יובל עמידרור
יובל חיים עמידרור (הופנקו) (1912 – 22 בינואר 1961)[1] היה מוזיקאי ומנצח ישראלי, מנהל קונסרבטוריון שולמית ומראשי תזמורת צה"ל.
 | |
| לידה |
1912 תל-אביב, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1961 (בגיל 49 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה |
יובל הופנקו |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום לימודים |
קונסרבטוריון רון שולמית, קונסרבטוריון טריניטי לאבאן למוזיקה ומחול |
| שפה מועדפת |
עברית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בתל אביב הקטנה, בנם של לינה (בתו של מרדכי אזרחי-קרישבסקי ונכדתו שלו חיים יעקב קרישבסקי) ומשה הופנקו. את השם 'יובל' הציע יעקב שרתוק, כשמו של ”אבי כל תופש כינור” (בראשית ד, כא). למד מוזיקה בקונסרבטוריון שולמית, שניהל אביו, וסיים את לימודיו בקולג' טריניטי למוזיקה (אנ') בלונדון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי וארגן את התזמורת של המתנדבים העבריים. כמנצח התזמורת עמד בראשה בתהלוכה הראשונה של היחידות העבריות ברחובות תל אביב, בספטמבר 1942.
לאחר מות אביו, בשנת 1949, המשיך בנו יובל לנהל את הקונסרבטוריון. לימים היה מראשי תזמורת צה"ל ועברת את שמו לעמידרור. לאחר פטירתו שלו מוזג קונסרבטוריון שולמית עם קונסרבטוריון רון לקונסרבטוריון אחד - רון שולמית, בניהולו של דודו יריב אזרחי.
משפחתו
עריכההיה נשוי לנחמה קרייסטמן. בנו אילן עמידרור היה מנהל הבמה והספרן של התזמורת הקאמרית הישראלית במשך עשרות שנים, ובתו יעל לויט היא חברת קיבוץ חצרים.
קישורים חיצוניים
עריכה- יובל עמידרור (הופנקו) למנוחות, דבר, 23 בינואר 1961
- פרופ' י. שור, לזכר יובל חיים עמידרור (הופנקו), דבר, 10 במרץ 1961
- ב. בר-תקווה, יובל עמידרור (הופנקו), דבר, 5 בפברואר 1962