חיים יערי

חיים יערי (13 בינואר 1915 – 18 ביולי 1986) היה מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה היה פעיל במוסד לעלייה ב' ובש"י. עם הקמת מדינת ישראל היה למפקד יחידה של מחלקת המודיעין (ממ"נ) של צה"ל אשר יועדה למבצעים מיוחדים בארצות האויב ובהמשך היה אחראי על תיאום גופי המודיעין והביון של ישראל. עם הקמת המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים היה לאחד מראשיו.

חיים יערי

לידה	13 בינואר 1915 רומניה
פטירה	18 ביולי 1986 (בגיל 71)
תאריך עלייה	1936
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה צבא הגנה לישראל המוסד
תקופת הפעילות	1943–1948 (ההגנה) 1948–1951 (צה"ל) 1951 – ? (המוסד)
תפקידים בשירות
מצנחני היישוב זייפן תעודות במודיעין הצבאי הבריטי פעיל במוסד לעלייה ב' ראש המחלקה הטכנית של הש"י מפקד ענף 13 של מחלקת המודיעין (ממ"נ) מפקד ש"מ 8 במחלקת המודיעין ראש הרשות העצמאית לביון ואיסוף מודיעין מחוץ לישראל ראש אגף האיסוף במוסד

קורות חייו

חיים יערי (לשעבר ולדנר) נולד בשנת 1915 ברומניה. מזכיר תנועת הנוער הציוני בטרנסילבניה. עלה לארץ ישראל בשנת 1936 והצטרף לקיבוץ כפר גליקסון. היה חבר ארגון "ההגנה" ובוגר קורס מ"מים. שירת במשטרת היישובים העבריים. בשנת 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה, היה אחד מצנחני היישוב. בימים האחרונים של המלחמה, באביב 1945, נשלח לאוסטריה במטרה לחפש סוכנים בריטים נעדרים וליצור קשר עם שבויים בריטיים במחנות שבויים. היה מיועד לצנוח בטרנסילבניה ובינתיים, עד לצניחה המיועדת, הועסק על ידי שירות המודיעין הצבאי הבריטי בהכנת תעודות מתאימות לצנחנים אחרים. בתפקידו זה התמחה בזיוף תעודות. בשל מומחיותו זאת גייס אותו ישראל עמיר, מפקד מחוז ירושלים של הש"י, לארגונו. במקביל סייע יערי בהכשרת אוניית מעפילים באיטליה, כפעיל במוסד לעלייה ב'. ביוני 1945 עזב יערי את איטליה והוצב בראש המחלקה הטכנית של הש"י. בניהולו הרחיבה המחלקה את פעולתה, ייצרה תעודות זהות, אישורי תנועה בדרכים, אישורי כניסה למחנות צבא, רישיונות נהיגה ורישיונות לנשיאת נשק. לעזרתו של יערי עמדו מנהלי בתי-דפוס שהיו חברי "ההגנה", כולל בית-הדפוס הממשלתי, בעלי צינקוגרפיות ומומחים לחותמות. חברי ההגנה שעבדו במוסדות ממשלתיים או צבאיים סיפקו לו טפסים משרדיים ודגמים של חותמות. כל אלה הועתקו ויצרו מגוון רחב של תעודות ואישורים לצורכי הש"י, לפעילי "ההגנה" ולפעילי העלייה ותנועת הבריחה באירופה. בתקופת תנועת המרי העברי הכינה המחלקה תעודות כיסוי לפעילי "ההגנה" ולמנהיגי היישוב, שנרדפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי.

במחלקת המודיעין של צה"ל

לאחר הקמת מדינת ישראל נתמנה יערי למפקד ענף 13 של מחלקת המודיעין (ממ"נ) של צה"ל (לימים – אגף המודיעין). הייתה זו יחידה שיועדה למבצעים מיוחדים בארצות האויב. בעוד מלחמת העצמאות בעיצומה ראה דוד בן-גוריון לנכון כי הש"י יעבור מפעילות מחתרתית למסגרת ממלכתית. ב-30 ביוני 1948 פורק הש"י ובמקומו הוקמו הארגונים הבאים:

• מודיעין צבאי שבראשו איסר בארי, שפעל במסגרת מחלקת המודיעין (ממ"נ) במטה הכללי והפך לימים לאגף המודיעין. חיים יערי נתמנה למפקד ענף 13 של ממ"נ, יחידה שיועדה למבצעים מיוחדים בארצות האויב.
• "שירות ביטחון פנימי" שבראשו איסר הראל שהפך לימים לשב"כ.
• "שירות מודיעין חיצוני" שבראשו בוריס גוריאל, שפעל בתור המחלקה המדינית במשרד החוץ, שמטרתו איסוף ידיעות מחוץ לישראל הקשורות בביטחון ישראל.

במרץ 1949 מונה למפקד ש"מ 8 במחלקת המודיעין, מעבדת המודיעין המרכזית ובית דפוס, ויחידה שעסקה בפיתוח טכנולוגי.

פרשת האשמות הכזב נגד אבא חושי

איסר בארי, שהיה ראש הש"י בעת הקמת המדינה ומונה לראש מחלקת המודיעין הראשון בצה"ל בדרגת סגן-אלוף (דרגה שהייתה בכירה באותה עת בטרם נוצרו דרגות אלוף-משנה ותת-אלוף), כשל במילוי תפקידו והשתמש לרעה בסמכויותיו. ב-30 ביוני 1948 הוצא להורג ביוזמתו קצין צה"ל מאיר טוביאנסקי שנחשד על ידו בריגול. ב-18 בנובמבר נרצח בהוראתו עלי קאסם, ערבי בעל נכסים ששיתף פעולה עם הקק"ל והש"י ברכישת קרקעות. קאסם נחשד על ידי בארי באיסוף מידע כדי להעבירו לכוחות הערביים במטרה לטהר את שמו בעיניהם והא הורה להורגו.

ביוני 1949 פנה בארי לדוד בן-גוריון בשתי האשמות נגד ראש העיר חיפה אבא חושי – האחת, שהסתיר מטען נשק שהיה מיועד להגיע לידי "ההגנה", והשנייה, שבשבת השחורה הוזהר חושי מראש על ידי הבריטים ועל כן לא נמצא בחיפה. שתי טענות אלה נבדקו בהוראת בן-גוריון ושתיהן נמצאו שקריות. בארי התעקש שיש להמשיך לחקור את מעשיו של חושי, וטען כי יש בידיו מברקים שבהם מסר מידע לצבא הבריטי. מברקים אלה היו מזויפים ונוצרו על ידי חיים יערי, שהיה כפוף לאיסר בארי, בהוראתו של בארי. מצפונו של חיים יערי הציק לו בשל הזיוף והוא סיפר על כך לאיסר הראל. לימים סיפר על כך הראל:

"באחד הימים בסוף מאי או בימים הראשונים של יוני 1948, בעת אחד מביקורי הנדירים במטה הש"י, נתקלתי בחיים ולדנר....הכרתי אותו כאדם הגון וישר, בעל מצפון רגיש וטוב-לב. בדורשי בשלומו הבחנתי שהוא נבוך מאד ושרוי במצוקה נפשית...היינו ידידים ושאלתיו לפשר הדבר. הוא היסס והרגשתי שקשה היה לו להסביר את מצוקתו. ואז אמר לי שהוא נתון ללבטים מצפוניים ושאינו יודע כיצד לנהוג, אך אסור לו לדבר על כך. הסברתי לו שאם העניין הוא מצפוני דבר זה מותר לו. לאחר היסוסים והתלבטויות תיאר לי חיים ולדנר את בעייתו ואת מצוקתו הנפשית. ימים אחדים קודם לכן הטיל עליו איסר בארי לזייף מברקים אחדים של הבולשת הבריטית בחיפה. את התוכן והתאריכים נתן לו בארי. המברקים היו בשפה האנגלית ועל ולדנר היה לשוות להם אותנטיות מרבית. התוכן היה קשור במעשה חבלה כלשהו והוזכרו שם האותיות A.H. כמקור של הבולשת הבריטית בחיפה. ההסבר של בארי היה כי המברקים האלה דרושים לו כדי לבדוק את מהימנותו של מודיע בריטי. לאחר שהכין ומסר את המברקים המוזמנים לבארי התעוררו אצל ולדנר ספקות וחשדות".

בסופו של דבר הודח איסר בארי מתפקידו ודרגתו נשללה ממנו; בינואר 1949 הועמד איסר בארי לדין צבאי והורשע בחריגה מסמכות על הריגת עלי קאסם ונגזרה עליו פרישה מהצבא ללא הורדה בדרגה. בנובמבר 1949 הורשע בארי בבית המשפט המחוזי בתל אביב בהריגת מאיר טוביאנסקי ונדון למאסר של יום אחד. בהמלצת בן-גוריון חנן הנשיא חיים ויצמן את בארי "מתוך ידיעה והערכה של השירות הארוך והמסור אשר איסר בארי הקדיש להגנת הארץ".

במוסד

ב-13 בדצמבר 1949 הטיל דוד בן-גוריון על ראובן שילוח, שהיה יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ, להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו, אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין בחוץ לארץ. ב-8 בפברואר 1951 החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, חיים יערי הועמד בראש הרשות. ב־2 במרץ 1951 הנחה בן-גוריון את ראובן שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו הביאה להקמתו של "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון", שבהמשך הוחלף שמו ל"המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". הוחלט כי המחלקה המדינית תמשיך לפעול רק בעניינים שמשרד החוץ מופקד עליהם, עניינים מדיניים ודיפלומטיים. חיים יערי הפך לאחד מראשי המוסד והיה ראש אגף האיסוף בו.

חיים יערי נפטר בשנת 1986 והוא בן 71 שנים.

לקריאה נוספת

• יואב גלבר, תולדות ההתנדבות הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1984. כרך 4 עמ' 350.
• איסר הראל, ביטחון ודמוקרטיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 1989. עמ' 138–139, 149-147.
• ישראל עמיר, בדרך לא סלולה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988, עמ' 97.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים יערי בוויקישיתוף

• תמונות צנחני היישוב באתר הצנחנים עשור ראשון.
• חודש אוקטובר 1944 בתקופת השואה באתר יד ושם.
• בני מיכלסון, ‏חיים יערי ומרדכי אלמוג - שני אישים מראשוני המוסד, מבט מל"מ 85, דצמבר 2019, עמ' 20