חסינות תאית

חסינות תאית היא תגובה חיסונית שלא מעורבים בה נוגדנים. לעומת זאת מעורבים בה תאים בלענים (מקרופאגים), תאי הרג טבעיים, ולימפוציטים ציטוטוקסיים מסוג T המשחררים ציטוקינים - חלבונים המשמשים לתקשורת בין תאי המערכת החיסונית לרקמות הגוף - כתגובה לאנטיגן - פרודה המוכרת על ידי המערכת החיסונית.

חסינות תאית מגינה על הגוף בכך שהיא:

1. מפעילה את מנגנון המָוֶת הַתָּאִי הַמְּתֻכְנָת (אפופטוזה) בתא שנדבק במחלה, ובכך גורמת לו למות.
2. גורמת למנגנוני תאי ההרג הטבעיים ותאי הבלען (המקרופאגים) להרוג את גורם המחלה (הפתוגן).
3. מאמנת את הלימפוציטים - תאי הדם הלבנים הפעילים במערכת החיסונית, וכך גורמת לתגובה מהירה יותר בפעם הבאה.

מנגנון זה עוזר במקרים בהם הפתוגנים, אותם גורמים לתסמיני המחלה, מסוגלים להרוס ולשרוד את תאי הבלען (הפאגוציטים) שהיו אמורים להשמיד את גורם המחלה. מנגנון זה הוא היעיל ביותר נגד פגיעה תוך-תאית של נגיפים (וירוסים), אבל יעיל גם במקרים של סרטן.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.