 308 כשלטון 'בלתי חוקי' על ידי הקיסרים והאוגוסטים המכהנים בשלטון המרובע של אותה העת - הטטררכיה, והעיר נדרשה לעמוד בהתקפות מצבאות סדירים של קיסרים ואוגוסטים שונים באימפריה[1].
בשנת 401 לספירה, בתקופת שלטונו של הקיסר הונוריוס שופצו החומות והשערים, וקבר הדריאנוס שמעברו המערבי של הטיבר שולב בחומה כמבצר.
בתקופת שלטונו של טוטילה מלך האוסטרוגותים, בשנת 545 נהרסו כשליש מהחומות, על מנת למנוע מהאימפריה הביזנטית להגן על העיר רומא, במלחמתו בה.
יתרת החומות נותרו חלק מהגנת העיר עד ה-20 בספטמבר 1870 עת שנהרסו חלק מהחומות (בסמוך לפורטה פיה) על ידי חיילי ממלכת איטליה, והעיר נכבשה על ידם במטרה שתהפוך לבירת המדינה.
החומות נותרו גבולה של העיר עד אמצע המאה ה-19, וכמעט לא הייתה בנייה מחוץ לחומות עד תקופה זו.
בשל שימושן הממושך לא נעשה שימוש משני באבני החומות והן נותרו עד ימינו. בקרבת פורטה סן סבסטיאנו (שער סן סבסטיאן) הוקם מוזיאון החומה.
שערי החומות
עריכה
השערים בחומת אורליאנוס (עם כיוון השעון, החל מהצפוני שבשערים):
- פורטה דל פופולו או פורטה פלאמיניה (Porta del Popolo או Porta Flaminia) - ראשיתה של ויה פלאמיניה;
- פורטה פינצ'יאנה (Porta Pinciana);
- פורטה סאלאריה (Porta Salaria) - ראשיתה של ויה סאלאריה;
- פורטה פיה (Porta Pia) - ראשיתה של ויה נומנטאנה בתקופה מאוחרת יותר;
- פורטה נומנטאנה (Porta Nomentana) - ראשיתה של ויה נומנטאנה בתקופת הקמת החומה;
- פורטה פראטוריאנה (Porta Praetoriana) - בסמוך למחנה המשמר הפרטורי;
- פורטה טיבורטינה (Porta Tiburtina) - ראשיתה של ויה טריבורטינה;
- פורטה מג'יורה (Porta Maggiore) - ראשיתה של ויה פראנסטינה;
- פורטה סן ג'ובני (Porta San Giovanni) בסמול לבזיליקה די סן ג'ובני אין לטראנו;
- פורטה אסינאריה (Porta Asinaria) - ראשיתה של ויה טוסקולאנה;
- פורטה מטרוניה (Porta Metronia);
- פורטה לטינה (Porta Latina) - ראשיתה של ויה לטינה;
- פורטה סן סבסטיאנו או פורטה אפיה (Porta San Sebastiano או Porta Appia) - ראשיתה של ויה אפיה;
- פורטה אדראטינה (Porta Ardeatina)
- פורטה אוסטיאנסה (Porta Ostiense), בסמוך לפרמידת קסטיוס - ראשיתה של ויה אוסטיאנסה.
שערים בטרסטברה (החל מהדרומי ביותר, עם כיוון השעון):
- פורטה פורטואנסיס (Porta Portuensis);
- פורטה אורליה פנקרזיאנה (Porta Aurelia Pancraziana);
- פורטה ספטימיאנה (Porta Septimiana);
- פורטה אורליה סנקטי פטרי (Porta Aurelia-Sancti Petri).
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Alfred Frazer, The Iconography Of The Emperor Maxentius' Buildings In Via Appia, The Art Bulletin, Vol. 48, No. 3/4 (Sep. - Dec., 1966), עמ' 385