טלפון שדה EE-8
טל 8 (נקרא בצבא האמריקני EE-8) הוא מכשיר טלפון שדה אמריקאי ששמש לתקשורת בקשר קווי. המכשיר פותח בתקופת מלחמת העולם השנייה ושימש את הצבא האמריקאי באותה תקופה עד לשלהי מלחמת וייטנאם.
מכשירי טלפון השדה הראשונים פעלו כבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה. אולם את הדחיפה הגדולה לפיתוח ולהפצת המכשיר עשה הצבא האמריקני בתקופת מלחמת העולם השנייה.
מבנה והפעלה
עריכה
המכשיר פעל על סוללות במתח 1.5 וולט וכן בעזרת מחולל שגרם לצילצול בצד השני של הקו. הטלפון נישא בתוך נרתיק עור עבה שהוחלף בהמשך לברזנט וב-1967 לניילון. הטלפון תוכנן לפעול על סוללות באופן עצמאי וכן על סוללות משותפות ממכשיר אחר. טווח הדיבור והצילצול היה תלוי בסוג החוטים, מצב החוטים (לח, יבש, לוהט וכדומה), וכן תלוי אם החוטים היו מונחים על האדמה או תלויים באוויר.
בשימוש בסוללות עצמאיות טווח הדיבור היה למרחק של 20–31 ק"מ, טווח שהתאים לדרישות חיל הקשר האמריקני. הטלפון נתון בתוך נרתיק מעור עבה וקשיח. שני הדגמים EE-8A וכן EE-8B שונים מהדגם המקורי EE-8 בכך שבדגמים אלה מכסה העור חתוך כך שמאפשר לשפופרת להיות מוצבת על המפסק הקפיצי שמנתק את המעגל ואת האפשרות לדבר.
בחלקו העליון של המכשיר נמצאת קופסת החיבורים אליה ניתן בקלות ובמהירות לחבר את החוטים. לידה נמצא המפסק. על המפסק מונחת השפופרת. משקל השפופרת גורם לו להיות לחוץ ולהישאר במצב פתוח. הרמת השפופרת גורמת להתרוממות המפסק ולסגירת מעגל ואז ניתן ליצור קשר. בתוך המכשיר נמצא המחולל שמופעל באמצעות ידית קטנה בצידו הצר של המכשיר. סיבוב המחולל יוצר מתח של 90–100 וולט בתדר של 20 הרץ.
המכשיר הופעל בדרך כלל כיחידת קצה שהתחברה למרכזיית טלפון קצה בת 6 קווים מסוג BD-71 או למרכזיית טלפון שדה בת 12 קווים מסוג BD-72
נתונים טכניים
עריכה- משקל - 4.45 ק"ג (כולל זוג הסוללות)
- עומק - 9 ס"מ
- רוחב - 19.6 ס"מ
- גובה - 24 ס"מ
מלחמת העולם השנייה
עריכהתנאי החום והלחות של זירת האוקיינוס השקט הכתיבו ליצרנים לספק לזירה זו טלפונים באריזת ברזנט עבה. (ראו תמונה משמאל).
מלחמת העצמאות
עריכההמכשיר הובא לארץ בתחילת 1948 ושימש לקשר בין מערך עמדות במשלטים, מערכי עמדות בקיבוצים ועוד.
ככלל, הצבת טלפונים בעמדות שהיו בהיקף מערכי הגנה במשלטים ובקיבוצים היווה תשובה טובה מאוד לקשר הפנימי. אולם המכשירים היו בצימצום והיה מחסור רב בהם. כך למשל לא בכל העמדות בהיקף ההגנה של קיבוץ נגבה היו טלפונים והקשר נעשה והושלם באמצעות רצים. על מנת לאפשר מערכת תקשורת תקינה בכל מערך של עמדות עם מספר טלפונים הייתה במקלט המטה מרכזייה שהופעלה על ידי קשרים וקשריות. מערכת כזאת למשל הייתה בקיבוץ יד מרדכי. הייתה זו מרכזיית טלפונים פשוטה עם 12 שלוחות.
החיסרון הגדול של המערכת היה בכך שהקשר היה תלוי בחיבור זוג חוטים שנמתחו מהמרכזייה לכל השלוחות. חוטים אלה שהיו מונחים על האדמה או שהוטמנו בעומק לא רב, היו פגיעים מאוד להפצצות ונותקו פעמים רבות באותם יישובים שהותקפו.
הטלפון שימש את צה"ל עד שלהי שנות השישים. בשלב זה הועבר להגנה המרחבית עד שיצא כליל מהשרות עם הכנסת טלפון השדה האמריקני מסוג TA-312/PT. למרות זאת ניתן היה למצוא את הטלפון הזה ביחידות צה"ל עד סוף שנות השבעים.
כמו כן היו בשימוש יחידות צבאיות וקיבוצים בתש"ח בכמויות קטנות גם טלפונים מתוצרת בריטית מסוג טלפון שדה בריטי DMK-V. זה היה הטלפון הנפוץ ביותר ביחידות הבריטיות במהלך מלחמת העולם השנייה.
הדגם שהחליף בצבא האמריקני ובצה"ל את טלפון ה-EE8 היה טלפון שדה TA-312.
