טיוטה:דוח שטקל

המכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד

דוח שטקל הוא מסמך פסיכולוגי המתאר מקרה של התעללות מינית בילדות של אחד המנהיגים החסידיים הבולטים. ההשערה הרווחת היא כי המטופל המתואר בדוח הוא הרב שלום דובער שניאורסון (1860-1920), המכונה "האדמו"ר הרש"ב" - האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש.

רקע

וילהלם שטקל

הדוח נכתב על ידי ד"ר וילהלם שטקל (1868-1940), פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אוסטרי-יהודי. שטקל היה מתלמידיו הראשונים של זיגמונד פרויד ואחד ממייסדי הפסיכואנליזה. הוא נודע בגישתו האקטיבית לטיפול ובעבודתו על פירוש חלומות.

האדמו"ר הרש"ב

הרב שלום דובער שניאורסון, הידוע כאדמו"ר הרש"ב, היה מנהיגה החמישי של חסידות חב"ד. הוא נודע בלמדנותו העמוקה, בכתביו החסידיים המעמיקים, ובהנהגתו את החסידות בתקופה של שינויים גדולים בעולם היהודי. הרש"ב ייסד את ישיבת תומכי תמימים בלובביץ', את רשת ישיבות תומכי תמימים ותורת אמת.

תוכן הדוח

על פי הדוח, המטופל חווה התעללות מינית חמורה מגיל שש בערך ועד לחתונתו. ההתעללות בוצעה על ידי אחד החסידים בקהילה. כתוצאה מכך, המטופל פיתח טראומה חריפה ומספר נוירוזות, אשר הובילו אותו לפנות לטיפול פסיכולוגי בבגרותו.

פירוט ההתעללות

הדוח מתאר כי ההתעללות כללה מגע מיני לא הולם ומעשים מגונים. המתעלל, שהיה דמות מוכרת ומכובדת בקהילה, ניצל את מעמדו ואת תמימותו של הילד. ההתעללות התרחשה בסתר, לרוב במקומות מבודדים או בזמנים שבהם הילד היה לבד.

השפעות פסיכולוגיות

הדוח מפרט מספר השפעות פסיכולוגיות שנבעו מההתעללות:

1. חרדה כרונית ופחדים לא מוסברים

2. קשיים ביצירת קשרים אינטימיים

3. תחושות אשמה ובושה עמוקות

4. הפרעות שינה וסיוטים חוזרים

5. קשיים בתפקוד מיני בבגרות

6. נטייה להימנעות חברתית

הקשר האפשרי לאדמו"ר הרש"ב

למרות שזהות המטופל אינה מצוינת במפורש בדוח, ישנן ראיות נסיבתיות המצביעות על כך שמדובר באדמו"ר הרש"ב:

1. בחורף ה'תרס"ג (1903) נסע הרש"ב לווינה עם בנו הריי"צ ונפגש עם הפסיכולוג זיגמונד פרויד.

2. מטרת הנסיעה הייתה טיפול בתסמינים שנבעו, ככל הנראה, מההתעללות שחווה בילדותו.

3. הסיבה הישירה לפנייה לטיפול הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית.

ראיות נוספות

1. תיאורי אישיותו של הרש"ב מתאימים לחלק מהתסמינים המתוארים בדוח, כגון נטייה להתבודדות ורגישות יתר.

2. בכתביו החסידיים, הרש"ב מרבה לעסוק בנושאים של התגברות על תאוות ויצרים, מה שעשוי לרמוז על התמודדות אישית בתחומים אלו.

3. עדויות היסטוריות מצביעות על כך שהרש"ב סבל מבעיות בריאות שונות לאורך חייו, חלקן בעלות אופי פסיכוסומטי.

הטיפול

על פי מכתביו של הרש"ב ומקורות נוספים:

1. פרויד העניק לו טיפול בחשמל, אשר סייע להחזרת התחושה בידו.

2. הוא טופל גם על ידי וילהלם שטקל, שככל הנראה השתמש בשיטות של אסוציאציה חופשית ופירוש חלומות.

3. הרש"ב המשיך בטיפולים אלה גם לאחר שובו לרוסיה, אם כי הציוד שהיה זמין שם התגלה כפחות יעיל.

שיטות הטיפול

1. טיפול בחשמל: בתחילת המאה ה-20, טיפול בחשמל נחשב לחדשני ויעיל לטיפול במגוון בעיות נפשיות ונוירולוגיות. השיטה כללה העברת זרם חשמלי חלש דרך חלקים שונים בגוף.

2. פסיכואנליזה: שטקל, כתלמידו של פרויד, השתמש בשיטות פסיכואנליטיות כגון: אסוציאציה חופשית:

המטופל מתבקש לדבר באופן חופשי על כל מה שעולה בדעתו. פירוש חלומות: ניתוח סמלים ומשמעויות בחלומות המטופל. העברה: בחינת הרגשות והתגובות של המטופל כלפי המטפל כמקור מידע על דפוסים רגשיים.

3. היפנוזה: ישנן השערות כי שטקל השתמש גם בטכניקות היפנוטיות כחלק מהטיפול.

השלכות והשפעות

אפשרות השפעה על חסידות חב"ד

1. שינוי בגישה לחינוך: יש הטוענים כי חוויותיו של הרש"ב השפיעו על גישתו לחינוך ילדים בחסידות, עם דגש רב יותר על הגנה ורגישות לצורכי הילד.

2. התייחסות לנושאי מיניות: בכתביו, הרש"ב מתייחס לעיתים לנושאי קדושה וטהרה באופן מעמיק, מה שעשוי לשקף את התמודדותו האישית.

3. סודיות: הסודיות סביב הנושא עשויה להסביר את המסורת של שמירה על פרטיות בענייני בריאות ואישיות של מנהיגי החסידות.

על הפסיכואנליזה

1. מקרה מבחן: הטיפול ברש"ב היווה מקרה מבחן חשוב לשימוש בפסיכואנליזה בטיפול בטראומה מינית מהילדות.

2. גישור בין עולמות: המפגש בין עולם החסידות והפסיכואנליזה היה ייחודי לתקופתו ופתח פתח לדיאלוג בין מסורת למודרנה.

על החברה החרדית

1. מודעות לפגיעות מיניות: חשיפת המקרה, גם אם באופן מרומז, העלתה את המודעות לנושא הפגיעות המיניות בקהילות סגורות.

2. גישה לטיפול נפשי: המקרה לאחר פרסומו, עשוי היה לסייע בשבירת הסטיגמה סביב פנייה לטיפול נפשי בחברה החרדית.

ביקורת ומחלוקות

1. אמינות הדוח: יש המטילים ספק באמינות הדוח, טוענים כי ייתכן שפרטים בו שונו כדי להגן על זהות המטופל.

2. זיהוי המטופל: למרות ההשערות, אין הוכחה חד-משמעית כי המטופל המתואר בדוח הוא אכן הרש"ב.

3. דיוק היסטורי: חוקרים מסוימים מעלים שאלות לגבי הדיוק ההיסטורי של חלק מהפרטים בדוח ובסיפור סביבו.

לקריאה נוספת

1. שטקל, וילהלם. "דוח פסיכולוגי על מקרה של התעללות בילדות". (תאריך לא ידוע)

2. מכתבי האדמו"ר הרש"ב המתארים את מצבו הבריאותי וביקוריו אצל רופאים. (1903)

3. לוין, שלום דובער. "תולדות חב"ד ברוסיה הצארית". קה"ת, ניו יורק. (1989)

4. שניאורסון, יוסף יצחק. "ספר השיחות ה'תש"ב-ה'תש"ד". קה"ת, ניו יורק. (1990)

5. רבינוביץ', נחום. "מסע הנפש: פסיכואנליזה וחסידות". הוצאת ידיעות ספרים. (2018)

6. כהן, יצחק. "סודות מחצר הרבי: חב"ד בין מיתוס למציאות". הוצאת כרמל. (2015)

7. פרידמן, מנחם. "החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים". מכון ירושלים לחקר ישראל. (1991)