מטולה
מְטוּלָה היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 580 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.
שכונת "הר צפייה" על רקע הר דב | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | דוד אזולאי | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 442 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1896 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב כפרי אחר | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 2,200 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 250 | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | -1.64 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 236 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 206 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 9,340 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 139 | ||||||||||||||||||||||||
33°16′43″N 35°34′37″E / 33.2786107586155°N 35.5769211771967°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 53 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4429 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 56 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מטולה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
http://www.metulla.muni.il |
מקור השם
עריכהבתחילה היה במקום כפר דרוזי בשם "אל-מֻטַ֫לַּה" (المطلة), שפירושו "התצפית"[6]. לאחר שנקנה המקום על ידי הברון רוטשילד, הציע אליעזר בן-יהודה לקרוא למקום "עם סגולה" על שם הילדה הראשונה שנולדה ביישוב[דרוש מקור]. שם נוסף שהוצע היה "מצפה בנימין", על שם אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמות אלה ואחרים היו כולם בעלי שתי מילים, כמו שמות כל שאר היישובים שעזר הברון רוטשילד להקים: פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, מזכרת בתיה ועוד. לבסוף, נשאר עד היום העִברוּת של השם הערבי "אל-מֻטַ֫לַּה" – בעבר: מתולה[7], וכיום: מטולה.
היסטוריה
עריכהלפי ויקטור גרן, חוקר ארץ ישראל שסייר באזור בשנת 1870 וביקר בכפר, גרו במֶתֶלֶּה (Methelleh) באותה העת דרוזים שהגיעו מחבל החורן, ועיבדו בוסתנים ממזרח לכפר[8]. הדרוזים החליפו אריסים נוצרים באומטללה אחרי 1860 בעקבות מרד הר הלבנון.
אדמות אומטללה נגאלו לכל המאוחר בשנת 1890[9] ביוזמת חברת יק"א, והברון רוטשילד באמצעות נציגו יהושע אוסוביצקי מג'בור בֵּיי, אפנדי ערבי נוצרי מצידון, שקצה נפשו במרדנותם של אריסיו הדרוזים, סירובם להעביר חלקו ביבול והסגת גבולו, חוסר יכולתו לאכוף את הסכם האריסות אף לא בכוח הזרוע של הג'נדרמרים הטורקיים. לאחר גאולת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מבירעם, חאצביא, פקיעין, גוש חלב וישובים אחרים בגליל לכפר הדרוזי והחלה תקופה בת חמש שנים של שיתוף פעולה וחיים בצוותא של אריסים יהודים ודרוזים בחסות הברון רוטשילד. בשנת 1895 פרץ המרד הדרוזי נגד השלטון הטורקי. הדרוזים נטשו את חלקותיהם, ובכך הפרו את החוזה מול בעל הקרקע, אוסוביצקי בא כוחו של רוטשילד, והצטרפו למרד. בצוק העיתים נאלצו לעזוב גם המשפחות היהודיות המעטות ובכך בא הקץ על היישוב המשותף.
המושבה מטולה הוקמה ב-17 במאי 1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון השונות (בעיקר ראשון לציון וזכרון יעקב) שנזעקו לגליל בעקבות קריאתו של אוסוביצקי להציל את העונה החקלאית באומטללה הנטושה.
עיתון "הצבי" פרסם ב-1896 ידיעה תחת הכותרת "נבחרו להתיישבות במושבה מטולה" ומוסיף: "מזכרון יעקב הודיעונו, כי ביום ערב ראש חודש סיון נקראו לבית הפקידות שמונה עשר מפועלי המושבה, אחד-עשר אשכנזים ושבעה ספרדים, ופקיד המושבה האדון בן-שימול, הודיעם כי הם נבחרו לאכרים במושבה החדשה מטולה. כמעט פג לבם של המאושרים האלה מפני שמחתם על הבשורה הטובה הזאת"[10].
חשיבות מטולה בקביעת קו הגבול הצפוני של מדינת ישראל
עריכהראשון התהליכים שהתרחשו קודם להכרזת המדינה ותרמו לעיצוב גבולותיה היה ייסוד מטולה ב-1896. לדברי גדעון ביגר, "קיומה של התיישבות במטולה במשך עשרים וחמש השנים שקדמו לדיוני הגבול[11], הביא גם הוא[12] לקביעתו של קו הגבול במקום שנקבע"[13].
בסיום מלחמת העולם הראשונה הועברה מטולה לתחום המנדט הצרפתי על לבנון. במהלך מאורעות תר"פ הותקפה גם מטולה. תושביה ברחו לצידון ומשם עברו דרך הים לחיפה. הם חזרו אל היישוב החרב בסוף 1920. בעקבות תיקוני גבולות בין הבריטים לצרפתים הוחזרה המושבה לתחומי המנדט הבריטי בשנת 1923. בשנות ה-20 וה-30 הייתה מטולה אחת מתחנות הגבול הרשמיות בין ארץ ישראל ולבנון[14][15].
במלחמת העולם השנייה
עריכהבזמן מלחמת העולם השנייה שימשה מטולה מרכז לפעילות הצבאית של הבריטים נגד צבאות וישי בסוריה. במסגרת הסכם שביתת הנשק עם לבנון בתום מלחמת העצמאות הועברו הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון הרשומות על שמם בטאבו בצידון לשטח לבנון, וזאת במטרה להפסיק את פעולות האיבה מהן סבלו תושבי המושבה. קו הגבול נקבע כ-30 מטרים מצפון לבתי התושבים.
לאחר הקמת המדינה
עריכהאדמות מטולה מצידו הלבנוני של קו הגבול הבינלאומי בעקבות הסכם שביתת הנשק עם לבנון 1949
עריכהחלק מהקרקעות בדרומו של עמק עיון הן בבעלות איכרי מטולה, והם עיבדו אותן גם לאחר שקו הגבול הבינלאומי בין המנדט הבריטי על ארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון הפריד בינן לבין המושבה עצמה וגם לאחר שלבנון הייתה למדינה ריבונית ב-1943. ההסכם הותיר את אדמות החקלאים של מטולה בעמק עיון הרשומים על שמם במרשם המקרקעין של צידון מצידו הלבנוני של קו הגבול הבינלאומי, ללא יכולת לעבדן[16]. בעלי האדמות פוצו חלקית באדמה חלופית - כל משפחה קיבלה 30 דונם בעמק החולה ו-30 דונם נוספים באזור שנקרא "דרדרה" ליד המושבה יסוד המעלה. הסדר זה הוגדר ב"מסמך גבעתי" משנת 1952. במסמך נאמר, כי הקרקע החלופית היא זמנית, עד השבת קרקעות מרג' עיון[17].
בפברואר 1949 הוקמה מועצה מקומית במטולה.[18]
בפברואר 1960 חוברה מטולה לרשת החשמל הארצית[19].
ימי הפתחלנד
עריכהבתקופת לחימת הגבול של שנות ה-70 (ימי הפתחלנד) סבלה מטולה ממקרים רבים של הפגזות וירי ואיבדה אחדים מבניה. בתחילת 1970 נחטף שמואל רוזנווסר, שומר לילה ביישוב, בידי מחבלים מארגון הפת"ח ולבסוף הוחזר תמורת המחבל מחמוד חיג'אזי.
הגדר הטובה
עריכהבאמצע שנות השבעים עם פרוץ מלחמת האזרחים של לבנון הפך הגבול באזור זה למה שכונה "הגדר הטובה" ודרכו העניקה ישראל סיוע הומניטרי לתושבים בדרום לבנון. נוצרים ואף מתואלים (שיעים) קיבלו היתרי עבודה בישראל. השער במטולה נודע בתור שער פאטמה והוא פעל מיוני 1976 עד לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.
נסיגת צה"ל מלבנון
עריכהלאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000 התקיימו אירועי מחאה רבים לאורך גדר הגבול מול מטולה על ידי אנשי החזבאללה ותומכיהם תוך ידויי אבנים לעבר הגדר והיישוב.
מלחמת חרבות ברזל
עריכהבאוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל פונתה מטולה מתושבים והוכרזה כשטח צבאי סגור[20]. במהלך העימות נפגעו כ-300 בתים מירי טילי נ"ט ורקטות[21][22][23].
ב-31 באוקטובר 2024 פגעה רקטה בשדות המושבה כתוצאה מהפגיעה נהרגו 4 עובדים זרים וחקלאי ישראלי.
ראשי המועצה
עריכה- בשנות ה-60 כיהן יצחק יהלום שעוני כראש המועצה.
- מ-1969 ראש המועצה היה אסף פרנקל ("בומבה") ויד ימינו היה ביאליק בלסקי – בתקופה זו מועצת מטולה הגיעה לחובות גדולים שגרמו לניתוק אספקת המים שלה ולאי כיבוד המחאות שלה[24][25].
- בשנים 1978–1998 כיהן כראש מועצת מטולה יוסף גולדברג. גולדברג הוא בן של "מוכתר" מטולה לשעבר וגם נכד של "מוכתר" מטולה לשעבר.
- בשנים 1998–2008 כיהן כראש מועצת מטולה יעקב (קובי) כץ[26] (בשנים 1993–1998 כיהן כסגן וממלא מקום ראש המועצה).
- בשנים 2008[27]–2015 כיהן בתפקיד הרצל בוקר, שמילא את התפקיד עד שנפטר[28]
- מאז יולי 2015, ראש המועצה הוא דוד אזולאי (אבי נדיב שימש כממלא מקום של בוקר, במשך חודשיים–שלושה, עד להסדרת כניסתו של אזולאי לתפקיד)
אוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במטולה 2,200 תושבים (מקום 250 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 73.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,351 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[29]
כלכלה
עריכהרבים מתושבי מטולה מתפרנסים ממטעי פרי, בתי הבראה ופעילות תיירותית, בעיקר בתי אירוח (צימרים) וכן בתי קפה ומסעדות ברחוב הראשונים. בתחומי המושבה נמצאים נחל עיון והמפלים "מפל עיון", "מפל הטחנה", "מפל האשד" ו"מפל התנור", וכן מרכז קנדה, שהוא מרכז ספורט ונופש הכולל משטח החלקה על הקרח ואולם באולינג. כמו כן, ישנו תל ארכאולוגי גדול – תל אבל בית מעכה.
לקריאה נוספת
עריכה- 'מטולה', בתוך לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 372–385
- 'בנייתה של מטולה', יוסי בן-ארצי, בתוך: ישראל - עם וארץ, ה'-ו' (1987/9), עמ' 219–232
- מטולה, יעקב הרוזן, ירושלים 1978
- אהרון אבן חן, "הלישנסקים ממטולה", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
- אהרון אבן חן, "הפסג'ירים של רובין", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
- יצחק אפשטיין, שאלה נעלמה, אודסה: אחיאסף, תרס"ז-ס"ח-1907.
ישנן 8 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
-
פסל תפוחי העץ במטולה
-
מצפה דדו מעל מטולה
-
מבט על מטולה ממצפה דדו
-
מרכז קנדה במטולה
-
בית הכנסת 2013
-
מגדל המים הישן במטולה
-
מראה כללי של מטולה, 1937
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל מטולה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מתיה קם, ייסוד המושבה מטולה, באתר מט"ח
- דף התל הארכאולוגי תל אבל בית מעכה באתר רשות העתיקות.
- א. עבר הדני, הבארון רצה לרכוש תותחים למטולה, מעריב, 1 ביולי 1966
- שרית סרדס-טרוטינו, מטולה: טיול קטן בשפיץ של המדינה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
- על בית הכנסת היפה במטולה - כולל תמונת בית הכנסת (באתר ישראל טרוולר)
- רויטל חורש, כוכבת הצפון: ביקור קסום במטולה, באתר nrg, 11 ביוני 2012
- מתולה, הפועל הצעיר, 05 ינואר 1908
- * ועדה להרמת קרן הדת והיהדות בארץ הקדש, אלה מסעי, תרע"ו (1916), פפד"מ
- ביקור מצולם במצודת הטיגארט של מטולה - משטרת מטולה (לשעבר בסיס יחידת הקישור ללבנון) באתר youtube - צולם במהלך יוני 2020.
- כתבה ואלבום תמונות בניין משטרת מטולה (מצודת טגארט) (מחנה יחידת הקישור ללבנון לשעבר) - 6 ביולי 2020
- קים לגזיאל, "את הכסף שלי קברתי שם": אחד המקומות הקסומים בישראל בנפילה חופשית, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2024
- אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: דפנה, מטולה, ועומר ויינשטיין, גלי צה"ל, 14.11.2024
- מידע על מטולה בקטלוג הספרייה הלאומית
- מטולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- נופש במלון ארזים בגליל העליון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
- מתיחות בגבול ישראל-לבנון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1970
- פרד מונוסון מבקר בהתישבות בגליל העליון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, תאריך לא ידוע
הערות שוליים
עריכה- ^ לקפוץ מעלה אל: 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ לקפוץ מעלה אל: 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
- ^ לקפוץ מעלה אל: 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ Daniel Jacobs, Shirley Eber, Francesca Silvani (1998). Israel and the Palestinian Territories. Rough Guides. p. 254. ISBN 9781858282480.
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ ראו למשל בנוסח מוקדם של שיר אסירי עכו של זאב ז'בוטינסקי, באתר בית"ר
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 192
- ^ יעקב הרוזן, מטולה, הוצאת ספרית היישוב, ירושלים, תשל"ח-1978, עמ' 63
- ^ הצבי, י' סיון א'תתכ"ז לחורבן (1896), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק: מושבות, עמוד 76
- ^ דיונים בין בריטניה לצרפת לקראת חלוקת המנדטים במזרח התיכון בשטחי האימפריה העות'מאנית טרם מלחמת העולם הראשונה
- ^ בנוסף לתוכניות הציוניות לפיתוח ארץ ישראל ובעיקר הצורך במים להשקיה שהשאיר את נהר הירדן כולו בתחומי ארץ ישראל
- ^ גדעון ביגר, ארץ רבת גבולות: מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל 1947-1840, בפרויקט בן יהודה.
- ^ פתחיה של ארץ ישראל, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
- ^ מתולה תחדל להיות תחנת גבול, דבר, 23 בספטמבר 1938
- ^ חלקות חקלאיות בבעלות איכרי מטולה בעמק עיון מצידו הלבנוני של קו הגבול הבינלאומי, צילום אוויר של חיל האוויר הבריטי 1945, דף האינסטגרם של גיא בכור
- ^ מטולה: חקלאים בעלי קרקעות במרג' עיון רוצים אותן בחזרה, באתר גלובס, 1 ביולי 2001
- ^ פקודת המועצות המקומיות, 1941: צו בדבר מועצות מקומיות, קובץ התקנות 345, עמ' 791–794, כ"ה באדר התשי"ג, 12 במרץ 1953
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1960
- ^ יאיר אמר, בדרך להסלמה? היישוב מטולה הוכרז שטח צבאי, באתר "סרוגים", 13 באוקטובר 2023
- ^ קים לגזיאל, "את הכסף שלי קברתי שם": אחד המקומות הקסומים בישראל בנפילה חופשית, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2024
- ^ יהודית וינברגר איתי אנגל, בתוך החמ"ל הסודי של מטולה: "אנחנו העיניים הקדמיות של צה"ל", באתר מאקו, 18 באפריל 2024
- ^ יאיר קראוס, ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, כ-140 רקטות במטחים לצפון. במטולה עדיין "אומדים נזקים" מהמטח הלילי | תיעוד ההרס, באתר ynet, 20 בספטמבר 2024
- ^ מנחם רהט, חוב של 2.3 מיליון לירות משתק את מועצת מטולה, מעריב, 14 בינואר 1979
- ^ הוא חתום על "חוק עזר למטולה (פיקוח על כלבים), תש"ל-1970", כפי שנוסח בשנת 1969
- ^ דוד הכהן, מטולה: תוכניות ל-500 יח"ד, באתר גלובס, 15 במאי 2000
- ^ אבנר לוטן, הנקמה המתוקה של בוקר: ניצח את כץ, באתר mynet העמק, 26 בנובמבר 2008
- ^ יאיר קראוס, הלך לעולמו ראש מועצת מטולה הרצל בוקר, באתר nrg, 30 במאי 2015
- ^ פרופיל מטולה באתר הלמ"ס