טייבה (לבנון)
א-טייבה (בערבית: الطيبة) הוא כפר בדרום לבנון בנפת מרג' עיון שבמחוז א-נבטיה. בכפר מתגוררים כ-3,000 איש, רובם המוחלט מוסלמים מתואלים (שיעים).
 | |
| מבנה בכפר שהופצץ על ידי ישראל במלחמת לבנון השנייה | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | א-נבטיה |
| נפה | מרג' עיון |
| מושל | Hussein Mansour |
| תאריך ייסוד | המאה ה-8 לפנה"ס |
| גובה | 660 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,000 (2016) |
| קואורדינטות | 33°16′30″N 35°31′15″E / 33.275°N 35.5208°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכהבשנת 1875, ביקר הארכאולוג והגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן בכפר, העריך שגרו בו כ-800 תושבים, וכתב: ”בשעה חמש וחמש עשרה דקות חניתי ב[א־]טיבה. בכפר הזה, היושב על גבעה, חיים שמונה מאות מתואלים. מסגדו הראשי, המוזנח ומט לנפול עכשיו, נבנה מאבנים עתיקות למראה, ויש בתוכו כמה עמודים מונוליתיים. בית השיח' הגדול, התופס, עם נספחיו, את פסגת הגבעה, נבנה גם הוא, לפחות בחלקו, מאבני גזית שנלקחו מבניינים עתיקים הרוסים. מתחת לכפר נקווים המים של מעיין שופע בברכה גדולה, עגולה ועמוקה, שיורדים לתוכה במדרגות אריחים נאים ועתיקים. בריחוק מה משמשת עוד ברכה — עגולה אף היא וגדולה יותר, אך פחות עמוקה — להשקאת הבהמות”[1].
בעת מאורעות תל חי, בשנת 1920, מצאו מקלט בטייבה מספר משפחות של תושבי מטולה אצל השיעים שאיתם היו ביחסים טובים באותן שנים[2]. המשפחות התארחו אצל מוכתר הכפר כאמל אסעד, למרות זאת, במאי 1948, פשט הפלמ"ח על טייבה ואנשיו שרפו את הארמון של משפחת אסעד יחד עם עוד שבעה בניינים נוספים בכפר[3].
באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם כבשה חטיבת כרמלי, ללא קרב, את הכפר ו-13 כפרים סמוכים. רק לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, ב-23 במרץ 1949 פינה צה"ל את הכפר.
בתקופת מלחמת האזרחים בלבנון, באפריל 1977, המיליציה הנוצרית, צבא לבנון החופשית בראשותו של סעד חדאד, הצליח לכבוש את הכפר[4][5]. אחרי מבצע ליטני החזיק כוח יוניפי"ל בחלקו הדרומי של הכפר[6].
תקיפות צה"ל על הכפר
עריכהבספטמבר 1972 פוצץ טור שריון של צה"ל מספר מעוזי פת"ח בכפר[7].
באפריל 1974 פוצץ כוח צה"ל עשרה בתים בכפר ואת תחנת שאיבת המים האזורית[8]. בינואר 1975, שוב פשט כוח של 200 חיילי צה"ל על הכפר, ופוצץ בית על יושביו[9].
הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך מלחמת לבנון הראשונה ביוני 1982, והיה בשליטת ישראל עד מאי 2000, עת נסוג צה"ל מלבנון[10]. בשנת 1998 נהרג חייל צה"ל ושניים נפצעו בחילופי אש בין שתי יחידות גולני סמוך לטייבה[11].
בזמן מלחמת לבנון השנייה, בחודשים יולי[12]–אוגוסט 2006, שוב כבש צה"ל את הכפר[13].
ב-11 בדצמבר 2023 נהרג ראש הכפר מפגיעה ישירה של פגז ישראלי, כאשר ישב במרפסת ביתו[14].
ב-18 באוקטובר 2024, מטוסי חיל האוויר בהכוונת אוגדה 98 הרגו את מוחמד חוסיין רמאל, מפקד מתחם א-טייבה בארגון הטרור חזבאללה.[15]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987 - עמוד: 149
- ^ דני רובינשטיין, פעם, הרבה לפני שנסראללה נולד, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
- ^
נעה שפיגל, עוד לפני הגדר הטובה, היתה שכנות טובה, באתר הארץ, 13 במאי 2016
- ^ שמעון וייס, הנוצרים כבשו את מעוז המחבלים באזור משגב־עם, דבר, 31 במרץ 1977
- ^ נמשכים הקרבות באיזור טייבה, דבר, 1 באפריל 1977
- ^ מאיר הראובני, חייל או"ם נהרג בקרב עם המחבלים, מעריב, 15 באוגוסט 1979
- ^ מאיר הראובני, פגז־טאנק פגע בול במערה של מחבלים, מעריב, 17 בספטמבר 1972
- ^ יעקב ארז, התמודדות צה"ל מעבר לגדר, מעריב, 22 באפריל 1977
- ^ יעקב ארז, מטוסי חיל־האוויר הטילו נורי-אור אולם רב"ט יצחק סאלם לא נתגלה, מעריב, 3 בינואר 1975
- ^ גיא נרדי, צה"ל פינה את מוצב טייבה ברצועת הבטחון, באתר גלובס, 16 במאי 2000
עמוס הראל, בתוך שלושה ימים קרס צבא דרום לבנון - ורצועת הביטחון התמוטטה, באתר הארץ, 22 במאי 2003 - ^ חייל נהרג ושניים נפצעו בחילופי אש בין שתי יחידות גולני בלבנון, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
- ^ הותר לפרסום: 6 חיילים נפצעו בכפר א-טייבה בדרום לבנון, באתר ynet, 31 ביולי 2006
- ^ עמוס הראל,יובל אזולאי,הסוכנויות, צבא לבנון מנע ממסוקי צה"ל לנחות בבקעת הלבנון, באתר הארץ, 30 ביולי 2006
עמוס הראל, יציאת צה"ל מלבנון תתעכב בעוד כמה ימים; 5,000 חיילי יוניפי"ל כבר בשטח, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2006 - ^ דיווחים בלבנון: ראש כפר כבן 80 נהרג בתקיפת צה"ל, באתר ynet, 11 בדצמבר 2023
- ^ חוסל מחמד חסין רמאל, מפקד מתחם א-טייבה בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2024
