חוק ברלין הגדולה

חוק ברלין הגדולה (או "ברלין רבתי"; בגרמנית: Groß-Berlin-Gesetz), בשמו המלא החוק על יצירת קהילה עירונית חדשה ברלין (בגרמנית: Gesetz über die Bildung einer neuen Stadtgemeinde Berlin) היה חוק שהתקבל על ידי הממשל הפרוסי ב-1920 והרחיב מאוד את גודלה של עיר הבירה הגרמנית ברלין.

היסטוריה

עריכה
 
גבולותיה המוניציפליים של ברלין לפני 1920 (אדום כהה) בתוך שטחה המורחב של "ברלין הגדולה" (אדום בהיר)

ברלין הייתה חלק מפרובינציית ברנדנבורג מאז 1815. ב-1 באפריל 1881, הפכה העיר למחוז העירוני ברלין (Stadtkreis Berlin), מחוז עירוני נפרד מברנדנבורג. חוק ברלין הגדולה הועבר על ידי הפרלמנט הפרוסי ב-27 באפריל 1920, ונכנס לתוקף ב-1 באוקטובר באותה שנה. האזור שנקרא בשעתו "ברלין הגדולה" רכש שטחים מפרובינציית ברנדנבורג, והוא מורכב מהשטחים הבאים:

החוק הגדיל את שטחה של ברלין פי 13, מ-66 קמ"ר ל-883 קמ"ר והאוכלוסייה הוכפלה מכ-1.9 מיליון לכמעט 4 מיליון איש; כמעט 1.2 מיליון מתושבים חדשים אלה הגיעו משבע העיירות המקיפות בלבד.

 
מפה המראה את השטחים החדשים שמוזגו לתוך ברלין בשנת 1920

"ברלין הגדולה" חולקה ל-20 רבעים (Verwaltungsbezirke):

באמצעות החוק החדש, ניתן היה ליישם תכנון ערים משולב בכל ברלין הגדולה. יישום החוק היה בסיס חשוב לעלייתה של ברלין כמרכז התרבותי של אירופה בשנות ה-20.

מלבד שינויים קלים, גבול העיר המוגדר בחוק הוא אותו גבול כמו בעשור השני של המאה ה-21, אף על פי שהאופי שלו השתנה מספר פעמים במשך השנים. בתחילה היה זה גבול מוניציפלי בלבד, אך הוא הפך לקו תיחום בין אזורי הכיבוש אחרי 1945, ולחלק ממסך הברזל לאחר 1949, כשחומת ברלין לאורכו בין 1961 ו-1990. מאז איחודה מחדש של גרמניה זהו הגבול בין עיר-המדינה ברלין למדינת ברנדנבורג.

קישורים חיצוניים

עריכה
  • נוסח החוק, באתר Verfassungen.de (בגרמנית)