טיבריוס סמפרוניוס לונגוס

טיבריוס סמפרוניוס לונגוס
Ti.Sempronius C.f.C.n. Longus
מדינה	רומא העתיקה
פטירה	210 לפנה״ס
	215 לפנה״ס
	218 לפנה״ס
	? – 210 לפנה״ס

טיבריוס סמפרוניוס לונגוס (בלטינית: Tiberius Sempronius Longus;‏ 260 לפנה"ס – 210 לפנה"ס) היה קונסול ומצביא רומאי במלחמה הפונית השנייה.

היסטוריה

עם פרוץ המלחמה ב-218 לפנה"ס נבחר סמפרוניוס לקונסול, וקיבל לפיקודו את הפרובינקיה סיציליה. מחשבת הרומאים הייתה לנצל את עליונותם הימית ולהעביר את המלחמה כבר מראשיתה אל אפריקה^[1]. על כן העמידו לרשותו 2 לגיונות ואת עיקר הצי המלחמתי, 160 קווינקוורמות, והורו לו לאסוף כוחות ולהיערך לפלישה המתוכננת. עמיתו למשרה, פובליוס קורנליוס סקיפיו, נשלח עם 60 קווינקוורמות ו-2 לגיונות אל גאליה, כדי להיערך לקראת פלישה לספרד.^[2] סמפרוניוס קבע את בסיסו בליליבאיום (מרסלה), עיר הנמל השנייה בחשיבותה באי אחרי סירקוסאי. פוליביוס מספר, כי "ממדי מסעו היו כה מדהימים והכנותיו בליליבאיון כה גדולות, שהרי אסף כוחות מכל סוג שהוא ומכל מקום, עד שנדמה כי התעתד לשוט ישר לקרתגו ולשים עליה מצור בלי-דיחוי".^[3]

קודם בואו של סמפרוניוס לסיציליה יצאה שייטת קרתגית בת 20 אוניות כדי לפשוט על חופי דרום איטליה ולהטיל פחד על אוכלוסייתה. שייטת קרתגית אחרת, המונה 35 אוניות, עשתה דרכה אל ליליבאיום, על מנת להשיא את תושביה לסלק את הרומאים ולעבור לצדה של קרתגו, אך הובסה בקרב ימי סמוך לעיר. כשהגיע סמפרוניוס אל ליליבאיום, חיזק את השמירה בחופי סיציליה, וכדי לשלול מן הקרתגים תחנות ביניים בדרכם לבוז את חופי איטליה, השתלט גם על האי מליטה (מלטה). אחר כך יצא אל איי ליפארה, על מנת ללכוד את שבע-עשרה האוניות הקרתגיות, שעל פי ידיעותיו עדיין עגנו שם. משלא מצא אותן שב אל ליליבאיום, ובעודו בדרך נודע לו כי האוניות אחריהן הוא רודף פשטו על סביבות העיר ויבו שבקלבריה, וכי חניבעל חצה את האלפים ונכנס עם חייליו לאיטליה, ולכן עליו לשוב מיד לעזרת עמיתו הקונסול. סמפרוניוס הקצה עשרים אוניות להגנת חופי דרום איטליה, והגדיל לחמישים אוניות את צי הפראיטור מרקוס אמיליוס, נציב סיציליה. אחר כך שילח את הצי חזרה לאיטליה, והוא עצמו חצה את המצר וצעד עם חייליו במשך ארבעים יום לאורכה של איטליה אל ארימיניום (רימיני) שלחוף הים האדריאטי, בדרום עמק הפו. מכאן המשיך אל הנהר טרביה וחבר לעמיתו קורנליוס סקיפיו.^[4]

זמן קצר לאחר בואו נחל סמפרוניוס ניצחון על כוח רגלים ופרשים גאלים ונומידים ממחנה הקרתגים, שפשטו על שבטי גאלים אחרים בני המקום בעלי בריתם של הרומאים. הישג זה רומם את רוחו של סמפרוניוס, והוא היה להוט לצאת לקרב קודם שהחלים סקיפיו לגמרי מפצעי תבוסתו בקרב טיקינוס ובניגוד לעצתו, כדי לזכות לבדו בכתר הניצחון, ומה גם שמועד סיום כהונתו התקרב, והוא קיווה להיבחר מחדש למשרה. חניבעל העריך את עוז רוחו של סמפרוניוס וניצל את חפזונו. במהלך קרב טרביה (דצמבר 218 לפנה"ס) פיתה חניבעל את סמפרוניוס לצאת לקראתו מוקדם בבוקר ולחצות עם צבאו את נהר טרביה בתנאי קור ורעב, בשעה שצבאו שלו ערוך ומוכן מן העבר השני, נוסף לכוח פרשים שהוסתר מראש ותקף את הרומאים בעורפם. שני הצבאות הקונסולאריים הוכו מכה ניצחת, ושני הקונסולים מצאו מקלט מאחורי חומותיה של פלאקנטיה (פיאצ'נזה).^[5]

ב-215 לפנה"ס ניצח סמפרוניוס צבא קרתגי בפיקודו של חנו בן בומילקר ליד גרומנטום שבלוקאניה והניס אותו אל ארצם של הברוטיים.^[6] הוא נבחר לדקמוויר סאקריס פאקיונדיס (decemvir sacris faciundis), ונפטר בשנת 210 לפנה"ס.^[7]

בנו, טיבריוס סמפרוניוס לונגוס, נבחר לקונסול בשנת 194 לפנה"ס.

מקורות

פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991.
טיטוס ליוויוס. תולדות רומא. ספרים א, ב, כא, כב, ל. תרגמה מרומית: שרה דבורצקי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב.

Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1919-1959 .
Polybius. The Histories. Translated by W.R. Paton. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1922-1927. Digitized copy in: LacusCurtius.
Appianus. Roman History. Translated by H. White. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1912. Digitized copy in: LacusCurtius and Perseus.
s.v. "Longus, Sempronius" (1) in: Smith, W. (editor), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867. Digitized copy in: Perseus.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טיבריוס סמפרוניוס לונגוס בוויקישיתוף

טיבריוס סמפרוניוס לונגוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ מהלך דומה עשו הרומאים במלחמה הפונית הראשונה. בתחילה הניסיון עלה יפה, אך הצבא הרומי הובס לבסוף בקרב בגרדס והקונסול רגולוס נפל בשבי.
^ פוליביוס, ספר שלישי, 40, 61; ליוויוס, ספר עשרים ואחד, ו, יז.
^ פוליביוס, ספר שלישי, 41.
^ פוליביוס, ספר שלישי, 61, 68; ליוויוס כותב (ספר עשרים ואחד, נא), כי סמפרוניוס וחייליו הגיעו אל ארימיניום באוניות ולא בדרך היבשה; Appian, Annib. 6 .
^ פוליביוס, ספר שלישי, 70-75; ליוויוס, ספר עשרים ואחד, נב-נז; Appian, Annib. 7 .
^ Livius 23.37.10-11 .
^ Livius 27.6.16 .

[1] מהלך דומה עשו הרומאים במלחמה הפונית הראשונה. בתחילה הניסיון עלה יפה, אך הצבא הרומי הובס לבסוף בקרב בגרדס והקונסול רגולוס נפל בשבי.

[2] פוליביוס, ספר שלישי, 40, 61; ליוויוס, ספר עשרים ואחד, ו, יז.

[3] פוליביוס, ספר שלישי, 41.

[4] פוליביוס, ספר שלישי, 61, 68; ליוויוס כותב (ספר עשרים ואחד, נא), כי סמפרוניוס וחייליו הגיעו אל ארימיניום באוניות ולא בדרך היבשה; Appian, Annib. 6 .

[5] פוליביוס, ספר שלישי, 70-75; ליוויוס, ספר עשרים ואחד, נב-נז; Appian, Annib. 7 .

[6] Livius 23.37.10-11 .

[7] Livius 27.6.16 .

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]