חורבת עסליה
חורבת עסליה היא אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת התלמוד ובית כנסת קדום. על גבי היישוב היהודי הקדום נבנה כפר ערבי שעשה שימוש משני באבני הבנייה של הבתים ושל בית הכנסת הקדום.[1]החורבה שוכנת כשניים וחצי קילומטרים מדרום לקצרין, ברום של כ-190 מטרים מעל פני הים, וכשני קילומטרים ממזרח לאפיקו התלול של נחל משושים.[1]
 | |
| כותרת יונית ואבן מעוטרת מבית הכנסת | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 190 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות | תקופת התלמוד |
| נבנה | ראשית המאה השישית לספירה |
| סוג | יישוב |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | כשניים וחצי קילומטרים מדרום לקצרין |
| קואורדינטות | 32°58′10″N 35°40′20″E / 32.969332627943°N 35.672091236334°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   חורבת עסליה  | |
  | |
ארכאולוגיה
עריכהבמסגרת סקר רמת הגולן נתגלו ממצאים שונים המעידים על קיומו של יישוב יהודי במקום ושל בית כנסת מפואר. בית הכנסת שבחורבה בנוי בחלקה המערבי, מעל אפיקו של נחל קצרין, המתחבר לנחל משושים. חזית בית הכנסת פונה דרומה, לעבר ירושלים, ובתוך המבנה אותרו שרידי עמודים, כותרות, ספסלים ומזוזות, הדומים לאלו שנתגלו בבית הכנסת שבקצרין הסמוכה. בבתים של הכפר הערבי שנבנה על שרידי היישוב היהודי שולבו בבנייה משנית אבנים מעוטרות של בית הכנסת. במדרון מתחת לבית הכנסת עצמו נתגלו אבנים מעוטרות.[1]
מעבר לבית הכנסת והבתים שנבנו על חורבות היישוב היהודי, נחשפו השרידים של חמישה בתי בד, בהם אגני ריסוק ומרסקים ברמות שימור שונות. צפון מערבית ליישוב נחשף בית קברות גדול, מאוזוליאום ומצבות קבורה.[1]
ממצאים
עריכההממצאים שנחשפו בשטח חורבת עסליה מתוארכים החל מהתקופה הכלכוליתית, הברונזה הקדומה, הרומית המאוחרת, הביזנטית, התקופה העבאסית והממלוכית. בסקר נתגלו ממצאים רבים, ביניהם אבן משקוף שבה חקוקה תבנית ארון הקודש, ובצדדיו שתי מנורות שבעת הקנים. כמו כן, נתגלתה באתר אבן נוספת עם חריטת מנורת שבעת הקנים וכתובת בשפה הארמית, כנראה כתובת הקדשה. בקירות הבתים משולבת אבן עם חריטה של עץ החיים ולמרגלות מבנה בית הכנסת אבנים רבות מעוטרות.[1]
ממצאים נוספים כוללים חמישה בתי בד בשלבי שימור שונים, שרידי מבנים ובתי מגורים. צפון מערבית לאתר, נתגלו שרידיו של בית קברות, בו קברים חצובים בסלע, מאוזוליאום, מצבות קבורה, אשר שתים מהן כוללות כיתוב בשפה העברית. בראשונה שברורה לקריאה נחקק:
"נחמן בר סחק"
בשנייה שקשה יותר לקרוא עליה את הכתוב משערים שנכתב:
"[ ]למי בר שלמיה"
מבנה בית הכנסת שבחורבה מתוארכת לראשית המאה השישית לספירה הנוצרית. בחורבת זמימרה, כשני קילומטרים מדרום לאתר, נתגלה בית כנסת נוסף מתקופה זו. במקום מצויים גם שרידי בריכה חצובה גדולה ובית בד. האתר לא נחפר עד כה.[1]
לקריאה נוספת
עריכה- א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 50 - הגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 159–161
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 בן אפרים יגאל, אפשטין קלר, אורמן דן, בר-לב שמואל (סמי), מעוז אורי צבי, יצחקי גל, בן דוד חיים, בן ארי מנשה, סקר רמת הגולן, באתר רשות העתיקות