חנוך סלור

חנוך סלור
לידה	27 בדצמבר 1936 (בן 87); פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	גנטיקה מולקולרית
מקום לימודים	אוניברסיטת סטנפורד (1963); הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית; אוניברסיטת אינדיאנה ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב; המכללה האקדמית תל-חי ;

חנוך סלור (נולד ב-27 בדצמבר 1936) הוא פרופסור אמריטוס לגנטיקה מולקולרית של האדם, ראש המחלקה לשעבר של המחלקה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב; פרופסור לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית תל חי, לשעבר ראש המחלקה ודיקן בית הספר למדע וטכנולוגיה. המייסד, נשיא לשעבר והמדען הראשי של חברת BioHytech Israel (ביוהייטק ישראל), ונשיא BioHytech International (ביוהייטק בינלאומי), חברת ביוטכנולוגיה שפיתחה את ערכת האבחון הראשונה האימונואסיי של אנזים לבדיקת דם אימהית עבור חלבון עוברי (Alpha Fetoprotein), כגורם סיכון של העובר ללקות במום בתעלה העצבית (כדוגמת ספינה ביפידה).סגן נשיא למחקר ופיתוח של חברת סטארט-אפ אשר מפתחת גישה חדשה לחיסון נגד משפחה של סרטן אנושי שמקורם ברקמת אפיתל (המכונה אדנוקרצינומות) של איברים שונים בגוף.

ביוגרפיה

חנוך סלור - חייל בנח"ל המוצנח. צולם על ידי מיכה בר. צלם ישראלי וחתן פרס ישראל לצילום.

חנוך סלור נולד באם המושבות, פתח תקווה, למשפחה של מייסדי המושבה. סבו מצד אביו היה הרופא צבי אריה סלור, הוריו היו חיה ויצחק סלור, ואחותו היא אסתר ליפשיץ. הוא למד עד כיתה ז' בבית הספר עממי "פיקא", שבו גם למדו הוריו בילדותם ובכיתה ח' עבר ללמוד בבית חינוך. בצעירותו חנוך היה חבר בצופים וכשעבר לבית חינוך הצטרף לתנועת הנוער העובד והלומד אשר נפגשו במועדון שלהם במרכז העיר ברחוב שפירא. הבנים היו מלווים את הבנות אחרי הפעולה, ולעיתים חנוך היה חוזר מאוחר מאוד לביתו. הוריו אמרו לחנוך שאינו יכול להגיע אחרי חצות, ואבא אף הזהיר שאם הוא יגיע שוב אחרי חצות הדלת תהיה נעולה. לילה אחד אחרי פעולה בתנועה, חנוך ליווה חברה שגרה מרחק כשעה הליכה והגיע לביתו אחרי חצות, והדלת אכן הייתה נעולה. חנוך נכנס לבית בהמשך הרחוב ליד בית המשפחה אשר היה בתהליך בנייה, התכסה בדלת מפני הקור והלך לישון. כששמע את אמו יוצאת לרחוב וקוראת בכל השכונה "חנוך! חנוך!" הוא לא ענה. ביום למחרת חנוך נסע בטרמפים לקיבוץ גבעת חיים מאוחד, לדודתו האהובה, פדות (רותם/רוקוטניץ). חנוך הגיע אליה ואמר שיש שביתה בבית הספר ושהוא יישאר אצלה עד שתסתיים השביתה. המשטרה חיפשה אותו 10 ימים בכל הארץ.

בכיתה ט' החליט לעבור לבית הספר החקלאי נהלל כהכנה להיות קיבוצניק. חנוך היה טוב מאוד בלימודים ובלט במיוחד בשיעורי הכימיה. המורה לכימיה הייתה ד"ר רודובנסקי, שבעלה היה הרופא של נהלל. ד"ר רודובנסקי לא ידעה ללמד היטב כך שחנוך היה זה שבפועל לימד את הכיתה כימיה. חנוך היה תלמיד שובב בבית הספר והמשיך להיות כזה גם בנהלל. באחת הפעמים, טלפנו להורים מבית הספר באמירה שצריך לקחת אותו. כשהגיעו עם הרכב לנהלל, ד"ר רודובנסקי התערבה ואמרה ש"הוא המורה לכימיה ואי אפשר לקחת אותו", והתחייבה שהיא תיקח עליו אחריות. באמצע שנת י"א של חנוך בנהלל, החליטו לשנות את בית הספר מתלת שנתי ללא בגרות לארבע שנתי עם בגרות. מתוך כיתה של 18 תלמידים רק 10 הועברו למסלול החדש ומתוכם רק שניים סיימו אותו בהצלחה, וביניהם חנוך. חנוך וחבריו היו גם בגדנ"ע סיירים, וטיילו ברגל בכל רחבי הארץ. הם רכבו על סוסים, והיו נוסעים ליבנאל לרכב על הסוסה של אחותו שם. בתקופה זו חנוך היה חבר בגרעין שדמות, הגרעין שלימים הקים את קיבוץ עין גדי.

שירות צבאי

עם סיום הלימודים חנוך התגייס לנח"ל המוצנח, והיה ממקימי "גרעין לנגב", גרעין שהורכב ברובו מבוגרי בתי ספר חקלאיים אשר רצו להקים קיבוץ חדש. גרעין זה הקים את היאחזות קציעות.

בפרוץ מבצע קדש חנוך היה בהדרכה וארגן והדריך את המחזורים הבאים של "גרעין לנגב", את מחזורים ב' וג', שחניכיו היו גרעין חזק של קיבוץ רביבים. בני המחזורים הגיעו מנהלל, מכדורי, מבפרדס חנה, מהכפר הירוק ומירושלים. לירושלים היה נוסע להדריך עם רכבה של גולדה מאיר, כשהייתה מגיעה לקיבוץ רביבים לסוף שבוע.

לקראת סוף שירותו, נפצע חנוך בצניחת לילה כחלק מתאונת אימונים. המיתרים של המצנח לא עבדו. חנוך פתח את מצנחו הרזרבי אך לא הספיק לשחרר בזמן את שק הרגל עם המקלע אשר היה קשור לרגלו וברכו התרסקה. חנוך עבר ניתוח והסתובב עם גבס וקביים עד להחלמתו. בזמן זה כולם חשבו שחנוך נפצע במלחמה ושהוא גיבור מלחמת קדש. חנוך מספר שהרגיש נבוך. חנוך לא צנח יותר.

עם תום השירות חזר חנוך לקיבוץ רביבים. ענף המדעים שאותו רצה נלקח אז חנוך החליט להקים משתלת ורדים, והיה למייסד הראשון של המשתלה בקיבוץ. בעקבות סקרנות וחיפוש אתגר אינטלקטואלי, חנוך החליט גם להצטרף למכונים הבריטים שם למד באופן עצמאי ופיתח תיאבון ללימודים במהלך השהות בקיבוץ.

תקופת הלימודים

חנוך ביקש ללמוד לימודים אקדמיים. הקיבוץ לא הסכים להתחייב ללימודיו ולכן חנוך מסר את משתלת הוורדים שייסד לחברו אברום, עזב את רביבים וחזר לבית הוריו ללא פרוטה. הוא נרשם והתקבל לפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.

בשנת 1958, לפני תחילת שנת הלימודים, חנוך עבד מטעם הסוכנות היהודית בתור מדריך למטעים והיה בין הראשונים לגדל גפנים באזור בו עבד. היה לו בית במושב עג'ור בעמק האלה מטעם הסוכנות.

אל המושב הגיעה עובדת סוציאלית ירושלמית, בשם אורה בלוי. ניסיונות החיזור במפגש הראשון לא הצליחו אך לאחר מספר חודשים, עם תחילת שנת הלימודים באוניברסיטה העברית, השניים נפגשו במקרה בשנית בירושלים, התיידדו, נהיו חברים, ולאחר כשנה התחתנו באוגוסט, שנת 1959.

בשנה הראשונה למד חנוך עם שאר הפקולטות למדעים (רפואה, כימיה, ביולוגיה וכו') והתפעל מעולמות המדע אשר נחשף אליהם. בשנה זו, כדי להתפרנס, חנוך עבד בארגון "השומר" בתור שומר על ציוד מכני כבד, עבודה אשר ארגן לו דודו, משה סלור, אשר היה ממיסדי "השומר" ובין בכירי אגודת השומרים. חנוך, שהיה מצד אימו בן למשפחת יעקבסון המוזיקלית, ובעל שמיעה מצוינת ואהבה לחלילית, ארגן קבוצת תלמידים בבית הכרם והחל ללמד חליל. בזכות הפרנסה המוצלחת במקום אופניים קנה אופנוע.

שנת הלימודים השנייה כללה בעיקר לימודי מדעים בפקולטה לחקלאות במכון ויצמן. הזוג הצעיר עבר לגור ברחובות בצריף הסמוך למכון ויצמן. את קבוצת החלילית בירושלים העביר לחבר, וברחובות הקים קבוצת למידה בחליל נוספת. תלמידו הראשון היה בנו של אבא אבן, אשר היום הוא קלארניטן ראשי בתזמורות פילהרמוניות בכל העולם. תלמיד נוסף היה שם טוב לוי, כיום מוזיקאי ישראלי מפורסם. חנוך היה מכין להם תווים ואף ארגן להם קונצרט ברדיו. כדי לאפשר לכל אחד תחושה שהוא לוקח חלק מהיצירה, חנוך היה מלמד קאנונים כך שהמתקדמים יכלו לנגן הכל והמתחילים ניגנו את החלק המתאים להם. בין הקאנונים האלו היה השיר 'עלי עין שוקקה'.

נקודת מפנה משמעותית בהתפחות המקצועית של חנוך הייתה במהלך לימודים בשנה השנייה בפקולטה לחקלאות. חנוך השתעמם מלימודי החקלאות ופיתח עניין רב בכימיה ובגנטיקה. הוא נחשף לתחום זה גם בזכות ביקורים אצל חברו, גינזבורג, אשר עשה דוקטורט אצל ליאו זקס, חוקר סרטן באימיונולוגיה. במהלך אותה שנה חנוך נחשף לספר [[:en:Medical genetics |BIOCHEMICAL GENETICS]], תחום המחבר בין שני עולמות אלו, ומאז החליט שזהו התחום אותו רוצה ללמוד.

עם סיום התואר הראשון, חנוך שלח בקשות לאוניברסיטאות ייל, וסטנפורד והתקבל לשתיהן. הוא החליט ללמוד בסטנפורד אף על פי שלא ידע כמעט דבר על אוניברסיטה חשובה זו, בזכות שכן ברחובות שהיה ביופיזיקאי בסטנפורד ואמר שאין מה ללכת לייל שכן הרבה יותר קר שם. בשנת 1960 עבר לפאלו אלטו, קליפורניה, יחד עם אורה וביתו הבכורה יערה, בת השנה.

במהלך אותה שנה חנוך התעסק בעיקר במחקר של גנטיקה מולקולארית של חיידקים, אך חנוך החליט שאינו רוצה לחקור MICROBIAL GENETICS אלא HUMAN GENETICS. הוא התמקד בעובדה עם טרנסוקציות, תחום של חתן פרס נובל, פרופסור יהושע לדרברג.

לאחר שסיים את התואר השני, שלח את קורות חייו למרכזי המחקר המרכזיים שעסקו בנושאים אלו, והם בויסקונסין ובאינדיאנה. חנוך התקבל מיד ועבר לאינדיאנה יחד עם משפחתו לטובת לימודי הדוקטורט. כיוון שהגיע עם רקע בביוכימיה, הפרויקט עליו עבד עסק באנזימולוגיה, בדגש על דיאנזות, אנזימים מפרקי DNA. זה היה נושא הדוקטורט שלו ב-MEDICAL GENETICS מאוניברסיטת אינדיאנה. בתזה של חנוך הוא הבחין בנוכחות של דיאנזות בתוך גרעיני התא, מה שלימים התברר להיות אנזימי רסטריקציה. חנוך היה מחלוצי המחקר אשר גילו זאת, אך הדבר לא התפרסם במאמר מדעי, אך כן נמצא בתזה. בשנת 1965, במהלך שהותו באינדיאנה, נולדה לחנוך ואורה בתם השנייה, שירה. עם סיום הלימודים החליט לעשות פוסט-דוקטורט והתקבל ללמוד בקבוצתו של זוכה פרס נובל פרופסור Severo Ochoa. המשפחה עברה לניו יורק ול-FORREST HILLS בקווינס.

קריירה מקצועית

בשנת 1967 עם פרוץ מלחמת ששת הימים חנוך ואורה החליטו לחזור לארץ כיוון שהרגישו שאינם יכולים להישאר בחוץ לארץ. ראש המחלקה לביוכימיה הגיע לארצות הברית כנציג מטעם אוניברסיטת תל אביב, פגש את חנוך והציע לו עבודה להיות ממקימי הפקולטה לרפואה. המשפחה חזרה לישראל. במהלך שהותו באוניברסיטת תל אביב חנוך התקדם ממרצה למרצה בכיר, סיים את הפרופסורה שלו בגיל בשנת 1971, בגיל 35, ולימים היה ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב..

את השבתון הראשון בשנת 1972 עשה בסן פרנסיסקו, (UCSF (University of California San Francisco Medical School-Radiobiology department, בחקר של מחלות סרטניות גנטיות. בשנה זו נולד צח, ילדם השלישי. המשפחה הייתה בסן פרנסיסקו בשנת 1973 עם פרוץ מלחמת יום כיפור. על אף שתכנן שבתון לשנתיים השלים חנוך רק שנה אחת כיוון שהחליטו לחזור לישראל. עם החזרה לישראל חנוך גויס במילואים לחיל הרפואה והוכשר לעשות ביקורות מים בשטח אויב, והוא נסע לעשות זאת מעבר לתעלה. בעודו שם חנוך העביר הרצאות לחיילים בבסיס, ופעמיים בשבוע הוטס משדה תעופה המצרי "פאיד" חזרה לאוניברסיטה כדי להעביר הרצאות. בשבתון השני שלו, בשנת 1978, חנוך עבד ב NIH- NATIONAL CANCER RESEARCH למשך שנתיים בחקר מחלת הסרטן.

במהלך עבודתו באוניברסיטת תל אביב, בשנות ה-80, חנוך היה ראש המחלקה ל-HUMAN GENETICS בשתי קדנציות (המקסימום האפשרי). בהמשך חנוך גם היה אחראי על תוכנית "נוער שוחר מדע" מטעם אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1984, חנוך היה לראשון בעולם שפיתח את הבדיקה לחלבון עוברי. באותו הזמן מכללת תל חי, אשר הייתה באותו הזמן מכללה אזורית, החליטה לעבור להיות מכללה אקדמית וביקשה לפתוח מחלקת ביוטכנולוגיה. המכללה פנתה אל חנוך כדי שיבוא להקים את מחלקת הביוטכנולוגיה, וחנוך הסכים בשמחה. התוכנית אושרה כתוכנית תלת שנתית למהנדס ביוטגנולוגיה BA. חנוך היה מקים התוכנית, ראש המחלקה והדקאן, הוא היה ראש בית הספר למדעים (בשנת 86–1985).

חנוך היה טס מדי שבוע בכל יום שלישי לקריית שמונה, מרצה במכללת תל חי וחוזר בבוקר למחרת להרצות באוניברסיטת תל אביב. מהלך זמן זה חנוך היה מרצה חיצוני מאוד מבוקש. הוא הרצה בכל רחבי הארץ בתנועה הקיבוצית, במועדונים ועוד.

בסוף שנות ה-80 חנוך קיבל הצעה לעזור להקים בית ספר ללבורנטים רפואיים והוא הסכים. באותן שנים חנוך כתב את תוכנית הלימודים והקים את בית הספר ללבורנטיים "יעד" המוקם בת לאביב למול כיכר רבין.

בשבתונים הבאים חנוך עבד ב-BALTIMORE ב-JOHNS HOPKINS UNIVERSITY, ובשבתון האחרון עבד בטקסס במרכז מ' ד' אנדרסון CANCER RESEARCH.

כיום חנוך הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. מאז היציאה לפנסיה חנוך הקים חברת סטארט אפ, אשר מפתחת גישה חדשה לחיסון נגד משפחה של סרטן אנושי שמקורם ברקמת אפיתל (המכונה אדנוקרצינומות) של איברים שונים בגוף.

חנוך הוא גם שחקן שח, והיה ראש המועדון לסקר לשחמט.

Experience

Tel Aviv University, Professor (emeritus), Human Molecular Genetics, 1967 – Present-52 years
Sackler School of Medicine, Tel Aviv University, Israel
Former head of the department, Director-DNA Repair laboratory
Published over 120 research papers
BioHyTech Inc, Ramat Gan, Israe, lPresident and chief scienist, 1981 – 19887 years
Developed the first maternal blood test for Alfa Feto Protein as a marker for Neural Tube Defects
Developed 7 diagnostic kits for autoimmune diseases (5 of which received FDA 510K approval)

Education

NYU Medical School, New York, Biochemistry Department. Post-doctoral fellow in Molecular Genetics, 1966 – 1967
Medical Genetics, Indiana University Medical School, Indianapolis,IN. Ph.D in Medical Genetics, 1964 – 1966
Stanford University, Palo Alto, California. M.Sc. Molecular Biology,Biochemical Genetics, 1961 – 1963

Activities and Societies

American Soc. of Human Genetics, American Society of Cancer Research, European Society of Human Genetics, Israel Society of Human Genetics.

Former Head of the Department of Human Molecular Genetics, Sackler School of Medicine, Tel Aviv Israel. Former Head of the Bioetechnology (and founder) of Tel Hai Academic College and former Dean of the School of Science and Technology (Biotechnology, Environmental Sciences and Computer Sciences) in Tel Hai Academic College, Israel. Visiting professor at various major universities and Research Institutes in the USA (University of California School of Medicine, Stanford University, Johns Hopkins School of Medicine, MD Anderson Cancer Research Center, University of Texas, Houston, and the National Cancer Institute, NIH, Bethesda, Maryland.)