יוגנד
יוּגֶנְד (Jugend, גרמנית: נעורים), או בשמו המלא: יוּגֶנְד: שבועון מינכנאי מאויר לאמנות ולחיים (בגרמנית: Jugend: Münchner illustrierte Wochenschrift für Kunst und Leben) היה שבועון לספרות ואמנות שייסד גאורג הירת. "יוגנד" (שנקרא לעיתים קרובות גם "דִי יוגנד", ביידוע) יצא לאור במינכן בשנים 1896–1940. אחרי מותו של הירת החליף אותו פרנץ שנברנר (Schoenberner) כמוציא לאור. בין העורכים הראשיים היו ד"ר האנס א' הירש, ד"ר תיאודור ריגלר וד"ר וולפגנג פֶּצֶט.
 | |
| מייסד |
Georg Hirth  |
|---|---|
| תאריכי הופעה |
1896–1940 (כ־44 שנים) |
| שפה |
גרמנית |
| מערכת |
מינכן |
| מדינה |
גרמניה |
| ISSN | 2195-4895, 2195-4887 |
| אתר רשמי | |
  | |
ה"יוגנד" נתן את שמו לאסכולת יוגנדסטיל באמנות ובאדריכלות, מה שמצביע על חשיבותו הרבה של כתב העת במפנה המאה העשרים. ועם זאת, לא ניתן לצמצם את תוכנו של "יוגנד" ואת דרכו האמנותית בשיא תהילתו לכותרת "יוגנדסטיל" בלבד. לצד איורים ועיטורים בסגנון מודרני, ניתנה גם במה חשובה לטקסטים סאטיריים וביקורתיים.
החל ממלחמת העולם הראשונה הפך "יוגנד" בהדרגה לעיתון גרמני-לאומני ובווארי-פטריוטי, בדומה לתהליך שעבר על כתב העת "זימפליציסימוס", ועקב כך איבד מחשיבותו והפך לעיתון פרובינציאלי. תהליך זה נפסק רק ב-1927, משנתמנה פרנץ שנברנר (שכתב גם בזימפליציסימוס) כעורך ראשי ופתח את כתב העת בפני אמנים מהדור הצעיר; אז התחילו להופיע בו טקסטים של קורט טוכולסקי ואריך קסטנר ורישומים של ג'ורג' גרוס. סופרים ואמנים אחרים שיצירותיהם התפרסמו ב"יוגנד" היו קרל ארנולד, מקסים גורקי, ארנסט ברלאך ומקס ברנשטיין.
אחרי 1933 יישר "יוגנד" קו עם מדיניות המפלגה הנאצית. למרות זאת, ב-1940 הוא הפסיק להופיע.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יוגנד (בגרמנית)- אתר האינטרנט הרשמי של יוגנד
