טארגט
תאגיד טארגט (באנגלית: Target Corporation) הוא תאגיד חנויות כלבו אמריקאי. זוהי החברה הקמעונאית השמינית בגודלה בארצות הברית, והיא מהווה מרכיב במדד S&P 500.[1] נכון ל-2 בפברואר 2019, טארגט מפעילה 1,844 חנויות ברחבי ארצות הברית.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בניו יורק (TGT)  |
| מייסדים |
George Dayton |
| תקופת הפעילות |
24 ביוני 1902 – הווה (122 שנים) |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
מיניאפוליס |
| ענפי תעשייה |
קמעונאות, רשת שיווק, big-box store |
| שווי שוק | 59.02 מיליארד דולר (28 בנובמבר 2024) |
| הכנסות |
109,120,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| רווח תפעולי |
3,848,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| רווח |
2,780,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| מנכ"ל |
Brian Cornell |
| עובדים |
345,000 (נכון ל־3 בפברואר 2018) |
|
www | |
  | |
החברה הוקמה על ידי ג'ורג' דייטון, נקראה במקור בשם Goodfellow Dry Goods ביוני 1902, לפני ששמה שונה ל-Dayton's Dry Goods בשנת 1903, ואחר כך לחברת דייטון בשנת 1910. חנות טארגט הראשונה נפתחה ברוזוויל, מינסוטה בשנת 1962. חברת האם קיבלה את שמה חברת דייטון בשנת 1967. התאגיד הפך לתאגיד דייטון-הדסון לאחר שהתמזג עם חברת JL הדסון בשנת 1969 והחזיק בבעלותו מספר רשתות כלבו של דייטון, הדסון, מרשל פילדס ומרווין. חברת האם קיבלה את השם תאגיד טארגט בשנת 2000 ונפרדה מרשתות הכלבו האחרונות שלה בשנת 2004.
טארגט ביססה את מעמדה כחטיבת שעות היום של תאגיד דייטון-הדסון בשנות השבעים; היא החלה להרחיב את הרשת בפריסה ארצית בשנות השמונים והציגה פורמטים חדשים של חנויות תחת המותג טארגט בשנות התשעים. החברה הצליחה בשל מיצוב זול בענף.[2] החברה דורגה ב-2018 כמספר 39 ברשימת Fortune 500 של התאגידים הגדולים בארצות הברית לפי הכנסות כוללות.[3] טארגט מוכרת לעיתים קרובות בזכות הדגש על "צורכיהם של הקונים הצעירים ומודעי הדימוי", ואילו יריבתה וולמארט נשענת יותר על האסטרטגיה של "מחירים נמוכים תמיד".[4]
מיתוג
עריכהלוגו
עריכה-
לוגו טארגט, 1962–1967 -
לוגו טארגט, 1968–הווה -
לוגו טארגט, שימש כלוגו ראשי בין השנים 1975–2004 ולוגו משני בין השנים 2004–2018 -
לוגו טארגט, 2004–2018 -
לוגו טארגט, 2018 – הווה -
סמל טארגט גרייטלנד, 1990–2006 -
לוגו SuperTarget, 2006–1995 -
לוגו SuperTarget שני, GMT -
לוגו CityTarget, 2015–2012 -
לוגו TargetExpress, 2015–2014 -
לוגו של Super Target, 2018–2004
.png){kind=logo}
.svg){kind=logo}
.svg)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טארגט (באנגלית)
טארגט, ברשת החברתית פייסבוק
טארגט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טארגט, ברשת החברתית אינסטגרם
טארגט, ברשת החברתית טיקטוק
טארגט, סרטונים בערוץ היוטיוב
טארגט, הבלוג הרשמי
טארגט, באתר פינטרסט- טארגט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע עסקי על חברת טארגט באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- טארגט, בגוגל פיננסים
- טארגט, באתר Crunchbase (באנגלית)
- טארגט, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "STORES Top Retailers 2017 - STORES: NRF's Magazine". STORES: NRF's Magazine (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-12-01.
- ^ Tuttle, Brad. "Why Target Is Focusing on Millennials and Cities Instead of Suburban Moms". נבדק ב-12 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Fortune 500 Companies 2018: Who Made the List". Fortune (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-11-10.
- ^ Leinward, Paul; Mainardi, Cesare (15 בדצמבר 2010). "Why Can't Kmart Be Successful While Target and Walmart Thrive?". Harvard Business Review. Harvard Business Publishing. נבדק ב-17 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה)