חוסניה ג'בארה

חוסניה ג'בארה
حسنية جبّارة
לידה	11 באפריל 1958 (בת 66); טייבה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	מכון וינגייט
מפלגה	מרצ
	7 ביוני 1999 – 17 בפברואר 2003; (3 שנים)
כנסות	15

חוסניה ג'בארה (בערבית: حسنية جبّارة; נולדה ב-11 באפריל 1958) היא חברת הכנסת לשעבר מטעם מרצ.

ביוגרפיה

ג'בארה נולדה וגדלה בטייבה למשפחה מוסלמית מרובת ילדים. בוגרת מכון וינגייט בפיזיותרפיה.

ג'בארה נבחרה לתפקיד יו"ר נעמת טייבה (1990–1994). עד בחירתה לכנסת עבדה במכללת "בית ברל". לאחר הקמת מפלגת מרצ ב-1992, החלה לפעול מטעמה.

בשנים 1999–2003 כיהנה בכנסת והייתה בכך לאישה המוסלמית והערבייה הראשונה בכנסת. פעלה בוועדת העבודה והרווחה, בוועדת החינוך והתרבות ובוועדה לקידום מעמד האישה, הייתה יו"ר הוועדה לקידום האישה הערבייה. כמו כן נבחרה לוועדה למינוי קאדים שרעיים.

חוסניה ג'בארה הפרה את המשמעת הסיעתית בהצבעה על גובה קצבאות הילדים והצביעה למען הגדלת הקצבאות בצורה לא שוויונית ופרוגרסיבית על פי מספר הילדים למשפחה.

בחירתה של חוסניה ג'בארה למקום ריאלי ברשימה לכנסת התאפשרה במידה רבה בגלל שיטת השריונים שהונהגה במרצ באותה תקופה. השיטה חייבה קידום מועמד ערבי למקום ריאלי וקידום מועמדות נשים – חוסניה ג'בארה ששילבה את שתי התכונות, אישה וערביה, "חסכה" בכמות המקומות המשוריינים, לכן קואליציה של מועמדים גברים, לא ערבים, דחפה לבחירתה. סיסמת הבחירות של ג'בארה במירוץ בקרב ועידת מרצ הייתה: "חוסניה גבארה – גם אישה גם ערבייה", רמז עבה לכך שהיא חוסכת מקום בשריונים במפלגה. לאחר שמרצ ירדה בכמות המנדטים שלה המשיכה ג'בארה לזכות בשריון הנ"ל (במקום התשיעי שהפך ללא ריאלי). אולם לאחר מאבק של מספר פעילים ערבים בולטים ובראשם עיסאווי פריג', לקראת הבחירות ב-2013, בוטל השריון לערבים – ואכן פריג' הצליח לנצח ולסיים רביעי בפריימריז (ולהיות מוצב במקום החמישי ברשימה הכוללת של מרצ ולהיות חבר כנסת).

בין השנים 1992–1994 שימשה כיושבת ראש סניף "נעמת" בטייבה.
בין השנים 1995–1997 מונתה למנהלת אגף נשים ונוער במכון היהודי – ערבי בבית ברל.
בכהונתה כחברת כנסת בין השנים 1999–2003 פעלה בוועדות הכנסת : ועדת החינוך והתרבות, הוועדה לקידום מעמד האישה, וועדת העבודה הרווחה והבריאות.
יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה הערבייה.
בשנת 2000 מונתה בתקדים פרלמנטרי וחברתי כנציגת הכנסת לוועדה למינוי קאדים שרעיים והייתה לאישה הראשונה במדינות המזרח התיכון לכהן בוועדה מעין זו.
בשנת 2002 עמדה בראש משלחת של אקדמאיים ישראלים שפגשה את יושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, עמו נפגשה פעם נוספת כחברת משלחת מרצ לשטחי הרשות.
הייתה לנציגת ישראל בכנס הבין לאומי של מדינות אגן הים התיכון. בכנס האו"ם בשנת 2000.
האישה הראשונה והיחידה שהוזמנה אישית על ידי המלך עבדאללה השני, מלך ירדן, לסעודת רמדאן בארמונו בירדן.
בשנת 1999 נבחרה על ידי המגזין "ליידי גלובס" בין עשר נשות הקריירה המובילות .
נאבקה למימוש תוכנית החומש למגזר הערבי ולהשוואת תקציבי משרד הפנים בין הרשויות המקומיות השונות יהודיות וערביות.
הייתה למובילי המאבק בנושא החזרת התושבים העקורים לאיקרית ובירעם בגליל העליון וניהלה מאבק עיקש בתוכנית כביש חוצה ישראל ובהפקעת שטחים מיישובים ערביים לשם סלילתו.

לקריאה נוספת

שביט בן-אריה, חברות הכנסת, נשים מובילות בישראל, מהדורה ראשונה 2011

קישורים חיצוניים

חוסניה ג'בארה, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
חוסניה ג'בארה, באתר כנסת פתוחה