טחנת רוח היא מנוע הרותם את אנרגיית הרוח לטחינת דגנים לקמח. למנועים המונעים על ידי הרוח יש גם שימושים אחרים, כגון שאיבת מים ודישה. כיום משתמשים בטורבינת רוח, המנצלות גם הן את אנרגיית הרוח, להפקת חשמל.

טחנת הרוח בפיטסטון - העתיקה בטחנות הרוח באיים הבריטיים

סוגי טחנות רוח

עריכה
  • העמוד (post mill) היא טחנה בה גוף הטחנה כולו מסתובב על בסיסו, ומכוון את הלהבים לכיוון הרוח. טחנת העמוד נחשבת לסוג טחנת הרוח העתיק ביותר באירופה, והשימוש בו באנגליה, למשל, החל כבר במאה ה-11 או ה-12. באנגליה עדיין פועלת טחנת עמוד שהוקמה ב-1665.
  • טחנת סינר (smock mill) היא טחנה בה גוף הטחנה קבוע, וגג הטחנה עם הלהבים מסתובב כמעין סינר של הגוף. הגוף לרוב משושה או מתומן.
  • טחנת מגדל (tower mill) היא טחנה הדומה לטחנת הסינר, עם גוף בנוי מלבנים או אבן. מתקנים שונים שמשו לכיוון הלהבים. ב-1745 המציא המהנדס אדמונד לי מערכת אוטומטית לכיוון הלהבים, בעזרת מערכת להבים קטנה בזווית ישרה ללהבים העיקריים.

היסטוריה

עריכה
 
ציור של טחנות רוח בחורף
 
טחנות רוח ספרדיות בלה מנצ'ה

באירופה

עריכה
 
טחנת רוח בנורמנדי שבצרפת, בסמוך למון סן מישל.
טחנת רוח בסמוך לארמון סנסוסי.

באירופה, השתמשו בטחנות רוח החל מימי הביניים. אזורים מפורסמים שבהם השתמשו בטחנות רוח היו בהולנד וספרד. טחנות הרוח של ספרד ממלאות תפקיד נכבד בספרו של מיגל דה סרוונטס, דון קישוט.

וטחנות הרוח באירופה פרחו החל מהמאה ה-12 בעקבות מסעי הצלב. את טכנולוגיית טחנת הרוח הביאו הצלבנים לאירופה בעקבות ניסיונם בטחנות רוח במזרח התיכון.

מקורות פרסיים מראים שהיה שימוש בטחנות רוח כבר במאה הראשונה והשנייה לפני הספירה.

בארצות הברית

עריכה

בארצות הברית נעשה שימוש בטחנות רוח לצורך שאיבת מים בחוות ובתחנות הרכבת (מים שנועדו לקירור הרכבות) במערב התיכון.

ההתפתחות בשאיבת המים בארצות הברית הייתה הגורם העיקרי בהתפתחות החקלאות בצפון אמריקה, באזורים נרחבים בהם ללא טחנות רוח לשאיבת מים לא הייתה מתפתחת חקלאות בשל מחסור במקורות מים זמינים.

התפתחות זו תרמה גם להתפשטות פסי הרכבת בכל העולם, על ידי שאיבת מים בצורה קלה מבארות כדי לספק צרכים של רכבות קיטור. טחנות רוח עדיין משמשות לשאיבת מים במקומות רבים בהם חיבור לחשמל אינו אפשרי.

טורבינה בעלת הרבה להבים, סוג של טחנת רוח, הייתה נפוצה מאוד בארצות הברית בעבר. טורבינה זו ניצלה את הרוח החזקה לשם שאיבת מי תהום.

עיקרון ניצול אנרגיית הרוח עליו בוססו טחנות הרוח משמש כיום לייצור חשמל. מתקנים הדומים לטחנות רוח, והקרויים טורבינת רוח, מפיקים אנרגיה חשמלית. טורבינות אלה, הממוקמות בדרך כלל על הרים גבוהים או באזורים שטוחים בהם יש הרבה רוח, מנצלות את אנרגיית הרוח להפקת חשמל. בישראל קיימות חוות טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, ברמת סירין שבגליל התחתון ועל הגלבוע.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה