יואל פלדשו

יואל פלדשו
לידה	30 במאי 1949 (בן 75); קריית טבעון, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1967–1993 (כ־26 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד טייסת 106; מפקד בסיס חצור; ראש להק המודיעין; ראש להק כוח האדם;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון; מבצע רגל עץ
תפקידים אזרחיים
	מנכ"ל צ'מפיון מוטורס; מנכ"ל אל על; מנכ"ל נשר מפעלי מלט ישראליים; מנהל רשות התעופה האזרחית

יואל פלדשו (נולד ב-30 במאי 1949) הוא טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הישראלי, פיקד על להק המודיעין ולהק כוח האדם והשתחרר בדרגת תת-אלוף. ניהל את רשות התעופה האזרחית עד סוף אוקטובר 2022.

ביוגרפיה

פלדשו נולד בקריית טבעון, בנם של מנחם ורות, למד בבסמ"ת והתגייס לצה"ל ב-1967. הוא סיים קורס טיס ושירת כ-26 שנים בחיל האוויר, בו נחשב לאחד מהטייסים המצטיינים ששירתו בחיל ולזכותו נרשמו 4 הפלות של מטוסי אויב^{[דרושה הבהרה]}. במלחמת יום הכיפורים לחם עם טייסת 69, טייסת F-4 פנטום, והשתתף בגיחות הפצצה רבות, ביום השני של המלחמה רשם הפלה של מיג 21 מצרי.^[1] ביולי 1976 היה אחד מחמשת הטייסים שנשלחו להביא את מטוסי ה-F-15 איגל הראשונים לחיל האוויר, יחד עם איתן בן-אליהו, בני צינקר, משה מלניק ושאול סיימון, והיה שותף להקמת טייסת 133.^[2] ב-27 ביוני 1979 השתתף בקרב האוויר הראשון של מטוסי F-15 ורשם את הפלתו השנייה כשיירט מיג 21 סורי באמצעות טיל פיתון 3. פיקד על טייסת תעופה ונבחר לעמוד בראש טייסת ה-F-15 השנייה, טייסת 106, עליה פיקד מיוני 1982 ועד יוני 1985. במלחמת לבנון הראשונה רשם שתי הפלות נוספות במהלך קרב אוויר נגד מטוסי מיג 23 סורים, שנערך ב-24 ביוני 1982.^[3] באוקטובר 1985 השתתף כטייס מן המניין, בתקיפת מפקדות אש"ף בתוניס במסגרת מבצע רגל עץ.^[4] בשנים 1987 עד 1989 פיקד על בסיס חצור ואחר כך יצא ללימודי תואר שני במנהל עסקים ב-MIT. במהלך מלחמת המפרץ פיקד על להק המודיעין ואחר כך עמד בראש להק כוח האדם. את שירותו הצבאי סיים ב-1993.

לאחר פרישתו מצה"ל שימש כמנכ"ל חברת אדיונטיק, העוסקת בפיתוח לומדות מחשב,^[5] וב-1994, התמנה למנכ"ל יבואנית הרכבים צ'מפיון מוטורס.

בספטמבר 1996 מונה למנכ"ל חברת אל על ועמד בראשה עד להתפטרותו בשנת 2000. בתקופתו באל על ניצח על תוכנית התייעלות מקיפה והחברה עברה מהפסד של 82 מיליון דולר ב-1996 לרווח של כ-16 מיליון דולר ב-1999.^[6]

בפברואר 2001 הצטרף לקבוצת גנדן של נוחי דנקנר, מונה למנכ"ל גנדן טכנולוגיות והקים את חברת GS-3 שעסקה בתחום האבטחה התעופתית. במקביל שימש כדירקטור בחברות הקבוצה כגון נתור, יוניטל והשטיח המעופף. במאי 2003 מונה למנכ"ל שופרסל אך עזב את תפקידו לאחר חודשיים בלבד בעקבות חילוקי דעות עם יו"ר דירקטוריון החברה.^[7] בפברואר 2004 מונה למנכ"ל חברת נשר מפעלי מלט ישראליים. בספטמבר 2014 מונה על ידי שר התחבורה, ישראל כץ למנהל רשות התעופה האזרחית.^[8]

פלדשו בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה ו-MBA מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. הוא נשוי לסמדר, נכדתם של שושנה ואברהם האפט שהיו ממיסדי דגניה ב'.^[9] מרכז מירב לבריאות השד במרכז רפואי שיבא, נקרא על שם בתם שנפטרה בדמי ימיה מסרטן השד.^[10] פלדשו כיהן כחבר ועדת השופטים לבחירת זוכי פרס ישראל ב-2014.

לקריאה נוספת

שמעון גולן, טילים על ישראל, הוצאת צה"ל/ המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן, 2020.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל פלדשו בוויקישיתוף

יולי חרומצ'נקו, ‏נון קונפורמיסט, בטאון חיל האוויר 199, אלול תשנ"ד - אוגוסט 1994, עמ' 47 - 51, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
דליה טל, ‏"לא נולדתי באל על, ואני לא מתכוון למות בה", באתר גלובס, 11 בינואר 2000
שלומית לן, ‏פלדשו ברוטו, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2000
מצב התעופה, יואל פלדשו, מנהל רת"א, סרטון באתר יוטיוב. כנס התעופה האזרחית הבינלאומי השמיני של מכון פישר ורת"א, 2015.

הערות שוליים

^ גיא רימון, ‏לא משאירים מיגים באוויר, בטאון חיל האוויר 168, מרץ 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
^ טלי בן–יוסף והילה פולק, שומרי הסף, בטאון חיל האוויר, גיליון 172, דצמבר 2006
^ ליאור שליין, "זה כל מה שטייסת יירוט רוצה" בטאון חיל האוויר, גיליון 142, דצמבר 2001
^ זאב לכיש, 2,000 ק"מ מישראל: הרגל ארוכת הטווח של חיל האוויר, אתר ישראל דיפנס, 24 בנובמבר 2019
^ חברים מחכים לרון, בטאון חיל האוויר 199, ספטמבר 1994, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
^ יואל פלדשו - טייס הקרב שייעל את אל-על, באתר ynet, 30 באוגוסט 2000
^ אורה קורן, פלדשו נאלץ להתפטר ממנכ"לות שופרסל בעקבות חילוקי דעות עם היו"ר ביגר; נוחי דנקנר החליט לתמוך ביו"ר, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2003
^ ספיר פרץ, ‏כץ מינה את יואל פלדשו למנהל רשות התעופה האזרחית, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2014
^ סמדר ויואל פלדשו, מעריב, 31 במאי 1974
^ חנוכת "מרכז מירב" לבריאות השד ב"שיבא לך" - המרפאה הייעודית החדשה במרכז הרפואי "שיבא"

יואל פלדשו - תבניות ניווט

[1] גיא רימון, ‏לא משאירים מיגים באוויר, בטאון חיל האוויר 168, מרץ 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר

[2] טלי בן–יוסף והילה פולק, שומרי הסף, בטאון חיל האוויר, גיליון 172, דצמבר 2006

[3] ליאור שליין, "זה כל מה שטייסת יירוט רוצה" בטאון חיל האוויר, גיליון 142, דצמבר 2001

[4] זאב לכיש, 2,000 ק"מ מישראל: הרגל ארוכת הטווח של חיל האוויר, אתר ישראל דיפנס, 24 בנובמבר 2019

[5] חברים מחכים לרון, בטאון חיל האוויר 199, ספטמבר 1994, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר

[6] יואל פלדשו - טייס הקרב שייעל את אל-על, באתר ynet, 30 באוגוסט 2000

[7] אורה קורן, פלדשו נאלץ להתפטר ממנכ"לות שופרסל בעקבות חילוקי דעות עם היו"ר ביגר; נוחי דנקנר החליט לתמוך ביו"ר, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2003

[8] ספיר פרץ, ‏כץ מינה את יואל פלדשו למנהל רשות התעופה האזרחית, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2014

[9] סמדר ויואל פלדשו, מעריב, 31 במאי 1974

[10] חנוכת "מרכז מירב" לבריאות השד ב"שיבא לך" - המרפאה הייעודית החדשה במרכז הרפואי "שיבא"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

תפקידים בשירות

לידה	30 במאי 1949 (בן 75) קריית טבעון, ישראל ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1967–1993 (כ־26 שנים)
דרגה	תת-אלוף
מפקד טייסת 106 מפקד בסיס חצור ראש להק המודיעין ראש להק כוח האדם
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון מבצע רגל עץ
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל צ'מפיון מוטורס מנכ"ל אל על מנכ"ל נשר מפעלי מלט ישראליים מנהל רשות התעופה האזרחית