חשיארש הראשון

חשיארש הראשון
𐎧𐏁𐎹𐎠𐎼𐏁𐎠
	חשיארש הראשון מלך פרס
	חשיארש הראשון מלך פרס
לידה	518 לפנה"ס; הממלכה האחמנית
נרצח	אוגוסט 465 לפנה"ס (בגיל 53 בערך); הממלכה האחמנית
מדינה	הממלכה האחמנית
מקום קבורה	איראן
בת זוג	אמסטריס
שושלת הממלכה האחמנית
תואר	מלך
אב	דריווש הראשון
אם	אטוסה
צאצאים	Darios; Rhodogune; Amytis; ארתחששתא הראשון; Histaspes; Artarius
יורש העצר	ארתחששתא הראשון
	485 לפנה"ס – 465 לפנה"ס; (כ־20 שנה)
	→ דריווש הראשון ארתחששתא הראשון ←

חְשְיָארְשָׁ הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה")^[1] מוכר גם בצורה היוונית של שמו - קסרקסס (Ξέρξης, Xerxes), היה מלך פרס האחמנית בשנים 485–465 לפנה"ס.

על פי סברה רווחת, חשיארש מזוהה כמלך אחשוורוש ממגילת אסתר. אחת הראיות לכך היא כתיבת השם (ולא קריאתו) "אחשוורוש" בסוף מגילת אסתר: "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם".^[2]

בזמנו של חשיארש הגיעה הממלכה לשיא גודלה, וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה (אנ'), פארתיה, חלקים מהודו וחלקים מתראקיה. גם נתון זה תומך בזיהויו כאחשוורוש המקראי לאור התיאור מתחילת מגילת אסתר:

”וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה”.^[3]

ביוגרפיה

חשיארש היה בנם של דריווש הראשון ושל אטוסה, בתו של כורש הגדול. אף על פי שלא היה הבכור בין בני דריווש, התמנה ליורש העצר, כנראה משום שהיה הראשון שנולד לאחר עלייתו לשלטון של דריווש, או הראשון שנולד מאשתו אטוסה.

פועלו הראשון כמלך היה דיכוי מרד שפרץ במצרים, ולהכפיף את מצרים לשלטון נוקשה ומחמיר יותר, בניגוד למדיניות הסובלנית יחסית שהנהיגו קודמיו. מדיניותו הנוקשה יותר התבטאה גם ביחסו לבבל, שפגע במידת העצמאות שלה. הוא הרס את מקדש אסגילה וניתץ את פסל מרדוך, האל־הפטרון של העיר ששכן במקדש, דבר שהוביל למספר התמרדויות שגם הן דוכאו ביד קשה.

האירוע המרכזי בחייו היה היציאה למלחמה כנגד יוון, שבאה כתגובה למרד האיוני ולהפסד בקרב מרתון, שהתרחשו בימיו של אביו.

ההיערכות למסע המלחמה החלה בשנת 483 לפנה"ס. לצורך העניין גויס אחד הצבאות הגדולים ביותר שידע העולם עד שלפי הערכות מודרניות, מספרם הגיע לכ-300 אלף. גודל הצי היה בין 400 לאלף אוניות. למרות ההכנות הקפדניות, המלחמה הייתה מפלה קשה לפרסים: ביבשה, הם אמנם ניצחו תחילה בקרב תרמופילאי, שנערך ב-12 בספטמבר – 19 בספטמבר 480 לפנה"ס, אבל ספגו בו אבדות קשות. בזירה הימית, הפרסים נוצחו על ידי האתונאים בקרב סלמיס. הפרסים ניגפו סופית לאחר תבוסתם בקרב פלטאיה ובקרב מיקאלה (479 לפנה"ס).

לאחר תבוסתו שב חשיארש לפרס. המקורות היווניים מתארים אותו כמתמסר לאחר מכן לחיי הוללות ותאוות (בדומה לאופן שבו מתואר אחשוורוש במגילת אסתר). עם זאת, מדובר במקורות שנכתבו מנקודת מבט עוינת שביקשה להמעיט מערכו, ועל כן כנראה מגזימים בתיאוריהם.

חשיארש מצא את מותו כשארטבון (אנ'), אחד מווזיריו, התנקש בו במיטתו. לאחר מותו עלה לשלטון בנו, ארתחששתא הראשון, אשר יש הסבורים שדווקא הוא היה אחשוורוש.

במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה, שנכתבה על ידי חשיארש, ובה מתוארים הגנאלוגיה ומעשי המלך.

חשיארש באמנות

המחזאי היווני אייסכילוס מציג את חשיארש כדמות במחזה "הפרסים", אשר מתאר את התגובה של החצר הפרסית לתבוסתו בידי היוונים (המחזה נותן את עיקר הקרדיט לאתונאים) ומסתיים בהגעתו לשושן.
חשיארש מופיע גם כדמות הראשית באופרה "סרסה" של המלחין גאורג פרידריך הנדל, אם כי הקשר בין דמותו כפי שהיא מוצגת באופרה לבין דמותו ההיסטורית הוא קלוש ביותר.
בסרט "300" משנת 2007, שהופק על ידי חברת האחים וורנר, המלך חשיארש (Xerxes - באנגלית) מגולם על ידי השחקן הברזילאי רודריגו סנטורו בתור ענק, קירח עם נטיות מגלומניות בעל עגילים מרובים ואיפור. הסרט, שמבוסס על הרומן הגרפי מאת פרנק מילר, מתייחס לקרב תרמופילאי שנערך בשנת 480 לפנה"ס, שבו מלך ספרטה, לאונידס, הוביל את צבאו נגד הפרסים המתקדמים.