חיימה הראשון, מלך אראגון
חיימה הראשון (בספרדית: Jaime I de Aragón; 2 בפברואר 1208 – 27 ביולי 1276), ה"כובש", היה מלך אראגון בשנים 1213–1276. חיימה לחם יחד עם מלכי קסטיליה במוסלמים, וכבש את האיים הבלאריים ואת ולנסיה.
ציור של המלך חיימה הראשון | |||||||
לידה |
2 בפברואר 1208 מונפלייה, ממלכת אראגון | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 ביולי 1276 (בגיל 68) ולנסיה, ממלכת אראגון | ||||||
מדינה | ממלכת אראגון | ||||||
מקום קבורה |
| ||||||
בת זוג |
לאונור מקסטיליה יולאנטה מהונגריה תרסה גיל דה וידאורה | ||||||
שושלת בית ברצלונה | |||||||
| |||||||
| |||||||
ביוגרפיה
עריכהבצעירותו
עריכהחיימה נולד ב-2 בפברואר 1208 לפרו השני, מלך אראגון, ומארי דה מונפלייה. ב-12 בספטמבר 1213 נהרג אביו במהלך קרב מירה ואילו חיימה נשבה בידי סימון דה מונפור והוא בן שש שנים בלבד. האפיפיור אינוקנטיוס השלישי אסר על דה מונפור לנצל עובדה זו והוא נאלץ לשלוח את הילד, עם ליווי מתאים, לממלכתו.
כיבושיו
עריכהבשנת 1227 תפס חיימה את השלטון, לאחר שדיכא את מרידות האצולה נגדו. שנים רבות לחם במוסלמים, ועקב מסעות הכיבוש הרבים שעשה, כונה "חיימה הכובש". בשנת 1229 כבש את מיורקה, ובשנת 1235 כבש את איביזה ופורמנטרה. בין 1238 ל-1232 כבש את כל אזור ולנסיה, והפך אותה לממלכה נפרדת החברה באיחוד של אראגון וקטלוניה. בשנת 1264 כבש את אלש, ובשנת 1266 כבש את מורסיה, ומסר אותה לאלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.
בשנת 1258 חתם על הסכם שלום עם לואי התשיעי, מלך צרפת, במסגרתו ויתר לואי על העיר מונפלייה שבדרום צרפת ועל אזור הגבול עם קטלוניה, בתמורה לפרובאנס וחבל לנגדוק. בשנת 1273 בנה חיימה את קתדרלת וסקה על חורבות מסגד מוסלמי, ובשנת 1274 הקים את ויאריאל (מספרדית – עיירת המלך).
היחס ליהודים
עריכהבתחילת תקופתו יכלו היהודים להסיר את הטלאי הצהוב אשר חייבה אותם הכנסייה לשים בעקבות גזירתו של אינוקנטיוס השלישי בוועידה הלטרנית הרביעית. חיימה אף הבטיח ליהודים זכויות אזרחיות. אך לאחר שהפצירו בו הכמרים, החזיר את הגזירה לתוקפה. בשנת 1263 נערך בפניו ויכוח ברצלונה המפורסם, שבו השתתף הרמב"ן, שאותו חיבב המלך ואף כיבדו. אך בשבת שאחר הוויכוח ירד המלך בעצמו לבית הכנסת כדי לבקש מהיהודים שימירו את דתם.
משפחתו
עריכהבשנת 1221 התחתן חיימה עם לאונור מקסטיליה, בתם של אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה ואלינור מאנגליה, מלכת קסטיליה, ממנה נולד לו בן אחד:
בשנת 1235 התחתן חיימה עם יולאנטה מהונגריה, בתו של אנדראש השני, מלך הונגריה, ממנה נולדו לו עשרה ילדים:
- ויולנטה מאראגון (1236–1301), אשת אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.
- קונסטנסה (1239–1269), אשת מנואל מקסטיליה, אחיו של אלפונסו העשירי.
- פרו השלישי, מלך אראגון (1240–1285), אשר מלך אחרי אביו על אראגון, קטלוניה וולנסיה.
- חיימה השני, מלך מיורקה (1243–1311), אשר שלט באיים הבלאריים.
- פרננדו, (1245–1250).
- סנצ'ה (1246–1275), נזירה שחיה בירושלים.
- איזבלה (1248–1271), אשת פיליפ השלישי, מלך צרפת.
- מריה (1248–1267), נזירה.
- סנצ'ו מאראגון (1250–1275), ארכיבישוף העיר טולדו.
- לאונור (1251).
בשנת 1235 התחתן חיימה עם תרסה גיל דה וידאורה, ממנה נולדו לו שני ילדים:
בנוסף, היו לחיימה כמה ילדים לא חוקיים.
אילן יוחסין
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה- חיימה הראשון, מלך אראגון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- חיימה הראשון, מלך אראגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חיימה ה-1, (1208–1276), מלך אראגון, דף שער בספרייה הלאומית
הקודם: פרו השני, מלך אראגון |
מלך אראגון 1213–1276 |
הבא: פרו השלישי, מלך אראגון |