חסידות קאליש
חסידות קאליש הייתה חסידות שפעלה במאה ה-19, ענף מחסידות פרמישלאן. החסידות נוסדה בעיירה קאלוש בגליציה המזרחית (כיום אוקראינה) שכונתה בפי היהודים קאליש.
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | קאלוש, גליציה המזרחית |
| מייסד | יצחק מקאליש |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | אוקראינה |
  | |
תולדות החסידות
עריכהרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן היה מראשוני תלמידי הבעל שם טוב ולאחר פטירתו בשנת תק"כ החל לכהן באדמו"רות, נפטר בשנת תקל"ג.
לאחר פטירתו בניו החלו לכהן באדמו"רות. בנו הבכור רבי אהרן אריה לייב בפרמישלאן ובנו השני רבי דוד, האדמו"ר הראשון בקאלוש.
לאחר פטירת רבי דוד נקרא בן אחיו רבי אהרן לייב מפרמישלאן, רבי יצחק למלא את מקומו.
לאחר פטירתו רבי ישראל לייפר מילא את מקומו. נפטר בכ"ה באדר תר"מ.
ממלא מקומו רבי יצחק לייפר מקאליש (השני), אחיו רבי יהודה התגורר אף הוא בקאליש.
שושלת רומאן
עריכהבן נוסף של רבי יצחק מקאליש, רבי דוד אייזקסון, החל לכהן ברבנות ואדמו"רות ברומאן.
אחריו כיהן חתנו, רבי יצחק, בנו של אחיינו רבי אהרן לייב מנדבורנא, עד לפטירתו בשנת 1908.
אחריו כיהן בנו רבי שלמה אייזיקסון, חתנו של רבי מאיר מקרעטשניף, עד לפטירתו בשנת ת"ש (1940).
בנו, רבי מאיר איזקסון, חתנו של רבי איתמר מנדבורנא, כיהן כתקופה לאחר המלחמה ברבנות רומאן, ולאחר מכן כיהן באדמו"רות רומאן בארצות הברית.
בניו של רבי מאיר הם:
- רבי חיים שלום, האדמו"ר מנדבורנה פילדלפיה.
- רבי שלמה, האדמו"ר מפאסעייק.
- רבי מרדכי יששכר בער, ממלא מקום אביו ומכהן כאדמו"ר מרומאן.
החסידות לאחר השואה
עריכהרבי יוסף רוזנבוים (נפטר בכ"ג באב תשע"ט) בן רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ הקים חצר בשם קאליש בארצות הברית, בשכונת פלטבוש שבברוקלין. בשנת תשע"ז קנה 'קונטרי' לחסידות בהרי הקטסקילס שבניו יורק. בנו רבי יחיאל מיכל הקים (בחיי ותחת נשיאותו של אביו) תלמוד תורה לילדים וישיבה לבחורים בבורו פארק. בניו האחרים של רבי יוסף - רבי משה יהושע מקאליש (תפארת ישכר) ויליאמסבורג, ורבי יצחק מסאטינוב.
רבי מרדכי יצחק לייפער, בן רבי אהרן יחיאל מנדבורנה צפת וחתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, הקים חצר בשם קאליש ברמת בית שמש.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45.