חיים דב בלינקוב
חיים דב בלינקוב (1890 הומל, רוסיה הלבנה – 17 באפריל 1946 הרצליה) איש העלייה השנייה. חבר בארגון השומר ובמחתרת ניל"י. ממקימי הרצליה.
חיים דב בלינקוב ב-1920 | |
לידה |
1890 הומל, רוסיה הלבנה |
---|---|
פטירה | 1946 (בגיל 56 בערך) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין הישן בהרצליה |
מקום מגורים | הרצליה, ישראל |
ידוע בשל |
חבר מחתרת ניל"י ממקימי הרצליה |
בת זוג | חיה צ'יזיק |
ביוגרפיה
עריכהנעוריו
עריכהבלינקוב נולד ב-1890 בהומל שברוסיה הלבנה ליעקב והניה בלינקוב. למד, בנעוריו, בעיר מגוריו אולם מכיוון שהבית בו גדל היה בית עני נאלץ ללמוד מקצוע כבר מגיל צעיר. ב-1907 עזב את מולדתו לצרפת שם שהה כשנה. ב-1908 שמע שאביו, יעקב, עלה ארצה ולכן מיהר ועלה אף הוא ארצה במסגרת העלייה השנייה. בהגיעו לקחו אביו לעבוד ביקב בראשון לציון[1].
ארגון "השומר"
עריכהב-1911 פגשו בלינקוב ואביו, בראשון לציון, את בן עירם יחזקאל חנקין וזה הבטיח לעזור בצירופו של הבן לארגון השומר. חנקין דיבר עם מנדל פורטוגלי (ראש הארגון ברחובות) וזה הזמין את בלינקוב לעבוד בשמירה בסטטוס "מועמד לחברות". לאחר צירופו לשומרים מטעם הארגון נשלח לשמור במושבות שונות במרכז הארץ (רחובות, חדרה, ראשון לציון, בן שמן). ב-1914 עלה לגליל לשמור בפוריה וביבנאל ולאחר מכן נשלח לשמור במושבה כנרת שם פגש באשתו לעתיד. ב-1914, לאחר נישואיהם, עברו לגור במרחביה. בלינקוב היה "מועד לחברות" ב"שומר" במשך כל 4 שנות פעילותו בארגון אבל לא התקבל כחבר.
ארגון "המגן"
עריכהב-1915 התייאש בלינקוב מלהתקבל כחבר בארגון השומר וחבר עם עוד מספר דחויי הארגון על מנת להקים ארגון שמירה מתחרה בשם ארגון המגן בראשות יוסף לישנסקי. המקום הראשון אליו הוזמן הארגון היה היישוב רוחמה ובלינקוב עסק שם בשמירה ובעבודה. לאחר תקופה מסוימת הסתכסך עם תושבי המקום, הועמד למשפט חברים ובינואר 1916 הוחלט לסלקו מרוחמה. בלינקוב נשלח על ידי צבי הירשפלד לעתלית שם עבד כ-8 חודשים בחוות הניסיונות של אהרן אהרנסון. באוקטובר 1916 נקרא שוב דרומה לשמירה במזכרת בתיה ובאר טוביה. באחת התקריות עם השכנים הערבים נפגע בעינו ועל אף שהובהל לד"ר טיכו בירושלים איבד את הראיה בעינו[2]. בתחילת 1917 הופסקה פעילות ארגון "המגן" ובלינקוב חזר לחוות הניסיונות בעתלית.
חוות הניסיונות בעתלית ומחתרת ניל"י
עריכהעם הגיעו, שנית, לעתלית על מנת לעבוד סיפר יוסף לישנסקי לבלינקוב על מחתרת ניל"י וזה הסכים להצטרף לארגון. לאחר הצטרפותו עבד בלינקוב בחווה ובמקביל פעל בחוף הים על מנת לקבל ולמסור כספים וחומרי ריגול מהאוניה הבריטית "מנגה" שהגיעה ממצרים[3].
ב-1917, עם נפילת הרשת, החל בלינקוב לברוח מהטורקים כשבכל תחנה בה עבר נדחה על ידי מארחיו מחשש הטורקים. תחילה ברח מעתלית לחיפה, משם חזר לעתלית, עבר בזכרון יעקב והגיע לבת שלמה. בבת שלמה הצטרף לעגלה שנסעה צפונה לתל עדשים (משם גורש על ידי חבריו בארגון "השומר"). המשיך לכפר תבור, למושבה כנרת ולמנחמיה שם שהה עד מפלת הטורקים והגעת האנגלים.
ב-1919, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עבר בלינקוב עם משפחתו למשק של אחיה של אשתו, ברוך צ'יזיק, במושבה כנרת (ברוך עזב את המושבה).
הרצליה
עריכהב-1924 רכש פרדס ביישוב החדש הרצליה שהקים ארגון בני בנימין ועבר לשם עם משפחתו[4]. לאחר שהעבודה בפרדס לא צלחה והסבה לו הפסדים כספיים מכר בלינקוב את הפרדס ב-1936[5].
משפחתו
עריכהב-1914 נישא בלינקוב לחיה צ'יזיק (אחותם של אפרים צ'יזיק ושרה צ'יזיק). לזוג נולדו 3 בנים (דוד, יונתן ועמירם שהיה מהארבעה שנהרגו בתל אביב ב-1946). כל התקופה בה עסק בלינקוב בשמירה ועבודה ברוחמה ועתלית, נשארה חיה בכנרת, טיפלה במשק וגידלה את הילדים.
נפטר ב-1946[6] שלושה חודשים אחרי נפילת בנו עמירם. אשתו, חיה, נפטרה 3 חודשים אחריו[7].
לקריאה נוספת
עריכה- יהודה עציון, בזעתם ודמם: בני משפחות בלינקוב וצ'יזיק בבניין הארץ והגנתה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, עמודים 461–537
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "חיים דב בלינקוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2124
- מעט על חיים דוב בלינקוב בעלה של חיה, באתר "מלון בכל מקום"
הערות שוליים
עריכה- ^ בלינקוב ואביו התקבלו לעבודה בעזרתו של בן עירם מרדכי בן הלל הכהן שהיה עסקן חשוב בהומל ובישוב בארץ
- ^ בחלק מהמקורות מוזכר שבלינקוב איבד את עינו בתקרית זרנוגה ברחובות אולם תקרית זו ארעה לאחר שבלינקוב עזב את האזור
- ^ חלק גדול מהכסף שימש לטיפול במגורשי תל אביב יפו
- ^ את המשק במושבה כנרת מכר בלינקוב ב-1925 לבנימין וויסנברג
- ^ גם לאחר מכירת הפרדס ופריעת חובותיו עדיין נשאר חייב סכום כסף גדול ונתבע על כך בבית משפט
- ^ חיים דב בלינקוב, דבר, 19 באפריל 1946
- ^ חיה צ'יזיק בלינקוב, דבר, 9 בספטמבר 1946