יהודית שמר

מחנכת וסופרת

יהודית שמר (26 בנובמבר 19468 במרץ 2023) הייתה מחנכת וסופרת ישראלית. פרסמה ספרי ילדים ורומנים למבוגרים. עסקה שנים רבות בהוראה ובסיוע לקבוצות חלשות בחברה הישראלית.[1]

יהודית שמר
יהודית שמר בהרצאה
יהודית שמר בהרצאה
לידה 26 בנובמבר 1946
פטירה 8 במרץ 2023 (בגיל 76)
ראשון לציון
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה לילדים ולמבוגרים
בן זוג בן עמי שמר
מספר צאצאים 4

תחילת הדרך

עריכה

שמר נולדה בטרנסילבניה ב־26 בנובמבר 1946 ועלתה לארץ עם הוריה ב-1950. למדה בבית הספר היסודי "חביב" ובגימנסיה הריאלית בראשון לציון. הייתה אצנית מצטיינת בעת לימודיה שם וייצגה את הגימנסיה בתחרויות ארציות.[2]

קריירה חינוכית

עריכה

עם סיום לימודיה החלה שמר ללמוד הוראה בסמינר לוינסקי ולאחר מכן השלימה לימודי תואר ראשון בספרות אנגלית ועברית באוניברסיטת תל אביב.

שימשה מורה לאנגלית בבית הספר בארי וסגנית מנהלת בחטיבות הביניים אחרון הבילויים ובן-גוריון בראשון לציון. פרשה לגמלאות ב-2002,

הוראה בחו"ל

עריכה

שמר לימדה עברית ואנגלית במספר בתי ספר יהודיים בחו"ל, ביניהם ב"אידישה שול" במקסיקו סיטי (1974–1977), ב"ביאליק קולג'" במלבורן (1984–1986) וב"אינטגרל קולג'" באורוגווי (1994–1996).

יצירה ספרותית

עריכה

עם צאתה לגמלאות, החלה שמר בכתיבה ספרותית לילדים ולמבוגרים.[1]

ספרי ילדים

עריכה

שני ספריה הראשונים הם ספרי ילדים. הראשון, "אריה למשל", יצא לאור ב-2002. בספר זה מובאים שלושה משלי אריות מפורסמים, ביניהם "האריה והעכבר", "האריה והחסידה" ו"אחד אבל אריה". הספר כתוב בחריזה ומלווה באיורים של בן עמי שמר, בעלה של המחברת.[3]

ספרה השני, "שועל למשל" (יצא לאור ב-2003) גם הוא מאוייר על ידי בן עמי שמר, מכיל עיבודים מחורזים למשלי שועלים, ביניהם "השועל והכרם", "השועל והעורב", "השועל והחסידה" ועוד.[4]

רומנים למבוגרים

עריכה

שמר פרסמה שלושה רומנים למבוגרים. הראשון, "ברוח ובדם", הוא מותחן פוליטי (2004) המתאר את ישראל העתידית כמדינה דו לאומית, יחד עם פלסטין. העלילה מתארת מעשי רצח ומזימות בינלאומיות. גיבור הספר נשאב לנפתולי מזימה בין-לאומית של ארגון מוסלמי קיצוני המאיים להשתלט על חייו ומתגלה כסכנה קיומית העלולה להביא כליה על המדינה.[5]

ספרה השני, "טיוטה לרב מכר" (2007) הוא סיפור מתח על עולם הספרות בישראל. הספר, שהוא מעין ארבעה סיפורים שזורים אחד בתוך השני, מתאר סופר מצליח שאיבד את יכולת היצירה ומנסה בדרכים עקלקלות ולא תמיד חוקיות, למצוא את עצמו.[5]

ספרה השלישי הוא "למה קראתם לי חופי הפלא" (2009), שבמרכזו מורה מאופקים העוברת לתל אביב. שם מתברר לה שעיירת מוצאה מגלמת חינוך אחר, חיים שונים, משפחה מסורתית לוחצת, וסודות עבר. תל אביב, העיר הגדולה, לשם היא מגיעה במטרה לשנות את מהלך חייה היא חופי הפלא. היא מגלה שהשינוי המיוחל לא מתרחש. התלמידים מצפון העיר שונים מתלמידי הדרום, ההורים דעתניים, המורים שונים והקשיים נערמים. קשרי המשפחה מהם ניסתה להתנתק גוברים עליה, ומערכות היחסים שהיא בונה במישור האישי נכשלות. סיפור קורותיה בעיר הגדולה הוא סיפור של תמימות מול ציניות, תקוות מול מציאות וחלום מול שברו.[6]

מאז 2009 היא כתבה בקביעות בלוג אישי ובו ביקורות ספרות וקטעי פרוזה ושירה הכתובים בגוף ראשון, מפיהן של דמויות המשקפות את חיי היומיום בישראל.[1] בנוסף כתבה מאמרים על יצירות ומחברים עלומים בעיתונות היומית.[7]

סקירות מאמרי ביקורת

עריכה

ספריה סוקרו בעיתונות היומית הן בביקורת עליהם הן בתיאור התכנים. ביניהם שאלון אישי במדור הספרות של עיתון "הארץ"[8] וביקורת מאת מיכאל הנדלזלץ[9] באותו עיתון.

הסופרת חנה הרציג כתבה סקירה ספרותית בעיתון ידיעות אחרונות על "טיוטה לרב מכר", בשם "שמח בביצה".[1][2]

פעולות התנדבותיות

עריכה

שמר עסקה בהוראה התנדבותית במספר מוסדות, ביניהם קידום עולים חדשים מאתיופיה בבית ספר דתי והוראה לניצולי שואה בבית ניצולי השואה בראשון לציון. בנוסף, הקליטה ספרים עבור כבדי ראייה.

חיים אישיים

עריכה

יהודית שמר הייתה נשואה לבן עמי שמר, איש חינוך ומנהל בתי ספר על יסודיים בארץ ובחו"ל. נולדו להם ארבע בנות. שמר נפטרה ממחלה קשה ב-8 במרץ 2023 בראשון לציון.[2][10][3]

הערות שוליים

עריכה