חמסין
חַמְסִין (בערבית خمسين – ח'מסין) הוא רוח מדברית חמה ויבשה המנשבת באזור צפון אפריקה והמזרח התיכון, בדומה לסירוקו וסמום. התופעה נגרמת בשל שקעים ברומטריים (מהסוג המכונה בישראל שקע שרבי) שנעים ממדבר סהרה מזרחה לאורך חופיו הדרומיים של הים התיכון בתקופה שבין חודש פברואר לחודש יוני.
החמסין מנשב בעיקר במצרים, שם הוא מופיע בסביבות חודש אפריל, ומביא עמו כמויות אדירות של אבק וחול ממדבר סהרה. במהלך החמסין הרוחות מגיעות למהירות של 140 קמ"ש והטמפרטורה עולה בשיעור של עד 20 מעלות צלזיוס על פני פרק זמן של שעתיים.[1]
על פי האמונה הערבית העממית, מספרם של ימי החמסין בשנה הוא חמישים, ומכאן שמה של תופעה זו. זאת, אף על פי שהחמסין אינו מנשב בדרך כלל בתדירות של יותר מפעם בשבוע. ישנה סברה נוספת שחמישים ימי החמסין מקבילים לחמישים הימים שבין חג הפסחא לחג הפנטקוסט.[2]
במהלך מסעו של נפוליאון במצרים התקשו החיילים הצרפתים לעמוד בפני החמסין. בעת שהמקומיים הלכו לתפוס מחסה, החיילים הצרפתים התעלמו מהמתרחש עד שכבר היה מאוחר מדי.[3] באופן דומה, גם במערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה נאלצו החיילים הגרמנים וחיילי בעלות הברית לעצור באמצע הקרב בשל חסימת שדה הראייה וההפרעות האלקטרו-מגנטיות. הפרעות אלו נגרמו כתוצאה מהחמסין והוציאו מכלל שימוש את המצפנים.[4]
בעברית החמסין משמש כשם נרדף לשָׁרָב אף שאלה הן שתי תופעות שונות, שכן השרב מאופיין בגלי חום וביובש אך בלי הרוח החזקה האופיינית לחמסין, השרב מופיע בארץ ישראל בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- שרב וחמסין, באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 באפריל 2014
- רוביק רוזנטל, חמסין, באתר "הזירה הלשונית", 28 באוקטובר 2014
ננה אריאל, מתלוננת על החום, איזה חום: הפואטיקה של החמסין, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015- אילון גלעד, המקור האמיתי של החַמְסִין, באתר הארץ, 23 באפריל 2019
- חמסין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מחבר לא ידוע, Egypt Climate and Weather, Tour Egypt.
- ^ שרב וחמסין, באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 באפריל 2014
- ^ Burleigh, Nina (2007). Mirage. New York: Harper. P. 135.
- ^ DeBlieu, Jan (1998). Wind. New York: Houghton Mifflin. P. 57.