יובל (מושב)

יוּבַל (מוכר גם בשם כְּפַר יוּבַל) הוא מושב באצבע הגליל, הנמצא בין מטולה וקריית שמונה, בסמוך ממזרח לנחל עיון. המושב שייך למועצה האזורית מבואות החרמון.

יובל

יובל, על רקע החרמון
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מבואות החרמון
גובה ממוצע	‎268 מטר
תאריך ייסוד	1952
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	829 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎25.2% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אצבע הגליל מוגדלת)   יובל (למפת אצבע הגליל רגילה)   יובל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יובל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יובל 33°14′48″N 35°35′53″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10

שם המושב

המושב נקרא על שם יובלי הירדן הסמוכים, ובזיקה לשמה של העיר המקראית אבל בית מעכה, המזוהה בתל הסמוך ליישוב ממערב (תל אבל אל-קמח).

היישוב נקרא כך על שום היובַלים הרבים השופעים באזור, ובעיקר נחל עיון, מיובליו של נהר הירדן. סיבה נוספת לבחירת השם היא קרבת צלילו למילה אָבֵל, הפותחת את שמו של תל סמוך מתקופת המקרא, אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, כמו את שמותיהם של מקומות אחרים הנזכרים במקרא, ובהם אָבֵל כְּרָמִים ואָבֵל מְחוֹלָה.

יוּבַל היא מילה יחידאית במקרא. היא נזכרת בדברי הנביא ירמיהו: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי" (יז, ז–ח). המילה "יוּבַל" פורשׁה על פי ההקשר בפסוק ועל פי השורש שלה: יב"ל, לציון הובלת מים, במשמע "פלג מים". על פי רוב מזהים חוקרי המקרא את המילה אָבֵל בשמות מקומות עם יוּבַל.

הקמת היישוב

המושב נוסד בשנת 1952, חלקו על אדמות הכפר הערבי אבל אל-קמח, המזוהה עם העיר המקראית אבל בית מעכה. מקימי המושב היו פליטי הרובע היהודי בירושלים העתיקה, רובם ממוצא כורדי. ב-1955 נטשו רוב המייסדים את המושב עקב הרגשה של קיפוח מצד מוסדות המדינה כלפי האוכלוסייה הדתית שמקורה ב"יישוב הישן". במוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים מצויה תצוגה העוסקת בשלב זה בחיי המושב. לאחר מכן, המקום אוכלס על ידי עולים מקוצ'ין שבהודו.

כלכלה

הענפים העיקריים במושב, נכון ליוני 2015, הם לול ומטעי אבוקדו, תפוחים, אגסים, פירות הדר ושזיפים. בשנים האחרונות התבסס המושב בתיירות פנים והוא אחד מאתרי האירוח הכפרי המובילים בצפון הארץ^{[דרוש מקור]}.

ביטחון

קרבתו של המושב לגבול עם לבנון הפכה אותו למטרה לפיגועים. ביוני 1975 התרחש הפיגוע בכפר יובל: חוליית מחבלים מחזית השחרור הערבית חדרה אל המושב והשתלטה על בית מגורים בכוונה לבצע פיגוע מיקוח. בפיגוע נהרגו שמחה מרדכי, אחיה נחמיה (נמי) יוסף-חי ובעלה יעקב (פצ'נגה) מרדכי אשר עמד בראש הכוח שפרץ לשחרר את בני הערובה. ארבעת המחבלים נהרגו בידי הכוח הפורץ.

בנובמבר 2021 הוחל בבניית 65 ממ"דים שיוקמו בכל בתי היישוב ויהפכו את יובל ליישוב הראשון בגבול ישראל–לבנון שימוגן באופן מלא. התוכנית המלאה כוללת מיגון 21 יישובים צמודים לגדר הגבול. היישובים הבאים שצפויים לקחת חלק בתוכנית הם מטולה, שלומי, שתולה ומרגליות.

באוקטובר 2023, שבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פונו תושבי כפר יובל מבתיהם. בינואר 2024, במהלך המלחמה ירו אנשי חזבאללה טיל נ"ט על ביתו של ברק איילון, חבר כיתת הכוננות של היישוב. כתוצאה מהירי נהרגו ברק ואימו. אביו נפצע. הוריו של ברק לא התפנו מהמושב כדי להמשיך לטפל בעופות ולהבטיח את פרנסתם. גורמים במושב טענו שביתם של משפחת איילון סומן על-ידי חזבאללה בשל קרבתו למצלמות תצפית. טיל נ"ט פגע בבית נוסף במושב בחודש פברואר וגרם לנזק כבד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יובל בוויקישיתוף

• כפר יובל במרכז המידע להתיישבות בגליל
• כפר יובל, באתר רום גליל
• יובל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• בגליל, בכפר יובל, 1976, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• עומר שרביט, "אין לנו לאן לחזור", באתר זמן ישראל, 16 בנובמבר 2023

הערות שוליים

מטעים ביובל